"לא רוצים בנות שירות לאומי ממוצא אתיופי"

מוסדות מסרבים לקלוט בנות שירות לאומי ממוצא אתיופי, כך חשף מנכ"ל השירות האזרחי־לאומי שר שלום ג'רבי במהלך דיון בוועדת העלייה והקליטה. יו"ר הוועדה ח"כ אברהם נגוסה ביקש לחשוף את זהות המוסדות המפלים, אך ג'רבי סירב. "גורמים שונים בממסד דרשו ואף מאיימים עליי לחזור בי מדבריי — אני לא מתכוון לחזור בי כי חשפתי את האמת בפרצוף", אמר אתמול ג'רבי בשיחה עם "ידיעות אחרונות".

"לא ייתכן שיש מצב של אפליה כלפי יוצאות אתיופיה ואין ענישה", אמר נגוסה בדיון. "אני אספר לך משהו מדהים", השיב לו ג'רבי. "השירות האזרחי הלאומי מממן ישירות 70-60 בנות ישראליות יוצאות אתיופיה מכספו כי חלק מהמקומות שאליהם הן מיועדות לא מוכנים לממן את עלותן בטענות שונות ומשונות. החלטתי כהחלטה אישית שאף בת שירות מקרב בנות העדה לא תישאר ללא מענה, ולכן אני מממן את עלותן. אני כואב את המצב".

לטענת ג'רבי, גילויי הגזענות נמצאים במקומות שונים ואין מדובר בנחלת של קבוצה כזו אחרת.

גורמים המעורים בנושא סיפרו ל"ידיעות אחרונות" כי בנות שירות ישראליות יוצאות אתיופיה נדחות בנימוס על ידי בתי־ילדים (פנימיות לילדים שהוצאו בצו בית־משפט), עמותות שמסייעות לחולים ועוד, רק בגלל צבע עורן. "אנחנו בונים תוכניות מיוחדות לבנות העדה האתיופית שזקוקות לכך", בישר ג'רבי, "כמו שיפור בבגרויות והכנה לחיים, על מנת שישתלבו במעגל התעסוקה והלימודים בתוך החברה הישראלית".

במהלך הדיון אמר ח"כ מייקל אורן (כולנו), שיזם את הדיון, "בנות רצו לעלות לארץ, קראו להן לשירות לאומי ולא נתנו תאריך, אז הן פשוט חוזרות לארץ מוצאן. מדובר במעשה ציוני ביותר, וחבל להחמיצו".

לדברי שירה לורנס, מנכ"לית "בשביל", ניכר פער משמעותי בין המענקים שמקבלים חיילים בודדים לבין אלה שמקבלות בנות שירות בודדות, "הן חיות מתקציב זעום של 850-600 שקל בחודש לצד מענק משרד הקליטה".

יעל אייזנברג, חיילת בודדת מניו־ג'רזי, סיפרה בדמעות: "אני מקבלת 670 שקל בחודש, אך בניגוד לבנות השירות הישראליות שיש להן בית לאכול בו, לי אין כלום. לעשות שבת יוצא לי רבע מהמשכורת. בחורף כשאני צריכה לקנות שמיכה לא נשאר לי כסף לארוחת ערב".

ליז מרטין, נציגת ארגון "נפש בנפש", הזהירה כי "נשמעה כאן היום זעקה מצד בנות השירות הלאומי, וחשוב שהן יזכו למעמד במסגרת חוק השירות הלאומי".