היתוש, נגיף הזיקה וגרירת הרגליים

למרות הסכנה להתפשטות נגיף הזיקה בישראל באמצעות יתושי הטיגריס האסייתי, מתעכבים משרדי הסביבה והבריאות זה כמה חודשים באישור תוכנית ממשלתית לטיפול בסכנה. המשרד להגנת הסביבה העביר בינתיים הנחיות לרשויות במטרה לצמצם את הסכנה, אבל רק חלקן פועלות ברצינות ליישם אותן.

מנתונים שהתקבלו במשרד להגנת הסביבה עולה כי הטיגריס האסייתי נפוץ בעיקר במישור החוף, באזור חיפה והקריות, בגליל המערבי ובעמק יזרעאל. מדובר באזורים שבהם יש ריכוזי אוכלוסייה צפופים, מה שלכאורה מעלה את מהירות ההדבקה.

נגיף הזיקה התפרץ בספטמבר שעבר בברזיל באמצעות יתוש מסוג אדס מצרי והתפשט למדינות נוספות בדרום אמריקה. הנגיף עלול לגרום לקדחת שגורמת חום גבוה, פריחה, כאבי פרקים ודלקת עיניים. במקרים נדירים עלולים להיגרם סיבוכים נוירולוגיים. אבל הפחד הגדול ביותר הוא פגיעה בנשים הרות, שכן הנגיף עלול לגרום ליילוד מומים נוירולוגיים אשר לרוב מתאפיינים במצב שבו התינוק נולד עם ראש קטן. עד כה מתו בברזיל 40 תינוקות שנדבקו בנגיף. בעולם נדבקו עד כה כ־3,000 איש.

בישראל אותרו עד כה 12 אנשים שנדבקו בנגיף בחו"ל. הם, וכן אנשים שאולי נושאים את הנגיף ושעליהם לא ידוע, עלולים להפוך למקור הדבקה. בינואר השנה נחשף ב"ידיעות אחרונות" כי "בן דודו" של יתוש האדס המצרי — יתוש הטיגריס האסייתי שפלש לישראל לפני כמה שנים והולך ומתרבה כאן — עלול אף הוא להעביר את נגיף הזיקה.

מדובר ביתוש שמתרבה במקומות שבהם יש מקור מים. ברגע שיתוש שכזה עוקץ אדם הנגוע בזיקה, נושא היתוש את הנגיף ובעקיצותיו הבאות יעביר את הנגיף לעוד אנשים.

נוכח הפרסום ב"ידיעות אחרונות" אמרו במשרד להגנת הסביבה שהם נערכים עם משרד הבריאות להעברת הנחיות לרשויות המקומיות באשר לאיתור יתושי טיגריס אסייתי והדברתם — וכי במקביל הם מגבשים תוכנית למאבק בנגע אשר תובא לאישור הממשלה.

עם זאת, במשרדי הממשלה מגדירים את הסיכוי להתפשטות הנגיף כנמוך. מנהל המרכז לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות במרכז הרפואי תל־השומר, פרופ' אליעזר שוורץ, אמר גם הוא כי "בישראל יש את היתושים שעלולים להפיץ את הנגיף, אבל בשביל להפיץ אותו צריכים להיות כמות גדולה יחסית של ישראלים שחוזרים ממדינות שבהן משתולל הנגיף. כרגע, לפי מספר המטיילים שחוזרים עם זיקה, הייתי מגדיר את הסיכון כמאוד נמוך". אלא שהשאננות הזו סותרת את עמדת ארגון הבריאות העולמי אשר הכניס לפני כחודשיים את ישראל לרשימה של כ־20 מדינות שבהן הוגדרה סכנת הזיקה כבינונית.

בינתיים רואים במשרד להגנת הסביבה ברשויות המקומיות את הגורם המרכזי שצריך לטפל ביתושים הללו, במניעת התפשטותם וברתימת התושבים לייבש מקורות מים. בחלק מהרשויות פתחו בקמפיין, אלא שבהיעדר החלטה ממשלתית וחקיקה שתאפשר כניסה לחצרות פרטיות לצורך טיפול במפגעים — היכולת של הרשויות מוגבלת גם כאשר יש רצון טוב.

המשרד להגנת הסביבה: "ערכנו מספר פעולות מקדימות להיערכות בנושא הזיקה; שיתוף פעולה עם משרד הבריאות; הוצאת הנחיות לרשויות המקומיות; הכנת הצעת מחליטים עם משרד הבריאות והעלאת דרישה תקציבית של 20 מיליון שקל לשנה בדיוני התקציב". משרד הבריאות: "המשרד ממשיך לעקוב אחר הדיווחים מהעולם. הרושם הכללי הוא שיש ירידה בתחלואה. באשר להחלטת הממשלה — היא מצויה כעת בדיון תקציבי עם משרד האוצר".