איפה הילד

הארי פוטר הוא חרא של אבא. כך פחות או יותר מטיח בפניו בנו בן ה־14, אלבוס פוטר, כבר באחת התמונות הראשונות של 'הארי פוטר והילד המקולל', שהתפרסם ב־31 ביולי, הוא יום הולדתו של הארי פוטר האב. הילד כבר כמעט בן 40 ויש לו חום גבוה, או לפחות צלקת שלא בערה בעוצמה רבה כל כך כבר 22 שנה, מאז הביס את אתם־יודעים־מי. ואם אלו אינן חדשות רעות מספיק, אז גם הבן שלו, הילד המקולקל, לא מפסיק לעשות בושות: מצנפת המיון שולחת אותו היישר לבית סלית'רין הנתעב, וסקורפיוס, חברו הטוב ביותר, אינו אלא בנו של דראקו מאלפוי הידוע לשמצה, ויש אומרים - של וולדמורט עצמו.

מתוך המחזה 'הארי פוטר והילד המקולל'

הארי פוטר החדש אינו הספר השמיני בסדרה אלא מחזה שמוצג עתה על במות הווסט־אנד של לונדון ונכתב על ידי ג'ק ת'ורן, בהשראת ג'יי קיי רולינג. זה לא מנע ממנו לטפס עוד בטרם פרסומו למקום הראשון במצעד המכירות של אמזון ולייצר תורים ארוכים מחוץ לחנויות הספרים כשהשעון תיקתק חצות. כמיטב המסורת של הסדרה הפופולרית בהיסטוריה, גם המחזה לא הודפס בספרון דק אלא נמרח בפונט גדול על פני כ־350 עמודים, ארוזים בכריכה קשה - אולי כדי לשוות לו את המגע המוכר של ספרי הארי פוטר המפלצתיים אך האהובים.

אבל לקוראים שמצפים לעוד מן הקסם של הספרים הקודמים צפויה אכזבה מסוימת בשל המעבר לדרמה: התיאורים המושכים והצבעוניים של העולם המופלא שבנתה רולינג בעמל רב, מוחלפים כאן בהוראות במה קצרות. הסצנה הרביעית, למשל, עוברת במהירות, בתיווכם של הסברים טכניים, משירה המחורז של מצנפת המיון, לשיעור תעופה כושל שבו מתברר כי פוטר הצעיר נפל רחוק מהעץ, לפרידה ברציף תשע ושלושה רבעים בראשית שנת הלימודים השנייה - פוטר הבן מנסה להתחמק מהבושות שעושה לו פוטר האב - והופ לשנה השלישית! על הבמה זה בוודאי נראה מרהיב, אבל איפה הן אותן השנים הטובות שבילינו יחד בהוגוורטס והתחילו רק בעמוד 205?

כמעט עשור חלף מאז פרסום הארי פוטר האחרון, אבל הצלילה החוזרת לעולמו קלה מתמיד בזכות מסאז' נוסטלגי נעים שמקבלים כאן הקוראים. חלומות מזכירים את חייו הקשים של הארי אצל משפחת דרסלי כשזה עוד בא ממצוקות, וציטוטים סכריניים של דמבלדור, שאלבוס מכונה על שמו, מתבלים את העניינים. את הדמויות החדשות לומדים להכיר חיש מהר משום שדור הילדים אינו אלא שידור חוזר של הגיבורים הוותיקים: רוז, בתן של הרמיוני ורון, היא חנונית שאפתנית ממש כמו אמא שלה, ומצליחה לעצבן את אלבוס, בשבילכם אל, כפי שרק הרמיוני היטיבה לעשות.

כאן עומד לצידו של הקורא אלבוס פוטר, הבן המאכזב, שבתורו מאוכזב מאוד מאביו - גיבור בעבר ואימפוטנט בהווה. הארי מצליח לשים את ידו על מחולל זמן שהרעים החביאו בגניבה, אך מסרב לבקשת איימוס דיגורי, אביו של סדריק ז"ל, לשוב לעבר כדי להציל את בנו שנרצח בידי וולדמורט בסופו של טורניר הקוסמים המשולש ב'גביע האש'. האם פוטר הבן - מכשף בינוני שחבריו לספסל הלימודים שונאים אותו - יקרא תיגר על אביו וינסה לתקן את העבר במקומו? אולי. עד כאן פרטים שניתן למצוא בעמודים הראשונים של המחזה. ספוילרים יימצאו ברשת, וגם שם במשורה, אחרי שבראשית השבוע שיבחה רולינג את מעריציה על כך שהם סוכרים את פיותיהם ונמנעים מלפטפט ללא הכרה כדי להגן על הנאתם של הצופים בהצגה.

כך או כך, הקוראים לא יופתעו לגלות שגם הפעם עסקה רולינג בנושאים שמטרידים אותה מזה שני עשורים - הראשון שבהם הוא יחסי הורים וילדים. ילדים דומים להוריהם יותר מכפי שהיו רוצים להודות, ואולי פחות מכפי שייחלו ההורים. כדי להתבגר נדרש פוטר הבן להתרחק מהארי ולמצוא את הנתיב שלו, ואילו הארי מתבקש להבין שזה לא כיף גדול להיות הבן־של, ואפילו אתה יאיר נתניהו.  

הנושא השני הוא המאבק הנצחי בין הטוב והרע. בכל דור ודור חייב קוסם לראות את עצמו כאילו הוא ניצח את וולדמורט. כש'הארי פוטר ואבן החכמים' ראה אור ב־1997, העולם היה מקום אופטימי יותר, כך נדמה לי, אבל 'הילד המקולל' יוצא לאוויר העולם כשאוכלי־המוות של דאעש שורפים כופרים עניין שבשגרה, ופיגוע מתרחש על אדמת אירופה אחת לשלושה ימים. אף על פי כן - ובהתאם לתפיסה הפוליטית של רולינג, שמרבה לצייץ בנוגע לסוגיות בוערות - המחזה אינו נופל לדיכוטומיות צבי־יחזקאליות, ומנסה להראות שהטוב והרע קיימים בנו בערבוביה. דווקא התלמידים המוקצים של סלית'רין, אלבוס וסקורפיוס, מצליחים להוכיח למבוגרים שהדרך אל הטוב היא לעיתים ערמומית ופתלתלה כנחש.    

TNS

ואחרון חביב: עול הסלבריטאיות הרובץ על מי שמצוי באור הזרקורים; מי שנשפט בעל כורחו על מעשים שהוא אינו אחראי להם, או באורה המעוות של תהילת הימים שחלפו. זה נושא שמעסיק תדיר את רולינג, שאף המציאה לה שם עט (רוברט גלבריית) רק כדי להתחיל דף חדש בכתיבה ללא ציפיות מוקדמות - מהלך שהחזיק בערך יומיים. צללי העבר רודפים את שני הפוטרים וגם את הקורא, שמתחיל להתעייף מהנהי השחוק של הידוען המשתוקק לשוב לאלמוניותו המזהרת. בהקשר הנוכחי ההתעסקות הזו מלאה במיוחד, משום שהמותג 'הארי פוטר' הוא זריקת החיים העיקרית שניתנת למחזה בינוני בסך הכל, שעלילתו מתקדמת באמצעות פתרונות נוחים של מסע בזמן, ונעדרת את החיוניות וכושר ההמצאה של הספרים הקודמים. הארי פוטר חזר אולי בשמינית, אלא שבין הבמה לשידת הקריאה הקסם שלו הולך לאיבוד.  •

'Harry Potter and the Cursed Child'

צפוי לצאת בעברית בתחילת 2017, בהוצאת ספרי עליית הגג ובתרגומה של גילי בר־הלל