רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ימיני
    המוסף לשבת • 04.08.2016
    מותר להשוות
    בן-דרור ימיני

    כאשר נדמה שכל השיאים נשברו, מתברר שאפשר לשבור עוד שיאים. העיתון שמדשדש בין אנטי-ציונות למשהו חמור יותר יצא בשבוע שעבר בשאלה "האם ישראל היא מדינת רשע?". יומיים לאחר מכן, בכיר הכותבים בעיתון העניק תשובה: "כן, מדינת רשע". יומיים לפני שכתב שישראל היא "מדינת רשע", פירסם אותו עיתונאי בכיר מאמר תחת הכותרת "180 תינוקות", שנהרגו ברצועת עזה. הנה לנו ההוכחה המרשיעה על מדינת הרשע.

     

    ה"הוכחה" הופיעה בדוח שפרסם ארגון "בצלם" על הרוגי "צוק איתן", לרגל שנתיים למלחמה. מדובר באותן טענות ממוחזרות על הרג המוני של חפים מפשע, תוך כדי הוספת פרשנות, בדוח עצמו, שלפיה "העובדה שצד אחד פעל בניגוד לחוק בוודאי שאינה מתירה לצד השני להפר אותו". זה המקסימום ש"בצלם" היה מסוגל לכתוב נגד החמאס, שיוצא כמעט נקי. ולעומת זאת, התנהגותם של מקבלי ההחלטות בישראל "מטילה עליהם את האחריות - המוסרית והמשפטית - לפגיעה הקשה כל-כך באזרחים".

     

     

    לפי נתוני "בצלם" נהרגו 2,202 בני אדם. מתוכם 1,394, שהם 63%, לא היו מעורבים בלחימה. הנתונים ש"בצלם" מפרסם שנויים במחלוקת. אבל נניח לכך. כדי להבין שטענות הארגון מופרכות אפשר להסתמך על הנתונים שמספק הארגון עצמו, ובכלל זה מין וגיל של כל הרוגה והרוג. נניח לרגע לקבוצה של 808 הרוגים שגם "בצלם" מואיל ברוב חסדו להודות שהם אכן מחבלים. נותרנו עם 1,394. לו היה מדובר בקבוצה של חפים מפשע, שנהרגו כתוצאה מירי אקראי, או מירי בלתי מובחן, התפלגות הגילים בקרב אותה קבוצה הייתה אמורה להיות חופפת, או קרובה, אפילו בקרבה קצת רחוקה, להתפלגות הגילים ברצועה.

     

    אלא שהפלא ופלא, מתברר שהנתונים שונים. בקרב אלה שמוגדרים כחפים מפשע, בגילאי 18 עד 32, 275 הם גברים לעומת 127 נשים. בקרב כלל ההרוגים, בקבוצת הגיל שנעה מ-18 עד 59, 1,296 הם גברים, ו-247 נשים. כלומר, גברים הם פי 5 מנשים (!!!). פגיעה גבוהה כל כך בגברים בגילאי הלחימה, וקטנה כל כך בנשים מאותה שכבת גיל, לא מצביעה על מקריות. התפלגות כזאת של מין וגיל ההרוגים לא הייתה יכולה להתרחש לו היה מדובר בירי ללא הבחנה אל עבר ריכוזי אוכלוסייה. היא מעידה על כך שרוב מוחלט של ההרוגים הם לוחמים.  

     

    יש עוד. גם בני נוער מגיל 14 היו מעורבים בלחימה. לפעמים הם הפכו ל"מגן אנושי" נגד רצונם, ולפעמים הם הפכו למעורבים, כלומר ללוחמים, בגלל שטיפת המוח האנטישמית שהם זוכים לה מגיל אפס. שאלת המעורבות בלחימה יכולה להיבדק לפי התפלגות המינים. ובכן, בשכבת הגיל הזו, שבין 14 ל-17, היו 155 הרוגים. והנה, הפלא ופלא, 32 הן בנות ו-123 הם בנים. כלומר, בנים הם פי 4 מבנות (!!!).

     

     

    יש צורך בצעד נוסף, ובהשוואה בין הרוגי "צוק איתן" להרוגי עימותים דומים. אין צורך להשוות לצבאות של העולם השלישי, אלא דווקא לצבאות מערביים. מקורות שונים פירסמו את הנתונים בנוגע למעללי צבאות ארה"ב ובריטניה בשנה הראשונה לפלישה המשותפת לעיראק. כתב־העת הרפואי "לנסט" פירסם שמדובר ב-100,000 הרוגים, ומתוכם - 46,000 ילדים מתחת לגיל 14. אצל האמריקאים והבריטים מדובר, אם כן, ב-46%. צריך להוסיף, שמקרב כלל האוכלוסייה שכבת הגיל של 0 עד 14 היא 42%. המשמעות היא, שאחוז הילדים שנהרגו בעיראק על ידי אמריקאים ובריטים כמעט זהה לאחוז שלהם באוכלוסייה. זה לא סימן מעודד. זה מעיד על כך שהייתה, ככל הנראה, "אש ללא הבחנה".  

     

    ב"צוק איתן", לעומת זאת, באותה שכבת גיל, נהרגו 391. הם מהווים 43% מהאוכלוסייה באותה קבוצת גיל (14-0), אך בין ההרוגים הם 17% בלבד. שוב, זה מעיד על זהירות הרבה יותר גדולה כדי להימנע מפגיעה בחפים מפשע. גם Iraqi Body Count, הגוף שהערכותיו בנוגע למספר הכללי של ההרוגים הרבה יותר נמוכות, מצביע על כך שאחוז האזרחים מקרב ההרוגים בעיראק הרבה יותר גבוה מאחוז האזרחים בעזה.

     

     

    הבעיה איננה בכך ש"בצלם" מפרסם נתונים. להפך. זה ראוי ורצוי. הבעיה היא שהארגון מוחק את הרקע. הוא לא מדווח על כך שהחמאס סירב שוב ושוב להצעות נתניהו להפסקת אש. הוא לא מדווח על כך שהחמאס סירב לתנאי הקווארטט. הוא לא מדווח שהחמאס הפיץ כרוז בו הוא אומר ללוחמיו: "צה"ל מגביל את השימוש באש נגד מרכזי אוכלוסייה אזרחית. אנחנו ממליצים לתקוף משם; ירי מתוך בתי אזרחים הוא אינטרס של החמאס, משום שהוא מגדיל את השנאה נגד ישראל". בדו"ח "בצלם" אין זכר לדברים הללו. להפך. הארגון מטיל אחריות על ישראל, וכמעט רק על ישראל.  

     

     

    מדובר בבני־אדם. גם ילדים בהרוגים. כל הרוג הוא טרגדיה. כל בן אנוש צריך להצטער על כל פגיעה בחף מפשע. אלא שזה לא מתיר לאף אחד לעשות מניפולציות. ניתוח מדוקדק של נתוני "בצלם", כמו גם השוואה לעימותים אחרים, חושפים את ההונאה שהופכת לתעמולה שהופכת את ישראל למדינת רשע. אין שקר גדול מזה. הנתונים מוכיחים שישראל עשתה מאמץ עילאי כדי להגן על חיי אדם, כדי להקטין את מספר הנפגעים החפים מפשע. ראש המטות המשולבים של צבא ארה"ב, מרטין דמפסי, הודה שהוא שולח את קציני צבא ארה"ב לישראל כדי ללמוד כיצד להגן על חפים מפשע. הנתונים היבשים והברורים מבהירים שיש לצבא האמריקאי מה ללמוד.

     

     

    התעמולה הנאצית קבעה שצריך לנקות את אירופה מהנוכחת המרושעת של היהודים. התעמולה החמאסית מבקשת לנקות את המזרח התיכון מהנוכחות המרושעת של מדינת היהודים. התעמולה האנטישמית החדשה קובעת שישראל היא המוקד של ציר הרשע. ועיתון בישראל קבע השבוע ש"ישראל היא מדינת רשע", תוך מתן ההסבר שהרשע הזה "לא יכול להתרחש בכל מקום, ויש לו שורשים פוליטיים, דתיים וחברתיים שנטועים עמוק דווקא בחברה הישראלית". האנטישמים לא היו אומרים את זה טוב יותר.

     

    הדוח של "בצלם" לא התכוון לתוצאה הזאת. הכוונות, לפעמים, טובות. ביקורת עצמית היא סימן לדמוקרטיה. מניפולציה היא סיפור אחר. היא יוצרת את "מדינת הרשע". הבעיה, אליבא ד"בצלם", היא לא החמאס, שקורא להשמיד יהודים. הבעיה לא החמאס שמסרב לכל הצעה לשיקום הרצועה ומעדיף לנצל כל דולר פנוי וכל שק חול או מלט לצורך תעשיית המוות של רקטות ומנהרות. הבעיה היא לא שטיפת המוח האנטישמית שמחנכת ילדים, מפעוטון ועד תיכון, לשנוא ולרצוח יהודים. הבעיה היא לא הג'יהאד האיסלאמי שמוביל לחורבן בכל מקום שבו הוא מרים ראש. בסומליה כמו בעזה. בסוריה כמו בניגריה. הבעיה, קובע "בצלם", היא ישראל.

     

    ההמשך ידוע. זה הבסיס ה"עובדתי" להפיכת ישראל ל"מדינת רשע". זה הבסיס לכך שעיתונאי אמריקאי ידוע, ג'פרי גולדברג, לא איש ימין, כתב השבוע שהמאמרים האחרונים של "הארץ" משמשים את תעמולת הניאו-נאצים. אין צורך להוסיף.

     

    bdyemini@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 04.08.16 , 16:15