הצצה נדירה: האפריקנים שחיים כיהודים
בבית הכנסת יש מחיצה, הגברים לובשים ציציות בחום הקיץ - והנשים בחצאיות, בלב הכפר קיים מקווה, ואת בתי הבוץ מעטרות כתובות בעברית. בכפר פוטי שבמזרח אוגנדה חיים בני שבט האביודיאה, ללא מים נקיים ועם תזונה צמחונית מוגבלת. הצלמת האיטלקייה-ישראלית לאורה די קסטרו תיעדה את חיי היומיום שלהם
באזור מרוחק ומבודד במזרח אוגנדה, בכפר פוטי שבפאתי מחוז מבאלה, חיה קהילת "כנסת שארית ישראל" של האביודיאה, המונה בסך הכל בין 300 ל-350 חברים. והגם שהם לא חלק מעשרת השבטים האבודים, בני האביודיאה מקיימים אורח חיים יהודי במסירות נפש: הם מתפללים שלוש פעמים ביום, שומרים כשרות ושבת, ואת החגים היהודיים.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
סיפורם של האביודיאה מתחיל במייסד הקהילה, סמיי קאקונגולו, שנולד ב-1868. הוא היה קצין צבא (וצייד פילים) שהתנצר בהשפעת מיסיונרים אנגלים וצרפתים, אך בתחילת המאה ה-20 הכריז על עצמו כיהודי מבלי שפגש אפילו יהודי אחד! "הוא גילה את הדת האמיתית ואת יום השבת האמיתי, הוא למד שברית מילה היא חובה, וקיבל את כללי הכשרות. הוא הפך ליהודי", סיפר ג'ואב ג'ונאדאב, ראש העיר מבאלה. עד מהרה קהילתו של קאקונגולו התרחבה, וכבר בסוף השנה הראשונה היו בה יותר מ-8,000 יהודים חדשים.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- אהרן רזאל נפרד מהמנטור שלו, אנדרה היידו
- הלכות אולימפיאדה/ גיל סלוביק
- הרב גזר: דונאלד טראמפ הוא הנשיא הבא של ארה"ב
אבל כאשר המנהיג הכריזמטי נפטר בשנת 1928, קהילת אביודאיה החלה להתפורר בעקבות חדירתם של מיסיונרים, שהצליחו להמיר את דתם של רבים לנצרות, עד שנותרו בה פחות מאלף חברים.
במשך עשרות שנים לאחר מכן חיו יהודי אוגנדה בבידוד יחסי, מנותקים משאר העולם היהודי. בשנות השבעים חוותה הקהילה רדיפות בזמן שלטונו של אידי אמין, שאסר על קיומה של היהדות. כ-32 בתי כנסת נהרסו או נסגרו בהוראתו, ואלפי מאמינים נאלצו להמיר את דתם לנצרות או אסלאם.
בשנים האחרונות חלה פריחה מחודשת של הקהילה, המונה כיום כ-2,000 בני אדם, הפזורים בכפרים מבודדים בצפון אוגנדה ומזרחה. בכפר פוטי חיים כ-1,500 בני אדם, שמהם כאמור בין 300 ל-350 יהודים החיים בשלום עם שכניהם הנוצרים והמוסלמים, שעימם הם מתחלקים במעט המים והתנובה שנותנת האדמה.
במהלך השנים מאז היווסדם, פיתחו בני האביודיאה טקסים משלהם, שמשלבים למשל שירים עבריים מסורתיים עם מנגינות אפריקניות. בכל אותו זמן הם השתוקקו להיות בקשר חזק יותר עם מדינת ישראל. נכון להיום מבקשים בני הקהילה לעבור גיור אותודוכסי מלא בעזרת הרבנות הראשית לישראל, וכ-200 מהם כבר עשו זאת על ידי הרב שלמה ריסקין, רבה של אפרת.
בשנה האחרונה הכירה בהם הסוכנות היהודית כיהודים בפעם הראשונה, אבל הם עדיין לא רשאים לעלות במסגרת חוק השבות. בעוד צעירי הקהילה חולמים על עלייה והמשך עבודתם החקלאית בקיבוצי ישראל, הדור המבוגר איננו מעוניין לעזוב את הבית באוגנדה, והיה רוצה להמשיך ללמוד על ארץ הקודש מרחוק, ולקבל תמיכה מישראל.
עד שהוכשר השוחט הראשון - היו בני הכפר צמחונים
כמה פעמים בשנה זוכים תושבי פוטי למטיילים ישראלים ויהודים, המסוקרנים מהקהילה האקזוטית והמבודדת הזו. הם זוכים לכבוד מלכים, שכן כל מבקר זר הוא לא פחות מ-VIP בכפר. הקהילה מתכנסת סביבם, ושמחה לשתף אותם במסורת ובסיפורים.
מבין תושבי הכפר, רק שלושה ביקרו עד כה בישראל, ובתוכם משה מדוי (29), שנשלח ללמוד הלכות שחיטה במוסדות "אור תורה סטון" של הרב ריסקין. "כשהרב ריסקין ביקר בכפר, וראה שאנו צמחוניים מפני שאין לנו שחיטה כשרה, הוא הזמין אותי לשנת לימוד כדי להפוך לשוחט", מספר מדוי.
כעת הוא מתכנן לחזור לישראל לשנתיים נוספות שבהן יוסמך לרבנות, ואז יחזור לכפר ויסיים את גיורם האורתודוכסי של האביודיאה המקומיים. מדוי הוא גם מורה ליהדות ולעברית בבית הספר המקומי על שם יוני נתניהו. במקום מיישמים למידה מרחוק, עם מרצים ישראלים, בעזרת המחשב הנייד היחידי המחובר למודם.
נכון להיום, על אף הכרת הסוכנות היהודית בהם כיהודים, בני האביודיאה עודם מתקשים להשיג ויזות לישראל. "ישראל היא המקום הטוב ביותר להיות בו יהודי", אומר הרב גרשום, רבה הראשי של קהילת האביודיאה וחבר הפרלמנט האוגנדי. "לא קל לעלות לארץ חדשה בלי קהילה או תמיכה כלכלית, אבל אני אוהב את ישראל, ואם תהיה לי הזדמנות - אעשה עלייה".
בתמונות שלפניכם - מידע והסברים נוספים על הדרך המופלאה שבה שורדת ומתנהלת הקהילה המבודדת הזו.
על האמנית
לאורה די קסטרו היא צלמת איטלקייה, שלאחרונה עלתה לישראל, ועובדת בארגונים בינלאומיים, בין היתר באו"ם. ניתן ליצור עימה קשר כדי לקבל מידע נוסף בדוא"ל: laura.dicastro@gmail.com
