הגעת להחלטה הגורלית להפקיר את פנייך או איבר מגופך תחת ידיו של המנתח הפלסטי. הציפיות שלך נוסקות לשמיים – את עומדת בפני השינוי שעליו חלמת כל חייך, שישפר את המראה שלך ללא הכר. אין ספק שרוב הניתוחים הפלסטיים אכן מסתיימים באקורד מוצלח, אבל חשוב מאוד להביא בחשבון שכל ניתוח מותיר אחריו גם צלקות. כדי שאלה יישארו על הגוף ולא יפגעו גם בנפש, כדאי להבין מראש מהן הצלקות, מדוע הן נותרות, איפה הן יופיעו לאחר הניתוח, איך מטפלים בהן ועד כמה אפשר למזער או לטשטש את המראה שלהן.

מהי צלקת?

"צלקת היא סימן נראה לעין הנוצר כתוצאה מתהליך ביולוגי של ריפוי פצע בעור או בכל רקמה אחרת", מסביר ד"ר יורם וולף, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית. "כאשר קיים חתך בעור נודדים לאזור תאים הנקראים פיברובלסטים שמייצרים את החומר הקרוי קולגן. הקולגן הוא אחד מהמרכיבים העיקריים של העור והוא יוצר מבנה של סיבים ורשתות שממלא את אזור החתך".

כל פעולה שכרוכה בחיתוך ובפציעת רקמות מותירה אחריה צלקת כלשהי. כשהעור מתאחה, נוצרת צלקת המכונה ראשונית – והיא מתאפיינת בגוון אדום בשל ריבוי כלי הדם שבה, בולטת על פני העור ורגישה למגע. עם הזמן הצלקת "מתבגרת", האדמומיות נעלמת, היא נעשית שטוחה, והרגישות נעלמת גם היא. התהליך הזה נמשך כשנה, אך הצלקת נותרת לכל החיים, ולמרבה הצער אין עדיין שיטה שמאפשרת העלמה מוחלטת של צלקות. "רקמת צלקת בעור איננה זהה לרקמה שאותה היא מחליפה, והיא בדרך כלל בעלת איכות תפקודית נמוכה יותר, כמו למשל חסינות נמוכה יותר לקרינה אולטרה־סגולה וגמישות פחותה מאשר רקמת עור תקין", מדגיש ד"ר וולף. "במצב רגיל הצלקת מכסה על האזור הפגום ולרוב מתיישרת לגובה אחיד עם פני השטח של העור. במצבים מסוימים יש גדילת יתר של רקמת הצלקת, ונוצרת 'צלקת היפרטרופית', או במקרים חמורים יותר – 'צלקת קלואידית'".

היווצרות צלקת

הצלקות משתנות מאדם לאדם, וכל עור מגיב בצורה אחרת להצטלקות. צלקות מחלימות טוב יותר אצל אנשים מבוגרים, או אנשים שעורם צרוב שמש עקב חשיפה ארוכת שנים לקרינתה. יש אזורים בגוף כמו גב עליון, חזה קדמי ותנוכי האוזניים המועדים להצטלקות פחות טובה. לעומתם אזורים בפנים ובעפעפיים נוטים להצטלקות טובה יותר. גם לסוג החיתוך יש השפעה על הצלקת שתיווצר: בחתכים המחברים אותה רקמה הצלקת טובה יותר, אך בניתוחים שבהם מסירים עודפי עור הצלקת נוטה להיות מכוערת. זאת ועוד: "לא ניתן לנבא מראש את תוצאות הצלקת, ותוצאה טובה של מנתח בפעם אחת לא בהכרח מבטיחה תוצאה טובה בפעם השנייה", אומר ד"ר וולף.

מזעור נזקים

צלקות על העור אמנם אינן פוגעות במידה רבה בתפקודו, אך יש להן השלכות על המראה שלו מבחינה אסתטית. היווצרותה של צלקת מכוערת דווקא לאחר ניתוח שנועד לשפר את המראה מתסכלת ועלולה להשפיע על הדימוי העצמי. שדרוגן של שיטות הניתוח הפלסטי בשנים האחרונות הביא לשיפור ניכר במיקום הצלקות, בתוצאות ובבולטות. "הקפדה על כיוון החתכים המבוצעים, אי־מתיחה של העור כדי לחבר את הקצוות, טיפול הולם ברקמות הנחתכות על ידי שמירה על חום נמוך בזמן הניתוח, ביצוע חתכים במקומות נסתרים ותפירה עדינה בחוטים המתאימים לאזור המנותח מבטיחים תוצאות טובות יותר ופחות צלקות", אומר ד"ר וולף. "ואולם אי־אפשר להתעלם משתי עובדות כואבות: בכל ניתוח פלסטי נותרת צלקת, וכל צלקת עלולה להיות בעייתית".

צלקות משגשגות

אחת הבעיות הקשורות בהצטלקות היא גדילת יתר של הצלקת, או בלשון רפואית – היפרטרופיה. בצלקת היפרטרופית הרקמה הצלקתית מורמת מהעור שנמצא סביבה. "במצבים מסוימים הצלקת ממשיכה לגדול לגובה, לעיתים עד שנה מהרגע שבו התחילה להיווצר. בסוף התהליך יש התמתנות, אולם הצלקת עדיין בולטת ואדומה יותר מהעור שסביבה", מסביר ד"ר וולף. צלקת היפרטרופית שכיחה יותר אצל אנשים כהי עור ואצל נשים צעירות. בכל מקרה של הופעת צלקת היפרטרופית חשוב לגשת לרופא שיחליט כיצד לטפל בצלקת כדי למזער את ההיפרטרופיה.

צלקת משגשגת יכולה להיות גם צלקת קלואידלית, המתרחבת וגדלה אל מעבר לגבולות המקוריים של החתך. אחת הסיבות השכיחות להופעת צלקות קלואידליות היא נטייה גנטית.

הטיפולים

"יש היום כמה שיטות וטיפולים שמתיימרים להעלים או לטשטש צלקות, ובמקרים מסוימים הדבר אכן אפשרי", אומר ד"ר וולף. "אולם חשוב לזכור כי אין דרך להחזיר עור מצולק למראה של עור רגיל לחלוטין. כל הטיפולים מטרתם לצמצם את ממדי הצלקת או להפוך אותה לפחות בולטת".

משחה נגד צלקות: נועדה לטפל בצלקות עדינות יחסית, ויעילותה גוברת כשהטיפול מתחיל קרוב ככל האפשר למועד היווצרות הצלקת. יש משחות על בסיס ג'ל סיליקון (כמו "קלו־קוט"), על בסיס תמצית בצל (כמו "מדרמה") ומשחות המכילות נוגדי דלקת ומיועדות לצלקות בולטות ואדומות יותר.

הזרקת סטרואידים: הסטרואידים מדכאים את תהליך הדלקת, מדכאים את ייצור סיבי הקולגן ואף מגבירים את פירוקם.

הקפאה בחנקן נוזלי: שימוש בחנקן נוזלי על הצלקת אמור לכווץ אותה ולהקטין אותה.

חבישה ביריעות סיליקון: היריעה אמורה להפחית את רמת הפעילות של הצלקת ואת ייצור הקולגן.

ניתוח: מבוצע במקרים קיצוניים בלבד. לאחר הניתוח מתחילים טיפול במשחות שצוינו כדי לטשטש את הצלקת החדשה.

הקרנות: טיפול יעיל במקרים עקשניים של צלקות קלואידליות שאינן מתאימות לטיפול בדרכים אחרות. הסכנה היא שהטיפול עלול לגרום נזק מאוחר לעור ולהעלות את הסיכון להתפתחות שאתות עוריות (גידולים סרטניים מקומיים). •

yedioth.co.il@briutz