מדליית זהב בעסקנות

המשוריין - פלפס, בולט וגילי לוסטיג

"אחד הדברים שאפשר לראות כהצלחה עוד לפני ההתחלה, זה מספר המשתתפים (40), למרות שהקריטריונים היו יותר קשים. לאטלנטה שלחנו 25 ספורטאים ולברצלונה 31. בנוסף הגדלנו את מספר האתלטים מ־4 ל־9, ובשחייה מ־4 ל־10. זה מראה על עומק של ספורטאים וענפים". גילי לוסטיג, מנהל היחידה לספורט הישגי, לפני אולימפיאדת סידני 2000.

"כבר עכשיו השגנו חלק מהמטרות שלנו, כמו משלחת של 47 ספורטאים מ־17 ענפי ספורט וזה אומר שהספורט הישראלי עשה התקדמות". גילי לוסטיג, מנכ"ל הוועד האולימפי, לקראת ריו 2016. כאילו מה שחשוב זו הכמות, לא האיכות.

זאת תהיה האולימפיאדה החמישית שלו, כמו של מייקל פלפס ואחת יותר מאוסיין בולט, אבל בניגוד לאמריקאי ולג'מייקני, לוסטיג הוא הדמות הדומיננטית במשלחתנו כמעט 20 שנה. שלא כמו הספורטאים עצמם, הוא נאבק רק בקריטריון הישראלי (הפוליטי), ומשיג אותו מיד בתום כל אולימפיאדה.

לפני שקיבל את הג'וב, הספורט הישראלי לא נהנה מתקציבי ענק כאלה, אבל בהישגים האולימפיים הלכנו לאחור. מה עושים? מורחים אותנו במספרים ובסיפורים, כפי שעשה במקבץ ראיונות בטרם המריא לקרנבל בריו.

את העובדה שמספר נציגינו באתלטיקה ובשחייה ירד לעומת סידני 2000, לוסטיג לא הזכיר הפעם. גם לא את אפס המדליות בלונדון 2012. הספורטאים לא עמדו ביעדים, ולוסטיג טיפס בסולם הדרגות.

"בישראל המדליה היא חזות הכל וזה לא צריך להיות ככה", התלונן השבוע. "בלונדון הגענו לשמונה גמרים, שזה שניים יותר ממה שהגענו קודם, אבל כולם דיברו על זה שלא הבאנו מדליה". ברור, פתאום ה"גמרים", שאיש לא זוכר מי הגיע אליהם, הם חזות הכל.

ושימו לב לעוד עניין מוזר. לפני לונדון הבטיח הוועד האולימפי לזוכה בזהב מיליון שקל, 400 אלף לכסף ו־250 אלף לארד. בחודש שעבר, לוסטיג וצוותו ערכו קבלת פנים חגיגית לזוכים במדליות באליפויות אירופה (לא לאלה שעלו לגמרים). גם הפעם, כמה מוזר, נחשף כי הוועד יתגמל במאות אלפי שקלים את הזוכים במדליות בריו. זאת אומרת שגם מבחינתם המדליות הן חזות הכל.

"אני רק מדבר על מדליה אולימפית לישראל באתלטיקה, ומתחיל לרעוד", אמר האיש שמדליה אינה חזות הכל עבורו, והתכוון לקופצת המשולשת חנה מיננקו. כאילו שקפיצתה לפסגה העולמית קשורה לוועד שלו. חנה, לשמחתנו, עלתה בעקבות האהבה. כלומר מה שלא עשתה היחידה לספורט הישגי עם המיליונים ששפכו על האתלטיקה כ"ענף מועדף", עשה היחיד לספורט הישגי, בן־זוגה אנטולי.

ולוסטיג? הוא בסך הכל ישב עם היד על הברז של הכסף הציבורי, כרטיסי הטיסה ושוברי הלינה. לפחות בעניין הזה הייתה לו המחשה מעניינת. "זה ההבדל בין כסף לזבל", הסביר השבוע ראש המשלחת לריו. "אם אתה מרכז זבל הוא מסריח ולא מביא תועלת, אבל כשאתה מפזר אותו הוא מדשן. עם כסף זה בדיוק הפוך. אם תפזר אותו תישאר בבינוניות, אבל אם תרכז אותו הוא יביא תוצאות".

וזאת בדיוק הבעיה גם עם זיבולי שכל. אם תרכז אותם באותו ראיון, כל אחד יריח שמשהו פה מסריח.

החגיגה - 47 ספורטאים, 58 מלווים

באותה הזדמנות לוסטיג גם נזף בתקשורת, ואולי בחברה כולה, כשאמר: "אצלנו אוהבים לנפח בלון ואחר כך לפוצץ אותו". על המשקל הזה אפשר בהחלט לומר שאצלנו אוהבים לנפח משלחות, ואחר כך לפנק אותן.

אז כמה מלווים יעטפו את 47 ספורטאינו בריו? מהרשימה המרשימה שסיפק לי הוועד האולימפי עולה כי מדובר ב־58 כאלה, ביניהם 14 אנשי צוות רפואי ומנטאלי שיהיו בריאים, שישה מאמני אתלטיקה, חמישה מאמני שייט ושני אנשי גולף (לספורטאית אחת).

בדרג הניהולי/מנהלי הצטרפו כמובן יו"ר הוועד יגאל כרמי והמנכ"ל לוסטיג, חברת ההנהלה יעל ארד, מזכיר הכבוד (שחייבים לכבד) יורם אורנשטיין, המנהל המקצועי דני אורן, סגניתו הילה דוידוב, הדוברת ברוריה ביגמן, המתאמת המקצועית/רפואית סהר אלוני, המנהל האדמיניסטרטיבי שמוליק רוזנטל והמתאם המקצועי גנאדי חסקיה, שאולי ינסה לתאם גם בין הטרמפיסטים.

חוץ מהם חברים במשלחת שלושה יושבי ראש איגודים - גילי אמיר מהשייט, משה פונטי מהג'ודו (שבטח יעקוב גם אחרי אליס שלזינגר) ואופיר פינס מההתעמלות (שלא ינום ולא יישן, כי צריך לפקוח עין על אירה ויגדורצ'יק).

לשם ההשוואה, בבייג'ינג 2008 הייתה לנו משלחת בסדר גודל דומה - 42 ספורטאים - שאליהם התלוו 44 בעלי תפקידים. והחשבון פשוט: בספורטאים אולימפיים עלינו ב־5, במספר המלווים צמחנו ב־14. כאלה אנחנו, אנשים שאוהבים לחבק.

החנפן - גלעדי נפעם מטקס סודי

היחס המחפיר מצידו של הוועד האולימפי הבינלאומי, שאינו טורח להזכיר את טבח הי"א בטקס הפתיחה של כל אולימפיאדה, הוא כישלון מתמשך של ראשי הממשלות ורשויות הספורט בישראל. 11 חברי משלחת נרצחו בכפר האולימפי בעיצומם של המשחקים, אבל כדי לא להרגיז אף אחד, הוועד הבינלאומי מארגן טקסים אינטימיים ושולח נציג לקישוט.

השנה החליט הנשיא החדש, תומאס באך, להקים פינת אבל מיוחדת בכפר האולימפי בריו. אלא שגם הצעד הזה, מסתבר, אינו מוקדש לחללי מינכן בלבד. "אנחנו מבטיחים שנזכור את כל אלה שאיבדו את חייהם במשחקים האולימפיים", הודיע באך לא מכבר. "כולל את נודאר קומריטישוילי, שנהרג בתאונת אימונים ערב אולימפיאדת החורף בוונקובר 2010".

כן, למרות שבאך בא מגרמניה, את זה שנספה בתאונה הוא טרח להזכיר, ולא את שמותיהם של נרצחי מינכן: יעקב שפרינגר, עמיצור שפירא, קהת שור, יוסף גוטפרוינד, זאב פרידמן, אנדריי שפיצר, יוסף רומנו, דוד ברגר, משה ויינברג, אליעזר חלפין ומארק סלבין ז"ל.

אבל את אלכס גלעדי, חבר בוועד הבינלאומי מטעם עצמו, המחווה הזאת ריגשה במיוחד. "אני חושב שבאך ראוי לכל המחמאות". הוא אמר השבוע. "אנחנו נהיה שם, נזיל את הדמעה ואחרי זה נכבד את נשיא הוועד האולימפי, כי זה ממש מעשה אצילי". מה זה אצילי? כמעט כמו האצילות שגילה טביב כלפי אצילי.

אתמול בריו הביזיון הגיע לשיא השפל. נציגי התקשורת לא הורשו ליטול חלק בטקס ההנצחה הסודי של הברון תומאס פון באך, שיש לו כנראה מה להסתיר.

לא נורא, העיקר שאלכס כיבד אותו ומי יודע, אולי אפילו ניצל את המעמד כדי לקדם את המיזם ממנו התלהב כבר ב־1999: אירוח האולימפיאדה בתל־אביב. בנימין זאב גלעדי אמנם דיבר אז על 2012 כתאריך אפשרי, אבל זה לא אומר שצריך לוותר. אם קיום המשחקים בת"א ירגיז כמה משכנינו, אפשר לעשות אולימפיאדה בלי להכניס את התקשורת.

הביזיון - מהרשעה בהימורים לחינוך ילדים

מהפכה בקבוצת הכדורסל של הפועל אילת. הבעלים דורון הרציקוביץ' החליט לעזוב ומי שהוכתר כראש הפירמידה הוא מוטי אמסלם. כן, זה אותו אמסלם שזיגזג בין כמה מועדוני כדורסל, לקח הלוואות בלי להחזיר, הוכרז כפושט רגל, נכנס להליך של כינוס נכסים והוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. עכשיו הוא יו"ר קבוצה בליגת העל, לתפארת מדינת ישראל.

ואם לא די בבשורה הנ"ל לחובבי הכדורסל בכלל ולתושבי אילת בפרט, את מי מינה היו"ר הטרי לג'נרל מנג'ר? את עידן אבשלום, שהורשע בשנת 2012 על ידי בית המשפט המחוזי בארגון הימורים בלתי חוקיים ונגזרו עליו חודשיים מאסר בפועל שהומרו בעבודות שירות, ושישה חודשי מאסר על תנאי. ככה זה בהפועל אילת, הכל כלול פלוס מע"מ (מאחז עיניים ומהמר).

בהכרעת הדין נקבע בין היתר כי הנאשם עסק "בפעילות עבריינית עקבית ושיטתית, שהתמשכה בין השנים 2008־2006", ובנימוקים לעונש נכתב: "מי שעוסק בתחום הספורט הלגיטימי כמקצוע, ואמור לחנך דור צעיר על ערכי ההגינות והיושר בספורט, נכשל בעבירה של ארגון הימורים מקוונים".

על הצדיק הזה אמר השבוע האדמו"ר אמסלם: "אבשלום מתאים לכל המטרות שלנו, שזה טיפוח הנוער ובניית אקדמיה למצוינות". בטח מתאים. בעיקר אם הורי הכדורסלנים הצעירים רוצים להמר על עתיד ילדיהם.