השמינית של פלפס

יום ראשון, ה־17 באוגוסט 2008, פתח עוד שבוע אביך ומחניק בבייג'ינג. 17 אלף איש מילאו כל פינה ב"קוביית המים" - מבנה ארכיטקטוני מרשים שאירח את תחרויות השחייה האולימפיות. רבים חבשו על פניהם מסכה סטרילית מחמת זיהום האוויר, אבל נדמה היה שהעולם כולו עוצר את נשימתו. האם יהפוך מייקל פלפס לשחיין הראשון בהיסטוריה שמשיג שמונה מדליות זהב באולימפיאדה אחת?

יום קודם הצליח גיבור־העל האמריקאי להשוות את שיאו של מרק ספיץ, עם זהב שביעי ב־100 פרפר. קדמו לו ניצחונות ב־200 וב־400 מעורב אישי, ב־200 חופשי, ב־200 פרפר, ובשני משחי שליחים – 100 ו־200 בסגנון חופשי. עכשיו נותר רק ה־4X100 מעורב.

ב־10:55 שעון מקומי פסע פלפס עם שלושת חבריו לנבחרת לעבר אדני הזינוק. הסינים ביציעים היו בטירוף כאילו מדובר בערן זהבי לפחות. חלקם גם היה בג'ט־לג. רק ערב קודם חרך אוסיין בולט את מסלול האתלטיקה הסמוך, עם טיסה מס' 9.69 מג'מייקה.

אבל בבריכה הכל יותר אינטימי ולא פחות מרגש, בטח כשהגדול מכולם בסביבה. ראשון זינק עבור ארה"ב שחיין הגב ארון פירסול, שפתח פער מהנבחרות האחרות במסלול מס' 4. אבל אז, כמו בכל סדרת מתח, בא הספוילר. שחיין החזה ברנדן הנסן ראה איך האוסטרלי מימינו והיפני משמאלו חולפים על פניו. בדיוק הזמן, תשאלו אפילו את גל גדות, לזרוק למערכה את סופרמן.

בתחילה אפקט הפרפר לא עבד. האוסטרלי אנדרו לאוטרסטין זינק כמו פנתר ואף הגדיל את הפער מפלפס. נותרו 50 מטרים של שיכרון חושים. מנוע הטורבו האנושי העלה הילוך, ובפיניש מהסרטים הותיר את האוסטרלי מאחור.

לג'ייסון ליזאק, שחיין החתירה, נותרה רק משימה אחת: לא לאבד את הראש. ההתרגשות ביציעים וצלילי חיתוך המים בשמונת המסלולים הגועשים סיפקו מוזיקת רקע מושלמת לדרמה האדירה. לרגע נראה היה שאיימון סאליבן האוסטרלי סוגר על ליזאק, אבל בכל פעם שהאמריקאי הרים ראש מהמים הוא ראה מולו, בקצה הבריכה, את פלפס מעודד בטירוף. עוד חתירה בימין, ועוד אחת בשמאל, נגיעה בקיר, ישששש!

שעה קלה אחר כך, במסיבת עיתונאים באולם הסמוך, נשאל פלפס מה עבר בראשו כשעמד בראש הפודיום בפעם השמינית ברציפות. "כל מיני זיכרונות", הוא ענה. "כמו למשל שפעם, בבית הספר, המורה אמרה לאמי: 'הילד הזה כבר לא יהיה אף פעם מוצלח'".

זאת בטח לא הייתה המורה להיסטוריה. •