שני 27 במאי 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    יחסי ציבור
    ממון • 26.07.2016
    הפסיקה הצרכנית של השנה
    ליטל דוברוביצקי

    ד"ר עו"ד חגית בולמש, שותפה ומנהלת מחלקת הגבלים עסקיים במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, ומחברת הספר: "הגבלים עסקיים: מערכות היחסים בערוצי השיווק וההפצה": "השנה, ניתנו מספר החלטות מהפכניות על ידי בתי המשפט שנוגעות לזכות הציבור לפקח על המחירים שגובה מונופול ולדרוש פיצוי במידה שיגבו ממנו מחיר גבוה מדי.

     

    בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון קבעו השנה שמונופול אינו יכול לגבות מחיר מופרז מהציבור על מוצריו. כל מונופול שיגבה מחיר מופרז חשוף לתביעה של צרכנים, ובמידה שיימצא שגבה מחיר גבוה מדי – יידרש לפצות את כל אותו ציבור צרכנים שנפגע. ההחלטות של בית המשפט אינן מדברות רק על מוצרי מזון, אלא מדובר על כל המוצרים שבהם לחברה יש מונופול. לכן, ההשלכה של ההחלטות היא על כל תחומי החיים של כל אחד ואחת מאיתנו.

     

    רובנו מכירים את הפיקוח הממשלתי על מחירי הלחם, החלב ומוצרי יסוד אחרים, אולם ההחלטות של בית המשפט יוצרות מושג חדש שנובע מהמחאה החברתית – "פיקוח צרכני". ההחלטות המהפכניות ניתנו בין השאר בתביעה ייצוגית שהוגשה על ידי אנשים פרטיים שביקשו למנוע מתנובה לגבות מחיר מופרז באותם מוצרים שהובילו למחאה החברתית כמו הקוטג'.

     

    מכיוון שתביעה ייצוגית אינה הליך פשוט, נדרש אישור של בית המשפט על מנת להגישה. אחרי 5 שנים של הליכים ממושכים אישר בית המשפט המחוזי בשנת 2016 לתובע הייצוגי להגיש את התביעה בגובה 125 מליון שקל נגד המחיר המופרז, לטענתו, של הקוטג'. יש לציין כי בשלב זה מדובר בתביעה ייצוגית וטרם ניתנה הכרעה של בית המשפט אם לקבלה או לדחותה. ייתכן שבסופו של יום יקבע בית המשפט מסלול עוקף מחוקק, שבו הצרכן הוא שיכתיב למונופול מה יהיה מחיר המוצר. זהו מנגנון ייחודי של 'פיקוח מחירים צרכני' שטרם הכרנו". בתיק ייצגו עוה"ד שחר בן מאיר ודוד דנינו את התובעים הייצוגיים. את תנובה ייצגו עו"ד טל אייל־בוגר ודר להב. 

     

    ד"ר עו"ד חגית בולמש
    ד"ר עו"ד חגית בולמש

     

     

     

    עו"ד איתן ארז, המתמחה בדיני חדלות פירעון:

     

    תחום חדלות הפירעון נוגע כיום לעשרות אלפי אנשים בישראל. מדי שנה נפתחים אלפי תיקי פשיטות רגל ופירוק חברות, כאשר קיימים תיקים שבהם יש אפילו מאות או אלפי נפגעים.

     

    החידושים שחלו השנה הם רבים ואמנה רק כמה מהם. בשנת המשפט האחרונה ניתנה החלטה תקדימית מבית מדרשו של נשיא בית המשפט המחוזי בתל־אביב, איתן אורנשטיין, שקבעה כי נושה במעמד "רגיל" אשר עמלה רבות לאיתור רכוש של החייב תקבל 70% מתביעת החוב. בעוד שיתר הנושים אשר קפאו על שמריהם במסגרת ההליכים ולא עשו דבר יקבלו רק 15%.

    בכך ניסה השופט אורנשטיין לנטרל את בעיית 'הטרמפיסט' אשר יושב על הגדר ואינו נוקף אצבע על מנת לאתר רכוש של החייב. למעלה מ־15 אלף ישראלים נמצאים בהליך פשיטת רגל נכון לשנת 2016 וקיימים מקרים לא מעטים בהם פושטי הרגל נוהגים בחוסר תום לב ומבריחים רכוש.

     חידוש נוסף בתחום חדלות הפירעון הינו מגמה גוברת של פרקליטות המדינה והתביעה המשטרתית להגיש כתבי אישום בגין עבירות במהלך פשיטת רגל, כגון דיווחי שקר לכונס הרשמי, הברחות רכוש וכן הלאה.

     נושא נוסף בתחום חדלות הפירעון שבו מתחוללת מהפכה של ממש בימים אלו הינו קבוצות הרכישה, אשר צצו מתוך מטרה להוזיל את הדיור בישראל.  

    בקבוצת רכישה קלאסית, מספר אנשים מתאגדים, קונים ביחד קרקע ובונים ביחד - הכל כדי להוזיל את העלות. בפועל, אין כמעט קבוצות רכישה קלאסיות אלא יש מארגנים של קבוצות בנייה שקונים קרקע וממסחרים אותה לקונים נוספים ברווח גדול, תוך שהם מחתימים אותם על הסכם שיתוף לפיו רק הקונים אחראים לבנייה. לאחרונה, ככל הנראה בעקבות פרשות כאלה ואחרות בתחום חדלות הפירעון בעניין זה, הוגשה הצעת חוק קבוצות רכישה על ידי ח"כ אלי כהן. הצעת החוק מטילה חובות על 'הגורם המארגן' של קבוצת הרכישה מתוך מטרה ליצור ודאות לחברי הקבוצה תוך הבטחת כספיהם במקום בו שרר ואקום חקיקתי. יש להניח כי בשנת המשפט הבאה יחוקק חוק בנושא קבוצות רכישה".

     

    את הנושה בתיק ייצג עו"ד ערן פלס.

     

    עו"ד יעל דולב, מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות': "החקיקה המשמעותית ביותר שנעשתה לטעמי בתחום דיני העבודה נוגעת לשינויים הפנסיוניים. השנה האחרונה אופיינה בשינויים בתחום, שנבעו משינויי חקיקה והעלאת גובה ההפרשות. לאחריהם גילו עובדים ומעסיקים רבים כי יש להם קרן פנסיה, וכי מדובר בחלק חשוב משכרם, והנושא עלה לסדר היום גם אצל עובדים וגם אצל מעסיקים. סוף־סוף ישנה חשיבה לטווח ארוך ודאגה לכסף של כל אחד מאיתנו בתקופת הפנסיה. השינוי בתחום הפנסיוני נכנס לתוקף בחודש יולי 2016. במסגרתו נקבע כי חובת הניכוי משכר העובד תעמוד על 5.75% משכרו (במקום 5.5% לפנסיה ו־5% לביטוח מנהלים), וחובת ההפרשה על חשבון המעסיק תעמוד על 6.25% (במקום 6% לפנסיה ו־5% לביטוח מנהלים).זאת בנוסף להפרשה לפיצויים.

     

    כמו כן, צפויה פעימה נוספת שבמסגרתה יועלה גובה ההפרשות בחודש ינואר 2017 ברבע אחוז נוסף, הן ביחס לניכוי משכר העובדים, והן ביחס להפרשת המעסיק, כך שהניכוי מהעובד יעמוד על 6% וההפרשה של המעסיק על 6.5%, בנוסף להפרשה לפיצויים".

     

     
    עו"ד יעל דולב
    עו"ד יעל דולב

     

     

     

     

    עו"ד ניב סבר
    עו"ד ניב סבר

     

     

    עו"ד ניב סבר, ראש מחלקת הגבלים עסקיים, פרטיות ואנרגיה במשרד מ. פירון ושות': "בכל העולם נאבקים יצרנים על מקום במדף הסופר, והתוצאה היא תחרות מחירים עזה במצרכי היסוד, ולא רק בהם. בארץ השקיעו חלק מהיצרנים המקומיים את מרצם (ולא מעט ממון) ביצירת חסמים רבים, שמטרתם למנוע מהצרכן הישראלי לפגוש אלפי מוצרים ומאות יצרנים מרחבי העולם. כל זה עתיד להתחיל להשתנות החודש.

    בשנת 2014 אישרה הממשלה את רפורמת הקורנפלקס, שתפתח את המשק לייבוא מקביל של מזון יבש לישראל. הרפורמה, אשר אושרה גם בכנסת בסוף 2015, תיכנס לתוקף בחודש הקרוב. המשמעות הינה פתיחה לייבוא חופשי של מוצרי מזון. מדובר באורז, פסטה, קרקרים, עוגיות, חטיפים, ממרחים ועוד רשימה ארוכה של מצרכי מזון יבשים. התחרות על המדף במזווה הביתי שלכם תוביל, כך מקווים, להוזלה של מאות שקלים בסל המזון השנתי של כל משפחה ישראלית.

    לא פחות מ־334 סעיפים נדרשו לרפורמה כדי לפשט ולהקל על תהליכי הייבוא וההכנסה לארץ של מוצרי מזון יבשים (להבדיל מדגים, בשר ומוצרי מזון רגישים כמו מזון לתינוקות, שעליהם לא תחול מרבית הרפורמה). היקפה מלמד על היקף החסמים שהוערמו על יבואני מזון עשרות שנים. יבוא מוצר מזון שבעבר נדרשו חודשים כדי לקבל לו היתר יתאפשר כעת במהירות, לעיתים תוך יממה אחת. שוק הייבוא אמור לעבור להתחיל לפעול על דרך של self-assessment. היבואן נדרש לוודא בעצמו שהמוצר עומד בכל הדרישות התקנים והחוקים המקומיים, במקום להמתין חודשים רבים רק כדי שמשרד הבריאות (בעיקר אבל לא רק) ינפיק לו אישור על כך.

    וזה גם עקב אכילס של הרפורמה כולה. כי עדיין ישנם אינסוף תקנים ישראליים והנחיות שנועדו למטרה אחת בלבד, להגביל כניסה של מוצר מתחרה שהרכבו או דרך ייצורו שונים מאלו של מוצר המיוצר בישראל על ידי יצרן מקומי גדול. ועד שלא תבוטל מרבית מערכת התקינה הישראלית, למשל על דרך קביעה כי עמידה בתקן אירופי או אמריקאי מספקת, לא נזכה לראות יישום מלא ואפקטיבי עד הסוף של הרפורמה. אבל החל מהחודש יש מקום לאופטימיות בכל הקשור למבחר שעל המדף ולכיס של הצרכן. אופטימיות זהירה. בתיאבון".

     

    עו"ד רפאל ליבא, שותף בכיר וראש מחלקת הליטיגציה במשרד איתן מהולל & שדות:

     

    "לאחרונה ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז־לוד (השופטת אסתר שטמר) החלטה לפיה תיאלץ פייסבוק, בניגוד לרצונה, להתדיין בארץ ולהשיב לבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה. זאת בטענה שהפעילה כביכול מנגנון ניטור להודעות הפרטיות של המשתמשים, תוך קריאתן ועשיית שימוש בתוכנן. בתגובה טענה פייסבוק כי יש לדחות על הסף את הבקשה, שכן לבית המשפט בארץ אין סמכות לדון בה. פייסבוק תמכה טענתה, בין היתר, בתנאי ההתקשרות הכלולים בהסכם ההצטרפות שאותו מאשר כל מי שמבקש לפתוח חשבון משתמש. נקבע בהם כי כל סכסוך בינה לבין המשתמשים יתקיים במקום מושבה של פייסבוק בארה"ב ולפי דין מדינת קליפורניה.

     

    השופטת שטמר דחתה את טענת פייסבוק וקבעה כי התניית ההתקשרות הזו מקפחת ודינה להתבטל. לגישתה, מי שמפיץ את מרכולתו ברחבי העולם צריך להיות נכון להיתבע בכל מדינה שבה הוא עושה עסקים בהיקף משמעותי. פסיקה פרו־צרכנית זו, ופסיקות דומות שניתנו לאחרונה, משדרות מסר חד וברור לתאגידי ענק בינ"ל שמספקים שירותים בישראל, לפיו הם יהיו כפופים לדין הישראלי - גם אם נקבע אחרת בהסכם בינם לבין המשתמשים בשירותיהם. אין ספק שהתגוננות תאגידים בינלאומיים כנגד תביעות העלולות להיות מוגשות נגדם בישראל טומנת בחובה עלויות כספיות לא מבוטלות, ונותר לראות אם אלו לא 'יגולגלו', בסופו של יום, לפתחו של הצרכן הישראלי". בתיק ייצגו את פייסבוק: עוה"ד יעקב שרביט, שי כגן, רחלי פרי רייכמן, את המבקש: עו"ד עמית מנור, יוקי שמש וגרגורי פאוסט קורצ'מני.

     

     
    עו"ד רפאל ליבא
    עו"ד רפאל ליבא

     

     

     

     

     


    פרסום ראשון: 26.07.16 , 20:30