כושר לקוי

ליבי עם שומרי הכשרות אוהבי הקולינריה. כמה מצומצמות הן האפשרויות שלהם. בתל־אביב, שתיים מהן שוכנות בסמוך לבית IBM. הראשונה היא מסעדת הבשרים הכשרה מיתוס, שהפכה במשך השנים לאבן שואבת לסועדי המגזר הדתי־לאומי. לצידה, בעקבות הצלחתה, נפתחה הפיש־מרקט, המוגדרת כחלבית כשרה — זאת אומרת מסעדת דגים, נטולת פירות ים ושרצים.

המקום עצמו סימפטי מאוד. כשהגענו אליו בשעת צהריים באחד מימי אמצע השבוע מצאנו אותו הומה משפחות גדולות וקולניות של חובשי כיפה דוברי אנגלית וצרפתית. ולפי כמות העוגות והזיקוקים שהתרוצצו שם, הן הגיעו ארצה כנראה כדי לחגוג ימי הולדת. ולחדר פרטי, כשהוא מלווה בפמליית יועצים, חמק לפתע שר החינוך נפתלי בנט.

התפריט כאן פשוט מאוד, ומסמן נאמנה את גבולות היומרה, או ליתר דיוק חוסר היומרה, של המקום. פלטת סלטים או מאזטים לפתיחה. אחר כך דג, מנת פסטה, או מנה צמחונית ולבסוף קינוח. מכיוון שהיינו במצב רוח נישנושי, הזמנו את פלטת הסלטים, (59 שקל) שכללה טחינה, סלט עגבניות חרפרף, קוביות של קישואים מטוגנים, חציל מטוגן ממולא, זיתים מסוגים שונים ואת לחם הבית.

המשכנו בפלטת המאזטים החלבית שכללה איקרה, גבינת פטה שמנה, עלי גפן ממולאים בגבינה, כמות גדולה של דג מלוח, מיקס של זיתים, לבנה עם שמן זית וזעתר וצ'זיקי. (69 שקל). המנות כאן גדולות. הסלטים בשתי הפלטות היו טריים מאוד וטעימים מאוד, והוגשו בצורה מעוררת תיאבון על ידי מלצרית צעירה ומקסימה שלא הפסיקה לחייך ולהתעניין בשלומנו. אם היינו בחופש, על החוף באיזו טברנה יוונית, היינו מפרקים את המאזטים האלה לאט־לאט עם בקבוק ערק ומושכים את הארוחה הזאת עד לשקיעה. כאן, באמצע היום ובאמצע החיים, הסתפקנו בהרבה מים קרים עם קרח ולימון, ועברנו אל העיקריות.

חטיבת העיקריות כאן מחולקת לשלוש וכוללת מנות פסטה מפתות למדי כמו ניוקי ערמונים ברוטב פטריות חורש בשמנת כמהין (69 שקל), פיצה יוונית עם גבינת פטה וזיתי קלמטה (59 שקל) או שלל מנות טבעוניות כמו המבורגר מעדשים שחורות (59 שקל) או מפטריות (69 שקל). יש גם שווארמה שאותה מכינים מסייטן, שהוא תחליף בשר שמקורו בסין העשוי מחלבון הגלוטן שבחיטה, ומגישים על פיתה מקמח תירס עם טחינה ובצל מקורמל. אבל מכיוון שמדובר בסופו של דבר במסעדת דגים, הזמנו שתי מנות דג: לברק שלם בתנור שהוגש עם ירקות קלויים (119 שקל) ופילה מוסר ים עם ניוקי ברוטב שמנת פסטו (109 שקל).

למרבה ההפתעה, שתי המנות היו שונות מאוד זו מזו; הלברק טעים להפליא, בשרו עסיסי, נימוח ומבושם והירקות שהוגשו לצידו ניצלו בדיוק עד לפריכות הנכונה. לעומתו נתח מוסר הים היה תפל וסיבי, אחרי שהתייבש כנראה בתנור. הניוקי שהוגשו עימו היו דחוסים מדי וחמאת הפסטו, שלא היה בה שמץ ניחוח של חמאה או בזיליקום, הרגישה כמו רוטב מיושן מאולם שמחות.

גם הקינוחים, למרות הציפייה, לא הבריקו. במסעדות בשר כשרות הנאלצות להגיש קינוחי פרווה בלי שימוש בשמנת או חמאה, אפשר להבין את זה. אבל כאן קיבלנו קרם ברולה ועוגת גלידה בכוס שהיו סתם מתוקים הרבה יותר מדי.

לסיכום, למרות מגרעותיה הקלות פיש מרקט מסעדה טובה והגונה. אבל לשומרי כשרות המחפשים הרפתקאות קולינריות קצת יותר מעניינות אפשר להמליץ על מינאטו היפנית המצוינת בהרצליה, על הסושייה המעולה ניני האצ'י בתל־אביב ועל מסעדת בלו־סקיי של מאיר אדוני במלון קרלטון.

• שד' שאול המלך 33, תל־אביב. א'־ה' 12:00־01:00, שבת: שעה לאחר מוצ"ש. 6932002־03.