משפחת אטוס מתנהלת באופן כללי מצוין. האווירה הכללית בבית סביב האוכל רגועה ונעימה. מחד, הם לא עושים עניין מהאוכל, ומאידך אוכלים בדרך כלל אוכל בריא ומשאירים מקום שפוי והגיוני לחטיפים וממתקים. בנושא אחד לא הייתי ממליצה למשפחת אטוס להתגמש כהרגלם והוא השתייה המתוקה. המלצתי — להפחית בהדרגה עד כדי הימנעות לחלוטין (!), ולמצוא דרכים לעודד שתיית מים.
הנקודה המשמעותית יותר שאני רוצה להתייחס אליה אצל משפחת אטוס היא דווקא הסבתא! לאם חדווה יש גישה בריאה ומשוחררת בנוגע להאכלת הילדים, אך כשלמבוגר אחר משמעותי בחיי הילדים יש גישה שעלולה להיות בעייתית, אני ממליצה לנסות לטפל בזה. חשוב שהסבתא לא תפגע באווירה הנינוחה והמאפשרת השורה בבית סביב נושא האכילה, המאפשרת לילדים להקשיב לתחושות הרעב והשובע הטבעיות שלהם, ושלא תשרה לחץ ומתח שעלולים להוציא את האוכל מתפקידו העיקרי כמזין את הגוף. ברור שהסבתא באה מאהבה גדולה, אולם חשוב להבהיר לה ברגישות ובעדינות ש"בבית שלנו כל אחד אוכל כשהוא רעב" ושאנחנו מבקשים לא לעשות מזה עניין. ובנימה אישית קטנה לחדווה: בגיל 44 ולאחר חמש לידות, כדאי לנסות לקבל את הגוף עם עוד כמה קילוגרמים בהשלמה ואהבה. לאורך זמן, זה מה שיוכל לעזור לך להשיג בנינוחות את הגוף שיכול להיות לך כעת. נקודה למחשבה?
