שני 24 בפברואר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    דביר כחלון
    24 שעות • 27.07.2016
    הרומן שלי עם אשתי
    דרור רפאל יודע שלא כל אישה הייתה מוכנה לקבל אותו בחזרה אחרי שניהל רומן עם גבר. אבל אשתו מרינה החליטה שהקשר ביניהם חשוב לה יותר מהכל
    יואב בירנברג

    אם אתם רוצים לדעת מה קורה עם דרור רפאל היום, אז הוא שוב ביחד עם אשתו מרינה. אחרי שחשף בסדרה "מחוברים" את הרומן שניהל עם גבר — רפאל חישב מסלול מחדש. לאחר שיחות נפש עמוקות עם אשתו, הם החליטו לא לפרק את החבילה. בין לבין, הוא גם עלה לכותרות במדורי הרכילות כשצולם במהלך בילוי עם פליט הריאליטי, טום באום. עכשיו, רפאל פותח את הפצעים מחדש, יוצא בסיבוב הרצאות חושפני שבו ישתף את הקהל בחיי הנישואים שלו, במשברים, ברומן שניהל ובהחלטה המשותפת שלו ושל אשתו לא להתגרש.

     

    "ביני ובין מרינה היה נתק, ועל הקרקע הזאת בא מישהו וצבע לי את החיים בוורוד, בפרפרים וברומנטיקה", חוזר רפאל לרומן שלו מחוץ לנישואים. "אלה היו כל מיני דברים ששכחתי בכלל שהם קיימים בתקשורת בין אנשים, לא רק בזוגיות. כשמישהו נכנס בסערה לחייך וצובע לך את הסמסים בכל מיני פרחים, חיוכים, לבבות, בוקר טוב ולילה טוב ונשיקות ועניינים — אתה לא רוצה שום דבר אחר. רק את זה. עובדה שמה שהיה חזק יותר הייתה החברות שלי עם מרינה ולא הרומן עם יובל. הוא כבר מזמן איננו. תמיד אהבתי את מרינה. יש כאלה שהנישואים שלהם עלו על שרטון, ואצלנו הגירושים עלו על שרטון. הרגשתי שאנחנו חברים לחיים, לא משנה מה יקרה — היא תחזור בתשובה, אני אהיה גיי, היא חברה שלי לחיים".

     

    נשים רבות, בניגוד לאשתך, לא היו מוכנות לקבל אותך בחזרה.

     

    "זאת הייתה החלטה משותפת. ישבנו וחשבנו, אני ומרינה, מה טוב לשנינו. זה לא שאני החלטתי לחזור והיא הייתה צריכה לקבל את מה שאני מחליט. הכל אצלנו עובד בדרך משותפת. כנראה שגם אצלה הסיבות להישאר איתי ביחד הכריעו. מן הסתם גם היא חושבת שאני חבר שלה לחיים".

     

     
    מפרגן לו. גילי מוסינזון וסתיו סטרשקו
    מפרגן לו. גילי מוסינזון וסתיו סטרשקו

     

     

    אבל אתה יכול להתאהב שוב בגבר ושוב לעזוב את הבית.

     

    "גם כשאתה מתחתן, אתה לא יודע מה יקרה בעוד שנתיים. אתה לא מתחתן עם מישהי ואומר, רגע, עוד שנתיים היא הולכת להתאהב במישהו אחר, אז אולי לא כדאי להתחתן איתה, או עוד שנתיים אני אתאהב בגבר. זה לא שיקול. מה שמכריע הוא מה שקורה עכשיו".

     

    ואם תתאהב שוב באישה?

     

    "זאת שאלה היפותטית".

     

     
    "לא היה בינינו כלום". עם טום באום
    "לא היה בינינו כלום". עם טום באום

     

     

    איך תגיב אם מרינה תתאהב בגבר או באישה?

     

    "ראשית, לא היה לה סיפור מהצד. ושנית, הייתי מגיב באותה דרך שהיא הגיבה כשגילתה שלי יש רומן עם גבר. היא סטרייטית, אז היא לא תתאהב באישה".

     

    ידעת תמיד שאתה נמשך לגברים?

     

    "תמיד ראיתי את זה כמחוז רחוק שאני עדיין לא שם ואולי גם לא אהיה שם. מין סוג של 'אוסטרליה יכולה להיות מעניינת, אם אהיה שם'. בשבילי זה היה כמו איזו אוסטרליה, שאומרים שהיא מקום מגניב, אבל לא היה לי דחוף להגיע אליה. כמו איזה בנג'י כזה, שאתה אומר, יום אחד אני אעשה את זה. עד הרומן עם יובל לא היה לי סקס עם גברים. פינטזתי, אבל לא היה לי. הרגשתי שבזמן שאהבתי את יובל כל מיני חדרים בלב שלי שהיו חשוכים או סגורים, נפתחו פתאום ויצאו מהם כל מיני פרפרים ותשוקות. אחרת הייתי מסיים את חיי לא מאושר כפי שהייתי רוצה להיות".

     

     
    "חברות לכל החיים". עם האישה מרינה
    "חברות לכל החיים". עם האישה מרינה

     

     

    גם כשהתאהבת בטום באום הרגשת אותו הדבר?

     

    "טום ואני ממש לא היינו זוג, לא היה בינינו שום דבר. המרחק בין מה שנכתב בתקשורת לבין מה שבאמת קרה — רחוק מהמציאות. הלכנו פעם לסרט וצילמנו אותנו ביחד, ואחר כך נפגשנו עוד פעם־פעמיים. הוא בן אדם מקסים ומצחיק ואני מאוד אוהב אותו, אבל זה לא היה רומן. כשאתה יוצא לסרט או לעוד פגישה, זה בטח לא רומן".

     

    למה אנשים מתחתנים?

     

    את המשבר, הפיוס והזוגיות המורכבת עם מרינה החליט רפאל למנף לשורה של מפגשים עם קהל כדי לתרום לאחרים מניסיונו. הפעם הראשונה תהיה בשבוע הבא בטוקהאוס בנמל תל־אביב, יחד עם הפסיכולוג הקליני ד"ר אופרי בר נדב. ואגב, גם מרינה תהיה שם, לספר את הצד שלה, וללבן דברים שעוד לא לובנו. רפאל ובר נדב ינסו להבין למה אנשים עדיין מתחתנים, ולמה רפאל, למרות כל מה שעבר, מעדיף לחיות בזוגיות עם אשתו.

     

    "הגעתי למסקנה שאני רוצה לדבר על הדברים האלה, ולעזור לאחרים", הוא אומר. "אני עובר טיפול פסיכולוגי כבר שנתיים בלי שום קשר להרצאות עם אופרי".

     

    רפאל, 42, חצי מהצמד הרדיופוני שי ודרור, לא מצטער לרגע על שחשף את הפרטים הכי אינטימיים בחייו בסדרה "מחוברים". להפך. הוא מרגיש ש"מחוברים" שינתה את חייו. "עד 'מחוברים' לא הייתי מודע לעצמי. נעתי בכל מיני מסלולים שייעדו לי בחיים. אחרי זה הרגשתי שאני הרבה יותר חי. גם קיבלתי הרבה מאוד תגובות, וזה שימח אותי מאוד. אנשים ניסו להתקרב אליי, אמרו לי שהם אהבו אותי בעוצמות גדולות בסדרה, וסיפרו לי שהם עברו דברים דומים. התוכנית ששי גולדשטיין ואני עושים ברדיו יכולה להיות מצחיקה או לא מצחיקה — המנעד שם נורא מסוים — וכשאתה מספר לאנשים סיפור אישי, זה נוגע בהם בעוצמה הרבה יותר גדולה. הם באים אליך בעומקים שלא הכרתי קודם וכותבים לי תגובות מחבקות. בכלל, העולם נהיה יותר מחבק מבחינתי".

     

    במה אנשים שיתפו אותך?

     

    "מישהו כתב לי שהוא יצא מהארון בעקבות הראיון שלי במוסף "7 ימים". הוא הלך למשפחה שלו עם הכתבה, כי יש לו סיפור דומה. אגב, אף פעם לא אהבתי את ההגדרה 'יציאה מהארון', כי אף פעם לא יצאתי מהארון. זאת לא התחושה שלי. לא הייתי ספון באיזשהו מקום חשוך, ואחר כך גלוי. פשוט גיליתי דברים שלא ידעתי קודם על עצמי.

     

    למה בעצם היית חייב ללכת עם הסיפור האישי שלך ל"מחוברים"?

     

    "בהתחלה החלטתי שאני לא רוצה, ושאין שום סיכוי שאעשה את זה. בתוכנית ידעו כל מיני שמועות עליי, ושאלו אותי אם זה נכון שאני סוג של דו (דו־מיני, י"ב). כששאלו אותי, הלכתי הביתה עם הרגשה שיכול להיות שזו הגדרה שמתאימה לי. אמרתי, בסדר, אז אני כזה, אבל אני בטוח לא מספר את זה בטלוויזיה.

     

    "אבל אחרי כמה ימים של מחשבה אמרתי, למה לא בעצם? זה פותר לי איזושהי בעיה עם עצמי, עם הסביבה שלי. זה אפילו יכול לעזור לי לספר את הסיפור שלי. כי בעצם אף פעם לא באתי לאנשים וסיפרתי להם, 'פגשתי לפני כמה זמן מישהו וגיליתי לעצמי שאני יכול להיות גם עם בנים'. הסיפור הזה היה יכול לצאת החוצה ממילא בכל מיני דרכים אחרות בגלל שאני מוכר, ולא בא לי להופיע באייטמים במדורי הרכילות. זה לא היה מבטא את מה שאני מרגיש. גם העידן הנוכחי נורא משפיע. בעידן הזה של הריאליטי, הפייסבוק והרשתות החברתיות, העולם מעודד אותך להיות מה שאתה".

     

    למדתי לבכות

     

    היום רפאל מרגיש שהיה סוג של חלוץ לפני המחנה. "תראה", הוא אומר, "אחרי שאני סיפרתי על משיכה לשני המינים, היו עוד הרבה שסיפרו סיפור דומה. גם גילי מוסינזון, זאב נחמה, רן דנקר, קרן נויבך ועכשיו גם דניאל לונדון. זה רק מראה שהייתה איזו דרך שצריך לפרוץ אותה".

     

    גילי מוסינזון עשה את זה קצת מוחצן מדי? העיתונים והאינטרנט מלאים בפרטים על הרומן המשולש עם הדוגמן סתיו סטרשקו ועם דניאל הולצמן.

     

    "מה שגילי עושה הוא נהדר. שיעשה מה שהוא רוצה, עם בחור או בחורה, ושידבר על זה כמה שהוא רוצה. זה מקסים. מי שאוהב את זה, יקשיב, ומי שלא אוהב — יתרחק. היום אנשים הם הרבה יותר עצמם מאשר היו פעם עם כל המחשכים והמסדרונות. העולם היום הרבה יותר מכיל ומקבל את כל סוגי הריינג'. היום חמישים אחוז מהצעירים בבריטניה לא מגדירים את עצמם לא כסטרייטים ולא כגייז. כי הם בני אדם. הם מתנשקים עם בן ומתנשקים עם בת ומשוחררים מההגדרה מי הם. הם אזרחי העולם.

     

    "כמה שנים יש לנו בעולם הזה? שמונים? אז תהיה בהן הכי עצמך ואל תתבייש בזה. אני חושב שמושג הפרטיות מת, או לפחות גוסס. אין היום חשיבות לפרטיות. אני גם לא מבין למה אנשים מבוהלים נורא מזה שפייסבוק יודע מה הם רוצים לעשות? זה נהדר שפייסבוק מקשיב לך. יש אנשים שכשאתה מדבר איתם, הם לא מקשיבים לך".

     

    במה שונה דרור של היום מהדרור ההוא?

     

    "אין מה להשוות ביניהם. אני הרבה יותר רגיש לעצמי ולסביבה. בגלל שנהייתי יותר מודע לעצמי, אני יותר אוהב אנשים אחרים שהם לא כמוני. פעם הייתי יכול להיות מובך מאינטימיות, לא היום. שיחות פתוחות עם אנשים והיכרויות זה משהו שלא היה לי, והיום כן. הרבה אנשים אמרו לי, גם כאלה שהכירו אותי, שקודם כאילו עברתי לידם, והם לא ממש הרגישו אותי ובנוכחותי, והיום כן. למדתי גם לבכות. אני לא בוכה עם כל התזמורת הפילהרמונית, עם גניחות שלי בכי, אבל כן עם דמעות. הייתי גם חסר ביטחון, ועכשיו הרבה פחות".

     

    אני מקווה שחוסר הביטחון לא נבע מהגובה.

     

    "אני מטר שישים ומשהו, אבל הגובה אף פעם לא הפריע לי. זאת החבילה שיש, ואני מסתדר איתה טוב מאוד". •

     

    ידיעות אחרונות