משדרת מהשטח

הזמן: שעת בוקר מוקדמת. המקום: הגדה המערבית של האגם בגן לאומי הירקון (מתחם תל אפק). גבוה ממול ניצבת במלוא הדרה המצודה המפורסמת. האווירה: פסטורלית להפליא. המשתתפים: דליה מזור, שדרנית טלוויזיה לשעבר ופרזנטורית של מרכזי "רונית רפאל מדע היופי", ונכדיה אריאל (3) והיילי (5.5). לפתע, בפרץ של ספונטניות בלתי מוסברת, שועט אריאל הקטן בריצה לעבר סבתו, ידיו שלוחות קדימה, וכהרף עין הוא נטמע בחיבוקה. גם ציניקנים גמורים לא יכולים להישאר אדישים. כנראה זה מה שטבע עושה לילדים: גורם להם לרוץ, להתחבק, לשכוח את המסכים והריצודים למיניהם.

מי אתה, דג תל־אביבי?

בעוד אריאל מתרוצץ בטבע שלפתע התגלה לעיניו, היילי, המבוגרת ממנו, מצלמת ללא הרף במצלמתה הקטנה - את האגם, את המבצר, את סבתא דליה וגם להקה תזזיתית של שפמנונים שפוערים את פיהם במימי האגם. כאשר גילתה את היצורים המוזרים הללו היא צווחת בחדווה, "תראו! זה שפמנון עם שפם!"

שרית פלצ'י־מיארה, מנהלת הגן הלאומי, שמתלווה לחבורה, מספרת כי על אף הדומיננטיות של השפמנונים, חשיבותו של האגם המלאכותי היא בעיקר בכך שהוא ביתם של דגי לבנון הירקון. בעבר המין הזה, ששייך למשפחת הקרפיוניים, היה נפוץ בנחלי החוף בישראל, אבל כמעט נכחד כתוצאה מזיהום הנחלים והתייבשות רבים מהם. כדי למנוע את הכחדתו הוחלט לגדל ולהרבות אותו ולהשיבו לנחל. לבנון הירקון הוא הדג היחיד בעולם שנעלם והושב בהצלחה לבית הגידול שלו. אגב, שמו המדעי הוא Acanthobrama telavivensis — "לַבְנוּן תל־אביב". ונראה את הילדים אומרים את זה בלי להתבלבל.

צילום: יובל חן

ובכלל, נדמה שלמרות המוניטין שדבק בגן הלאומי כמרחב פיקניק ונופש בטבע, מדובר בסוג של "אוניברסיטה פתוחה" לנושאי היסטוריה, מורשת ושמירת טבע. עוד נגיע לכך.

לאחר שנפרדו כולם מהשפמנונים שבאגם, הגיע הזמן לדלג בקלילות אל עבר מצודת בינאר באשי, הצופה מגבוה על האזור כולו.

מהורדוס ועד מר עגבנייה

כ־5,000 שנות היסטוריה ארוזות כאן במרחב קטן יחסית — מראשוני בני האדם שישבו פה בתקופה הכלקוליתית, דרך הרומאים ועד העותמאנים. המצודה היא אחת מגולות הכותרת בכל ביקור בגן הלאומי. סיפורה ידוע ומוכר, אך מטיילים רבים מכנים אותה "מצודת אנטיפטריס" בטעות, כי המצודה נבנתה בתקופה מאוחרת יותר, בשנים 1572־1574, על ידי הסולטן הטורקי סלים השני. הטורקים כינו את המצודה "בינאר באשי" (ראש המעיין, או ראש העין).

להיילי המקום נראה מוכר, ואז היא נזכרה, "כאן היה מר עגבנייה!" קראה בעודה משוטטת לצד חומות האבן הכבירות. היא התכוונה כמובן לאחת הדמויות שעוטה על עצמו יובל המבולבל.

שרית הובילה את סבתא והנכדים אל עבר "המתומן הטורקי", מגדל גבוה בעל שמונה צלעות הניצב באחת מפינות המצודה. המגדל נפתח לאחרונה לקהל הרחב, לאחר עבודות שימור ופיתוח מקיפות. כאשר הילדים גילו מעין מעבר סתרים צר המוביל אל הקומה השנייה, הם היו מאושרים. דליה הצטרפה אליהם, וכולם השקיפו מכאן מזרחה, אל הרי השומרון ואל האזור שבו חלפה בימי קדם "דרך הים", שחיברה בין שתי האימפריות של המזרח: מצרים מדרום והאימפריות התקופתיות בצפון ובצפון־מזרח (בבל, אשור, פרס, עיראק, טורקיה, סוריה).

נראה שכל אזכור של המילה "ים" מצית ניצוץ בעיניה של דליה. "אהבת הים שלי מתבטאת בשנים האחרונות בימאות", היא מספרת. "אני סקיפרית בהכשרתי. הפלגתי הרבה, אך מאחר שאין לי סירה משלי, אני מצטרפת להפלגות שעורכים חברים".

רדוד ומענג

בשעת בוקר מוקדמת או בין ערביים, מומלץ להמשיך מהמצודה מזרחה ולדגום חלק מ"שביל החצבים", שבו שרידי קארדו רומי קדום ותיאטרון שנבנה במאה הרביעית לספירה. אבל דליה והנכדים החליטו שהגיע הזמן לזנוח לרגע את ההיסטוריה לטובת הדבר הכי מרענן שסבתא ונכדים יכולים לעשות ביום קיצי: לשכשך.

בלב הגן הלאומי זורם פלג מים, הנשפך בסופו של דבר אל האגם. לפני כשלוש שנים החליטו ברשות הטבע והגנים להקים לצידו מספר בריכות שכשוך המתאימות במיוחד לפעוטות, בשל עומקן הצנוע - כמה עשרות סנטימטרים בלבד. מה זה אומר? שאתם, כסבא וסבתא, יכולים להחליט אם לשכשך עם הנכדים או פשוט לשבת לצידם ולערוך פיקניק מושקע בלי לדאוג יותר מדי. פשוט התענגו על הרגע וצפו לשפע של דילוגים, קפיצות וגם — כפי שביצע אריאל ברצינות תהומית: העברת מים בידיו מבריכה אחת לאחת, תוך שהוא צועד לפלג המים המרכזי. יותר זמן איכות מזה לא תמצאו.

למידע נוסף על סיורי ופעילויות רשות הטבע והגנים באוגוסט: טלפון 3639*, www.parks.org.il

"תנו לי ים, תצפית ורוח ערב קלה"

1. כמה פעמים בשנה את יוצאת לטיולים בארץ?

זה מאוד תלוי בחברים שעימם אני מטיילת. אינני אוהבת לטייל לבד, אלא נוהגת להצטרף כאשר מזמינים אותי. אני מוכנה לכל סוג של טיול, בכל אזור בארץ. אחד הטיולים האחרונים היה בחורף. הגענו למחצבת חפציבה והחל לרדת גשם. זה היה רגע נהדר.

2. זיכרון נוסטלגי שקשור בטיולים?

כילדה יצאתי לטיולים עם הוריי. באחת הפעמים ערכנו פיקניק, למיטב זיכרוני באזור הגלבוע, אבי פתח קופסת שימורים ונחתך. כילדה מאוד נבהלתי, וזה חרות בזיכרוני עד היום.

3. שמורת טבע הכי אהובה בישראל?

החולה. יש לי משפחה בקיבוץ חולתה, וכילדה וכנערה ביקרתי שם הרבה וטיילתי באזור. מאז ועד היום, זהו האזור האהוב עליי.

4. שלושה פריטי חובה שלדעתך חובה לארוז בתיק לקראת טיול?

טלפון, כי היום זה הדבר הכי חשוב, וגם כובע ונעליים נוחות.

5. מהו לדעתך המקום הכי רומנטי בטבע בישראל?

כל מה שקשור למים. אני אדם של ים. מבחינתי הרומנטיקה המושלמת היא לשבת מול הים, עם תצפית יפה ורוח ערב קלה.

6. על איזו שמורת טבע בארץ היית רוצה לעשות "וי"?

על הרבה. אני מודה שאני לא מגיעה לטייל במידה שהייתי רוצה.

7. את מעדיפה מדבר או גליל?

גליל.

8. טיפוס למצדה או טבילות בבניאס?

זו שאלה מכשילה, כי מצד אחד אני אדם של מים, אך מצד שני — העניין האתגרי מנצח הפעם...

9. שכשוך בנחלי שמורת עין גדי או טיול ג'יפים במכתש רמון?

מדוע עליי לבחור? אני רוצה גם וגם.

10. את מטיילת הרבה עם הנכדים?

עדיין לא. הם קטנטנים, ואני ממתינה שיגיעו לגיל שיהיה אפשר לעשות איתם טיולים משמעותיים.

11. לאן יהיה הטיול הבא שלך בארץ?

עדיין לא תיכננתי. אבל אני חייבת לציין בהתרגשות שבשבוע הבא אני יוצאת עם חברים לטיול שטח בקירגיזסטן, עם לינות ביורטות, נסיעה בג'יפים ושאר חוויות שטח.