השאלה היומית: האם היחסים בין המורה מהדרום לתלמיד שלה מהווים אונס?

כלל הברזל | מרב בטיטו

רבים חושבים שנער לא יאמר לא להרפתקה מינית, כולל עם המורה שלו. אריק איינשטיין שר על כך בשיר "לוח וגיר" – "לו רק היית קצת פחות המורה שלי, לו רק היית קצת יותר נערה שלי, הייתי מראה לך מיהו הילד הכי מפותח בכיתה...״. על נערה באותו גיל, שמקיימת יחסים עם המורה שלה, יאמרו שהיא מנוצלת על ידו.

לצערנו, גם החוק מבחין בין המינים. כך למשל, החוק מתייחס לבעילת קטינה בידי גבר ואינו מתייחס לבעילת קטין על ידי אישה. על פי החוק, אונס או בעילה שלא בהסכמה של קטין היא רק על ידי גבר. לכן, במקרה שלפנינו, המורה שקיימה יחסים עם התלמיד אינה מוגדרת בחוק כמי שאנסה. לכל היותר ביצעה מעשים מגונים. זאת ועוד, מבחינת ְהעונש, החוק מתייחס לקטינות ולא לקטינים, שקיימו יחסים עם בגירים, ובעיקר כאלו שהיו ביחסי מרות. כמו מורה ותלמיד. לכן, חוקית, אסור לנו לומר או לקבוע שהמורה אנסה את התלמיד.

כמובן שהצעקה שקמה בעקבות המקרה מוצדקת. אסור למורה לקיים יחסי מין, לא עם תלמיד ולא עם תלמידה. מעשים כאלו חורכים לנער או לנערה את נעוריהם, שבהם הם אמורים להתרגש מבני גילם, מהנשיקה הראשונה, מללכת יד ביד ולחלום.

אבל אם נשים את הצדקנות בצד, יש להודות שבני הנוער חשופים עד בלי די לפרסומות ולסרטים שבהם מככבים גופות מיוזעים עם פרטי לבוש מינימליים, במקרה הטוב. זה מודל החיקוי, שכמובן אינו מצדיק אונס, אבל מפנה זרקור לעולם הפתוח וחסר הגבולות, במובן הרע של המילה. אני משוכנעת שהחברים של אותו נער, ודאי אומרים ש"הוא תותח". שהוא "שיחק אותה". ואם נחזור לחוק היבש – הוא, לצערנו, גם קובע שלא מדובר באונס. אציין רק, שבארצות הברית, לה אנו אוהבים להידמות, נגזרו באחרונה עונשים חמורים מאוד על מורות שקיימו יחסים עם תלמידיהן.

לשון החוק | נחמה דואק

רבים חושבים שנער לא יאמר לא להרפתקה מינית, כולל עם המורה שלו. אריק איינשטיין שר על כך בשיר "לוח וגיר" – "לו רק היית קצת פחות המורה שלי, לו רק היית קצת יותר נערה שלי, הייתי מראה לך מיהו הילד הכי מפותח בכיתה...״. על נערה באותו גיל, שמקיימת יחסים עם המורה שלה, יאמרו שהיא מנוצלת על ידו.

לצערנו, גם החוק מבחין בין המינים. כך למשל, החוק מתייחס לבעילת קטינה בידי גבר ואינו מתייחס לבעילת קטין על ידי אישה. על פי החוק, אונס או בעילה שלא בהסכמה של קטין היא רק על ידי גבר. לכן, במקרה שלפנינו, המורה שקיימה יחסים עם התלמיד אינה מוגדרת בחוק כמי שאנסה. לכל היותר ביצעה מעשים מגונים. זאת ועוד, מבחינת ְהעונש, החוק מתייחס לקטינות ולא לקטינים, שקיימו יחסים עם בגירים, ובעיקר כאלו שהיו ביחסי מרות. כמו מורה ותלמיד. לכן, חוקית, אסור לנו לומר או לקבוע שהמורה אנסה את התלמיד.

כמובן שהצעקה שקמה בעקבות המקרה מוצדקת. אסור למורה לקיים יחסי מין, לא עם תלמיד ולא עם תלמידה. מעשים כאלו חורכים לנער או לנערה את נעוריהם, שבהם הם אמורים להתרגש מבני גילם, מהנשיקה הראשונה, מללכת יד ביד ולחלום.

אבל אם נשים את הצדקנות בצד, יש להודות שבני הנוער חשופים עד בלי די לפרסומות ולסרטים שבהם מככבים גופות מיוזעים עם פרטי לבוש מינימליים, במקרה הטוב. זה מודל החיקוי, שכמובן אינו מצדיק אונס, אבל מפנה זרקור לעולם הפתוח וחסר הגבולות, במובן הרע של המילה. אני משוכנעת שהחברים של אותו נער, ודאי אומרים ש"הוא תותח". שהוא "שיחק אותה". ואם נחזור לחוק היבש – הוא, לצערנו, גם קובע שלא מדובר באונס. אציין רק, שבארצות הברית, לה אנו אוהבים להידמות, נגזרו באחרונה עונשים חמורים מאוד על מורות שקיימו יחסים עם תלמידיהן.