"אם אין שליטה, למה שניתן כסף"

עם ההחלטה על הקמת התאגיד שיחליף את רשות השידור נשמעו הבטחות על גוף שידור אחראי, מקצועי ועצמאי, שיהיה מחויב לצופים ומנותק מהפוליטיקאים. אלא שהדיון הסוער אתמול בישיבת הממשלה הוכיח שחלק מהפוליטיקאים ממש לא ממהרים לשחרר את אחיזתם בשידור הציבורי — והיו מעדיפים כנראה להצר עוד ועוד את צעדיה של התקשורת הישראלית.

בדיון, שהיה הסוער ביותר מאז הקמת הממשלה והגיע לסף פיצוץ, אושרה לבסוף טיוטת חוק התאגיד הציבורי החדש, שיחל לפעול בין 1 בינואר ל־30 באפריל 2017. לא פחות מחמישה שרים — גלעד ארדן, גילה גמליאל, נפתלי בנט, איילת שקד ואריה דרעי — נמנעו בהצבעה כמחאה על ניסיונותיו של נתניהו להצר את צעדי השידור הציבורי.

צילום : ידיעות אחרונות

הסערה החלה עוד בישיבת שרי הליכוד, שבה הפתיע יו"ר הקואליציה דוד ביטן כאשר הודיע שבכוונתו להגיש הצעת חוק פרטית לביטול התאגיד.

בישיבת הממשלה עלה הדיון לטונים גבוהים, כששרת התרבות מירי רגב הובילה את המתנגדים לתאגיד. "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו", אמרה. "מה, נעמיד כסף ואז הם ישדרו מה שהם רוצים? זו טעות חמורה להעביר את החוק במתכונתו הנוכחית. לא נבחרנו כדי להיות עבדים של פקידים. לא ייתכן שלראש הממשלה ולשרים אין שליטה על המינויים והתאגיד. מקימים כאן עוד סניף של הברנז'ה, מוקמת כאן עוד תחנת שידור כמו גלי צה"ל וגלגלצ. למה שניתן את הכסף אם אין לנו שליטה".

צילום : ידיעות אחרונות

השר גלעד ארדן, שהוביל את ההחלטה בהיותו שר תקשורת, התפרץ: "כל מה שאת אומרת זה דמגוגיה. את בכלל לא מכירה את החוק ואת הפרטים. מה את חושבת, שזה חוק עבור מירי רגב? זה שידור ציבורי. מצטער שלא הכנסנו את השם שלך לנוסח החוק".

השר אופיר אקוניס טען כי הבעיה היא בהרכב התאגיד: "אין בחדר הזה מי שאיננו רוצה שידור ציבורי מגוון שישקף את כל הדעות, העמדות והזרמים בחברה הישראלית. עושה רושם שהתאגיד לא נבנה בדרך שתביא לנו את הגיוון הזה. אין שם עולים מברית־המועצות, אין עולים מאתיופיה, אין מהפריפריה".

ארדן השיב: "רק לחמור מראים חצי עבודה. קודם כל יש בו, והוא גייס רק רבע מהעובדים. איך אתם יכולים לדעת אם יהיה מאוזן".

העימות התחמם בין אקוניס לבין שרי הבית היהודי, כשהשר בנט תקף: "40 שנה אתם בשלטון ועוד לא למדתם לשלוט".

צילום : ידיעות אחרונות

אקוניס עקץ: "אתם איתנו".

בנט: "מה זה הקיטורים האלה? תתחילו לשלוט. אני הקמתי את ועדת ביטון ולא התבכיינתי. מי שר התקשורת עכשיו? מי שר התקשורת הקודם, הקודם קודם? כולם מהליכוד. נראה שהמטרה של הפעולות האחרונות היא להכניס עננת אי־ודאות מעל התאגיד כדי למנוע הצטרפות עיתונאים מוכשרים מימין ומשמאל. אם אתם רוצים להרוג את התאגיד, תגידו ובואו נדבר על זה. אבל אם אנחנו רציניים בעניין התאגיד — בואו ניתן להם לעבוד".

אקוניס תקף את חברי הבית היהודי ישירות: "אני מבין שאתם לא מתנגדים לתאגיד כי מינו שם שישה מפד"לניקים".

השרה איילת שקד נזעקה: "תפסיקו כבר עם השקרים שלכם. תפסיקו להיות בכיינים. תתחילו למשול. לנו אין עיתון פרטי כמו שלכם יש".

צילום : ידיעות אחרונות

ראש הממשלה לא הצטרף לצועקים, אבל התעקש שלא להסיר את העננה מעל הקמת התאגיד. "אני רוצה להגיד לכם שאחרי הכל רשות השידור הנוכחית השתדלה לאזן את כל השידורים שלה".

לכך השיב ארדן: "אני בטוח שאריה גולן, קרן נויבך ומשה נגבי ישמחו לקבל את המחמאה שלך".

בדיון פרץ עימות נוסף סביב דרישתו של אלקין לקבוע בחוק כי השידורים לא יחלו כל עוד תאגיד השידור אינו ממוקם בירושלים. בסופו של דבר סוכם על פשרה ולפיה לא יאוחר מ־1 ביוני 2018 יפעלו עיקר שידורי התאגיד מירושלים.

רה"מ נתניהו הגיב אמש על הצעת החוק של ביטן וטען כי האחרון לא תיאם איתו את ההצעה לסגור את התאגיד. "יש קולות ששמעתי בממשלה שביקשו לא להעביר את ההחלטה”, אמר, “אבל אני העברתי את ההחלטה ולא קיבלתי את זה".

איתמר אייכנר

רה"מ נתניהו החליט למסור לשרת התרבות מירי רגב את הסמכויות על האגף לקשרי תרבות ומדע במשרד החוץ (קשתו"ם), הגוף שאמון על ייצוא התרבות הישראלית בעולם.

על פי הסיכום, עובדי קשתו"ם יהיו כפופים מקצועית לרגב אך ימשיכו להיות כפופים ארגונית למשרד החוץ. האגף עוסק בפיתוח קשרי התרבות והמדע, בייצוא ובהצגת התרבות הישראלית בחו"ל ומסייע לשיגור תזמורות, מופעים, אמנים, הצגות, סרטים וספרות. לאגף תקציב של כ־10 מיליון שקל, ורגב חותרת כבר זמן רב לקבל לידה את הסמכויות עליו.

אלא שזה לא הכל: מוקדם יותר הודיע נתניהו במפתיע שהחליט להעביר את האחריות על לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם) ממשרדו לשרת התרבות. ההחלטה התקבלה בתדהמה על ידי השרים ונעשתה מבלי שהדבר הוזכר בסדר היום של הממשלה. מדובר בגוף בעל עוצמה, החולש על תקציב של 300 מיליון שקל.

צילום: אוהד צויגנברג