כשאישר הרמטכ"ל את מינויו של אייל קרים לרב הצבאי הראשי, לא היה פרץ של שמחה בבית המשפחה בירושלים. קרוביו של אל"מ קרים הסתפקו בשמחה מאופקת מהולה בצער על הסערה שאליה נקלע, על פסקי ההלכה שלו שכיכבו בעמודים הראשונים בעיתונים, על מה שהוגדר כחוסר הבנה של הפער בין התפלפלות הלכתית לבין עולם המעשה.
כמה סמלי שהרב קרים, שמינויו כמעט בוטל בגלל תשובותיו לשאיילתות הלכתיות, גר ברחוב בעל השאיילתות. בן 59, נשוי לוורד, עובדת סוציאלית במקצועה, ואבא לשישה. אמו שושנה, ביבליותרפיסטית במקצועה, ואביו אברהם, בעל עסק, גרים באותו בית בגבעתיים שבו גדל.
האמא עונה לטלפון, מודה על הברכות, וכששואלים מה תחושתה אחרי הסאגה של הימים האחרונים היא מהססת לרגע ומסתפקת במילה אחת: "בסדר". ואז היא מתרככת מעט ומספרת על בנה אייל: "הוא למד בבית ספר ממלכתי דתי והיה חניך בבני עקיבא. ילד רגיל של הציונות הממלכתית דתית. הוא סיים את ישיבת נחלים והתגייס לצנחנים ואפילו היה מפקד הסיירת. אנחנו מאוד גאים בילדים שלנו. מאוד כואב לנו שהפגיזו את אייל ואותנו בעיתונים. לא מגיע לו. אני שמחה שכעת הכל מאחוריו וכעת תסלחי לי, אבל החלטנו שלא מדברים עם התקשורת". גם בתו של הרב, שעונה לטלפון בביתו, ממהרת לומר שהם לא מדברים עם התקשורת.
הרבנית ד"ר איילה גליקסברג, מומחית למגדר מאוניברסיטת בר-אילן ורעייתו של הרב הראשי של גבעתיים, מכירה היטב את המשפחה: "הם שייכים לחסידות קרלין. בית תרבותי, נעים הליכות, עם מודעות ציבורית. יש להם בית כנסת קטן בתוך הבית. הרב אייל קרים הוא דמות מופת. יש בו שילוב של כל מה שישראל צריכה היום – ספרא וסייפא. חבל לי שעשו לו כזה שיימינג".
עד לאחרונה, גם הרב קרים עצמו לא היה משוכנע שיקבל את התפקיד. רק לפני כשנה וחצי הוא התלבט אם להמשיך בשירות הצבאי. קרים העריך שתא"ל רפי פרץ יכהן עוד שנים בתפקיד הרבצ"ר, או שיביאו לתפקיד מינוי פוליטי. הוא הירהר בינו לבין עצמו ובינו לבין חבריו אם לא הגיע הזמן שיחזור לתלמידיו בישיבת עטרת כהנים, שאותם עזב לפני כ־12 שנה, כאשר שב לצה"ל על פי בקשתו של הרב הצבאי הראשי דאז, אביחי רונצקי. הרב קרים התקשר לאלוף (מיל') יורם יאיר, יה־יה, ושיתף אותו בהתלבטויותיו. אחרי הכל היה זה יה־יה שהחזירו לצה"ל בפעם הראשונה, זמן קצר לפני מלחמת לבנון הראשונה, כשמינה אותו לקצין המבצעים של חטיבת הצנחנים הסדירה שעליה פיקד. יה־יה הרגיע אותו ואמר לו שלדעתו ימשיכו במסורת של מינוי רבנים צבאיים שהיו גם לוחמים קרביים, כמו הרב רונצקי וכמו הרב פרץ, שהוא טייס מסוקים, ולכן עליו להישאר בצבא ולהתמודד על התפקיד. ההימור הוכח כנכון. הרמטכ״ל החליט למנות אותו, פורסמה ההודעה הרשמית, הברכות זרמו, ואז נפערה הקרקע מתחת לרגליו.
אישור לשיגור
הרב אייל קרים התגייס לצנחנים במחזור אוגוסט 1975. היה באותה מחלקה בגדוד 202 עם השר צחי הנגבי. "היינו יחד במשך 14 חודשי מסלול ההכשרה", מספר הנגבי. "24 שעות ביממה עם עוד 30 חברים, אז אתה בהחלט יכול לתהות על קנקנו של אדם. בכל פלוגה יש תמהיל של עם ישראל וכך היה גם אצלנו, אבל דבר אחד אני זוכר במיוחד, שתמיד גרם לי לכבד אותו: הוא היה הדתי היחיד במחלקה ואולי בפלוגה. כמעט שלא היו אז חובשי כיפה בצנחנים, ובגלל הכיפה הוא סבל יותר, כי המשמעות היא לקום לפני כולם כדי להספיק להתפלל. זה אומר שאחרי אימון לילה מתיש אתה מוותר בבוקר על עוד 20 דקות של שינה יקרה מפז, וקם לתפילה. זה תמיד הדהים אותי. אני זוכר שכאשר התעוררנו תמיד מצאנו אותו עטוף בטלית ובתפילין, בפינת האוהל בחורף או בחוץ בקיץ, מתפלל את תפילות הבוקר. ולא רק זה. לפעמים, אחרי פעילות, כשהיו נותנים לנו אפטר בשבת אחר הצהריים. הוא היה נשאר לבד במאהל. היום זה מקובל בכל יחידה, יש כמות גדולה הרבה יותר של חיילים שומרי מצוות, אבל אז זה היה חריג".
איזה חייל הוא היה?
"חזק נפשית, כזה שמדרבן אחרים, הגון בצורה מוחלטת. לדעתי הוא מעולם לא נענש במהלך המסלול. לאורך כל השנים שמעתי ברשת שלנו, של בוגרי הצנחנים, על ההתקדמות שלו בסולם הדרגות, ולא הופתעתי".
ומה אתה חושב על הפסיקות הבעייתיות שלו שנחשפו עכשיו?
"אני שולל כל אחת מהאמירות שמיוחסות לו. טוב שהבהיר שאינו מחזיק בעמדות האלה, כי אלו עמדות של ימי הביניים החשוכים. התורה נכתבה לפני אלפי שנים והיא אינה בהכרח מתאימה לחיילים במאה ה־21. אבל אין לי ספק שהוא אדם חזק מנטלית, אמין, ישר ומנהיג שראוי לתפקידים מקצועיים בכירים".
ואכן, הקריירה הצבאית שלו מרשימה. לאחר שהיה מ"מ טירונים ומ"פ בגדוד 202 יצא קרים לחופשה ללא תשלום כדי ללמוד בישיבת מרכז הרב, ועם שובו לשירות כקמב"ץ חטיבת הצנחנים המשיך במסלול הקידום: מפקד פלגה בסיירת מטכ"ל ומפקד סיירת הצנחנים. אחר כך פרש שוב מצה"ל, הוסמך לרבנות והיה ראש המכינה הקדם צבאית בישיבת עטרת כהנים. במקביל שימש קרים כקצין אג"מ במילואים של אוגדה 98, עוצבת הצנחנים המובחרת.
ח"כ מוטי יוגב, בעצמו אלוף משנה במילואים, מכיר את קרים עוד מתקופת שירותם המשותף בצנחנים. לפני כחצי שנה אף רקד קרים בחתונת בתו של יוגב. "כל מי שאומר שהפסיקות שלו חשוכות לא מבין כמה הוא עשה למען הצבא ואיך מצא תמיד דרכים לאשר דברים שאחרים אולי היו אוסרים", אומר ח"כ יוגב. "בתקופתו כראש מחלקת הרבנות הייתה בצה"ל כמות גיורים חסרת תקדים. אני זוכר גם שאיילתא שהועברה אליו על ידי חייל דתי, האם מותר לקחת כלב של עוקץ לווטרינר בשבת. הרב פסק חד־משמעית שכן, ובפסיקה השווה את הכלב למכשיר ראיית לילה שאם הוא מתקלקל ונגרמת סכנת חיים, חובה לתקנו גם בשבת".
ח"כ יוגב מספר גם על פרשה עלומה שאירעה לפני כשמונה שנים. ישראל עמדה אז לשגר טיל לחלל, והתברר שתהליך השיגור צפוי להיגרר לתוך השבת. ואם לא די בכך, שניים מבעלי התפקידים המרכזיים בפרויקט היו חרדים בני חרדים, "גאונים שנלקחו מהישיבות ועברו הסבה לסוכנות החלל", כפי שתאר יוגב. "הם הודיעו שהם לא מוכנים לחלל שבת. המשמעות הייתה שהשיגור לא יקרה והנזק יהיה גדול. הזעיקו את הרב אייל. הוא בא לשני החרדים ושאל מי הרב שלהם. האחד ענה שהרב שלו הוא הרב זילברשטיין, מגדולי הפוסקים החרדים, והשני אמר שהרב שלו הוא הרב עמאר, אז הרב הספרדי הראשי, גם הוא מגדולי הפוסקים. הרב אייל הגיע ב־11 בלילה לרב זילברשטיין, הסביר לו את חשיבות השיגור וקיבל את אישורו לחלל שבת. ב־7 בבוקר הגיע לרב עמאר, וגם ממנו קיבל אישור מתאים. שניהם בכתב. הוא הביא את שני המכתבים לשני החרדים בסוכנות החלל והם עשו את המוטל עליהם. השיגור בוצע תוך כדי חילול שבת, באישור הרבנים. כמה שנים אחר כך הגעתי לסוכנות החלל במסגרת ביקור של ועדת המדע בכנסת, שבראשה עמד ח"כ גפני. מצאנו שם בחור חרדי ולידו עובדת בחורה בגופייה. גפני הזדעזע ושאל את החרדי אם זה לא מפריע לו, ותשובתו של הבחור החרדי הייתה: 'הכל לפי הרב זילברשטיין'".
גם ח"כ אלעזר שטרן, לשעבר ראש אכ"א, מפליג בשבחיו של אייל קרים – הן כלוחם ששירת לצידו בצנחנים, והן כרב. "רק בזכותו התאפשרה קבורת חיילים לא יהודים לצד יהודים", אומר שטרן.
אך גם בנושא זה, של חיילים שאינם יהודים, מופיעות ברשת פסיקות מקוממות שלו. למשל, בתשובה לחייל ששאל אותו אם מותר להדיח כלים בשבת קובע הרב שיש בצה"ל מספיק חיילים גויים שאפשר להטיל עליהם את המלאכה: "יש להתיר להדיח כלים בשבת על ידי חייל גוי, אחרת יתקשו לנקותם בצאת השבת", כותב הרב קרים בשאיילתה שמופיעה גם היא בספרו "קשרי מלחמה".
מתברר שלרב קרים הופנו לא רק שאלות של חיילים בנים, אלא גם של חיילות דתיות. וכאן דווקא הוא הקל. בין היתר נשאל על סוגיית השירות של נשים בתפקידים מבצעיים מיוחדים ומסווגים, והשיב כי מותר להן לשרת בתפקידים כאלה, כי זה לטובת המדינה וצה"ל. למעשה, הרב קרים התיר שירת נשים בצבא כאשר קבע כי בטקס ממלכתי חובה להישאר באולם גם אם זמרת שרה על הבמה. אמנם בטקס יחידתי או גדודי אפשר לבקש פטור מהמפקד, אך אם מתוקף הנסיבות אי־אפשר לפטור את החייל, הרי שעליו להשתתף בטקס, ולהעסיק את מחשבותיו בנושאים אחרים.
כשנשאל האם מותר למפקד לתדרך חיילת כששניהם נמצאים לבד בחדר ענה: "מאחר ופתח פתוח לרשות רבים מציל מאיסור ייחוד, ודלת סגורה שאינה נעולה נחשבת כפתח פתוח לרשות הרבים להרבה פוסקים, מותר לראש המדור לראיין או לשפוט מדריכה גם כשהם לבדם בחדר, וכן מותר לו לתדרך את צוות המדריכות, כל עוד הפעולות הללו נערכות בשעה שישנם עוברים ושבים באזור החדר". בתשובה לשאלה האם לקצין שיוצא מהמאהל בנבי־מוסא מותר לקחת ברכבו חיילת לירושלים קבע הרב קרים: "ביום מותר לקצין לקחת חיילת ברכבו מהמאהל בנבי מוסא ועד ירושלים. בלילה, כשבמאהל שוהה גדוד באימון, מותר לקצין לקחת חיילת ברכבו בתנאי שידליק את נורת הרכב הפנימית עד הגיעו לירושלים, בזמן ובמקום שאין הדלקת האור הפנימי מגדילה את הסיכון לפגיעה ברכב ממארב מחבלים".
אלוף (מיל') אורנה ברביבאי כיהנה כראש אכ"א בעת שהרב קרים היה בכיר ברבנות הצבאית. "אני משוכנעת שלנגד עיניו של הרמטכ"ל עמדו צורכי צה"ל הכוללים ושבחן את כל ההיבטים, כולל שילוב נשים, ואם החליט למנות את הרב קרים – אני סומכת עליו", היא אומרת.
משל התרנגולת
אלוף (מיל') ד"ר יום טוב סמיה, שנחרד מפסיקות העבר של הרב קרים שפורסמו לאחר מינויו, התקשר אליו ביום שלישי השבוע. "ביקשתי לברר איתו באופן חד וברור פקודתו של מי גוברת – זו של המפקד או זו של הרב", מספר סמיה. "וזו הייתה תשובתו: 'אם מקבלים הנחיה שמתנגשת עם משהו דתי, אמליץ לחייל לנסות לשכנע את המפקד, ואם לא הצלחת – הפקודה הצבאית גוברת. חד־משמעית'. בסיום השיחה השתכנעתי שהוא מבין את ההיררכיה הצבאית. אמנם לא הייתי מפקדו הישיר, אבל כבר אז, בצנחנים, יצא שמו כקצין איכותי".
מי שהתייצב לצידו מרגע פרוץ הסערה היה הרב הצבאי הראשי לשעבר אביחי רונצקי, שהרב קרים היה סגנו. "החזרתי אותו לצבא בגלל השילוב שאני מאמין בו בכל ליבי בין שירות כקצין קרבי לבין היותו תלמיד חכם. רק מי שנצרב בשירות קרבי יכול להוציא הלכות מקילות. רק לאחרונה אישרתי לקצין קרבי, שלא היה בבית שלושה שבועות, ולא ראה את אשתו וילדיו, לנסוע בשבת כדי להגיע הביתה. אז כן, ההלכה אוסרת חילול שבת, אבל במקרה הזה גברה העובדה שהקצין לא היה בבית תקופה ארוכה. צריך לתת לרב אייל לעבוד. הוא יהיה מעולה".
אבל היו לו אמירות קשות, לדוגמה כלפי הומואים, שהם חולים, גם אתה חושב ככה?
"שלושה מתלמידיי בישיבה חשפו את עצמם בפניי ואמרו שהם הומואים. חיבקתי אותם. הם עצמם אמרו שהלכו לטיפול ארוך. מי שלא מצוי בהלכה לא יכול להבין שאי־אפשר להתיר את מה שההלכה אוסרת".
מותר להגיד, כפי שאמר, שצריך להרוג מחבל פצוע?
"זו טעות. אסור היה לו לומר זאת. הוא התפלפל עם שאלה שנשלחה אליו ולכולם אני מציע – חכמים, היזהרו בדבריכם".
אמרת לו מה אתה חושב על פסיקותיו?
"בוודאי. דיברתי איתו ארוכות ואמרתי לו שחלק מדבריו לא ראוי היה שייאמרו. איך הוא בכלל יכול לומר שלנשים אסור להעיד בגלל שהן סנטימנטליות? גערתי בו ואמרתי לו שזו טיפשות. נכון, ההלכה אוסרת על נשים ופוסלת אותן לעדות. אז מה? אותי ניתחה כירורגית מבריקה שהצילה את חיי אז היא לא יכולה להעיד?"
מה הוא ענה לך?
"הוא שתק. לא ענה. הוא מבין שאני צודק. אבל אני גם מבין איך הוא נפל – מגישים לך 200 שאלות ורוצים תשובה מהירה וככה נופלים, בעיקר כשהוא לא יכול לומר מפורשות שההלכה טועה. אבל חייבים למצוא את הדרך ליישב בין ההלכה לבין עולם המעשה והוא יעשה את זה. הוא איש חזק, לוחם אמיתי".
גם אלוף (מיל') גרשון הכהן תומך במינוי. "הרב אייל מתאים מאוד לתפקיד, כי הוא גם תלמיד חכם וגם לוחם עז נפש. כבוגר ישיבה אני מבטיח לך שלא תמצאי אף רב שיגיד לך שהוא בעד הומואים או בעד חילול שבת. ההלכה מחייבת אותם, אבל החכמים שבהם מוצאים דרך לאשר דברים. אספר לך מקרה אמיתי: אישה באה לרב עם תרנגולת חולה ושאלה אם היא כשרה. הרבנית הכניסה אותה לרב, שהעיף מבט בה ובתרנגולת ואמר: 'כשרה'. כשיצאה האישה ניגשה אליו הרבנית ושאלה: 'איך אישרת? הסתכלת על הקורקבן של התרנגולת שהוא זה שמעיד אם התרנגולת חולה?' ענה לה הרב: 'ואת הסתכלת מתי האישה הזאת אכלה תרנגולת בפעם האחרונה?"
"אדם נדיר" כך מגדיר אלוף (מיל') יורם יאיר את הרב קרים. "אני זוכר אותו במלחמת לבנון הראשונה, כשהיה הקמב"ץ שלי. רגוע, קר רוח ושקול. כשאני רואה את ההתנפלות עליו אני לא יכול שלא לחשוב שיש מי שעומד מאחורי המתקפה עליו. אולי יש מי שרוצים שהרבנות הצבאית תלך לכיוונים אחרים. לצערי מפילים עליו את כל ההקצנה הדתית, ולא בצדק. אני גאה ברמטכ"ל שלא נהה אחרי הקולות לבטל את המינוי. הוא יהיה רבצ"ר מעולה".
נחמה דואק
