חמישי 13 באוגוסט 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ילדי "שער שוויון", יהודים וערבים, במשחק מול הברזילאים
    24 שעות • 08.08.2016
    עושים שלום בברזיל
    בלי קשר לאולימפיאדה, ניצחון אחד בטוח יש לנו בברזיל. 22 ילדים, יהודים וערבים, חברי ארגון "שער שוויון", התמודדו השבוע בסאו־פאולו נגד צעירים מקומיים וזכו לסיקור נרחב ואוהד מהתקשורת. שלום או לא, הישג משמעותי כבר נרשם לזכותם: הקריאה "יאללה יאללה" אומצה תוך זמן קצר על ידי הברזילאים
    אביב הברון | סאו־פאולו

    חלומות של אפיק יעקב מפסגת זאב לא הופיע מן הסתם תרחיש שבו הוא עולה בפעם הראשונה בחייו על מטוס, ולצידו יושב מוחמד עבד ראבו משועפאט, שגם לו זו המראה ראשונה אי פעם. השניים עושים את כל הדרך עד ברזיל, ושם צועדים אל אותו משטח דשא באצטדיון מפואר בסאו־פאולו, לבושים מדי כדורגל זהים, ומשחקים נגד צעירים מקומיים לעיני אלפי צופים, ביניהם כוכבי עבר של נבחרת הסלסאו שמתהדרים בתואר אלופי עולם.

     

    דו-קיום על הדשא
    דו-קיום על הדשא

     

    אבל לפעמים גם מה שאינו חלום הופך למציאות. וכך מצאו את עצמם אפיק ומוחמד, ועוד 20 ילדים בני 11 עד 13, כולם חניכי ארגון "שער שוויון", כמעט כולם משני חלקי ירושלים, בשליחות משותפת: להוכיח שכדורגל יכול לקדם דו־קיום בין יהודים לערבים. בארגון מאמינים שבכדורגל כדאי גם לנצח, אבל זו מטרה משנית. יותר חשוב להשתפר בלימודים ולרכוש ערכים.

     

    לכן התגבשה ב"שער שוויון" הנוסחה הזו: כל חניך משתתף מדי שבוע בשני אימוני כדורגל ובשתי פעילויות במרכזי למידה. אבל מכיוון שברור מה כל ילד מעדיף באופן טבעי, יש התניה — אם לא תגיע לשיעורים, לא תורשה להתאמן. כ־2,500 ילדים מ־150 בתי ספר ברחבי הארץ השתתפו השנה בפרויקט המרשים הזה. יהודים, ערבים, בני מהגרים — רובם מהפריפריה.

     

    לקראת הגעתה של החבורה טרוטת העיניים למלון בסאו־פאולו, אחרי יותר מ־24 שעות בדרכים, תיכננו ראשי הארגון שהחלוקה לחדרים לא תתבצע לפי בתי הספר מהם באים הילדים, אלא תהיה מעורבת. ילד ערבי יישן עם ילד יהודי שלא הכיר עד לטיסה. אם דו־קיום, אז עד הסוף. בפועל, לקח זמן עד שהרעיון התממש.

     

    בבוקר הראשון בברזיל חיכתה לילדים הפתעה בדמות שלל מצלמות טלוויזיה ומיקרופונים שהתייצבו לתעד אותם. למרות שיטפון השידורים מהאולימפיאדה בריו, התקשורת הברזילאית הקדישה לאורחים הרבה תשומת לב. המצלמות של רשת "גלובו", הגדולה ביותר בברזיל, ליוו את הילדים וערוצים נוספים הצטרפו לסיקור האינטנסיבי.

     

    על החשיפה הראשונית אחראית "גלובו". כתבה ששודרה בחודש מאי בתוכנית הפופולרית "פנטסטיקו" על פעילות "שער שוויון", ריגשה את ראשי הקהילה היהודית בסאו־פאולו, ובעיקר תורם יהודי שהרוויח מספיק כסף כדי שיוכל להפריש ממנו לטובת השגת שלום עולמי. או לפחות אזורי. שלא לומר עירוני.

     

    לפרויקט גויסה גם התאחדות הכדורגל הברזילאית, שזקוקה בימים אלה ליחסי ציבור טובים מול ההאשמות בשחיתות שמוטחות בה. ומה יותר יפה מאשר להתחבר למסר של אחווה בין עמים. אז הוזמנו 35 כרטיסי טיסה לילדים ולמלווים (כולל לח"מ, המתנדב בארגון), סודרה גיחה לריו להציץ לאולימפיאדה, ותואמו פעילויות במועדון "מכבי" בסאו־פאולו, במרכז היהודי "היברייקה", ובמוזיאון הכדורגל הברזילאי שמתרווח מתחת ליציעי האצטדיון המיתולוגי. הילדים בהחלט יצאו מגדרם כשסיירו בין אגדות דשא כמו פלה, רונאלדו המקורי, רומאריו, רונאלדיניו, מרתה ואחרים, אבל עוד יותר מזה כשנערות טרום בת מצווה ב"היברייקה" ניאותו להחליף איתם מספרי טלפון.

     

    מתנה לרץ המרתון

     

    ילד אחד לא השתתף במרדף אחרי רומן בוסר: יוסי טפרי בן ה־11 מחיפה, שצורף למשלחת ברגע האחרון במקום ילד מזרח ירושלמי שביטל. יוסי, שנמוך מהאחרים בראש, אבל השתלב ביניהם תוך דקה בזכות הקסם שלו, הוא אחיו של המרתוניסט האולימפי הישראלי מארו טפרי. פגישה ביניהם בברזיל לא התאפשרה בגלל לוחות זמנים שונים, אבל היה לה תחליף. בשבת פגשו ילדי "שער שוויון" נציג אולימפי אחר שלנו — דימה קרויטר, שמתאמן בסאו־פאולו. בסיום המפגש שלף יוסי חולצה עם תמונות בני משפחתו וכתובת "בהצלחה, גאים בך" שהכינו בבית, וביקש מדימה להעביר אותה למארו. "הוא אח ממש טוב", אמר יוסי.

     

    נותן לך עצות?

     

    "כשאני מבקש. הוא אמר לי למשל להיות ילד טוב ולהשקיע בלימודים".

     

    ביום ראשון התארחה המשלחת באצטדיון החדש של פלמייראס, מוליכת הליגה הברזילאית, וסימנה וי גדול על מה שהוגדר כאירוע השיא בביקור. זה התחיל בכך שלכל ילד חיכתה חולצה רשמית של הקבוצה כששמו מודפס עליה, נמשך במתקן החדיש, והסתיים בצפייה במשחק הקבוצה הבוגרת, כשילדי "שער שוויון" מלווים את השחקנים בעלייה לדשא. בין לבין שיחקו הצעירים מישראל נגד נערים ברזילאים. מה נגיד? אולי מוטב היה שהשופטת ששובצה למפגש הייתה מוצאת נימוק כלשהו לפסול את המגרש. בשני המשחקים בין הצדדים לא כבשו האורחים אפילו שער אחד, כשהמארחים הבקיעו עשירייה. מילא, כבר נאמר שב"שער שוויון" הניצחון אינו העיקר.

     

    בהמשך שיחקו ילדי הארגון אלה מול אלה, ואז הבקיעו סוף־סוף וגם נהנו מחיזוק נוצץ (עם קצת חלודה). ז'וניניו ופאולו סרג'יו, כוכבי עבר ברזילאים שזכו עם נבחרתם במונדיאל, הצטרפו כל אחד לצד אחר, לבושים בחולצות המיוחדות שהודפסו לכבוד המסע. בסיום התייצבו מול המצלמות ואמרו את כל המילים הנכונות בנושא.

     

    גם כוכב הווה, זה רוברטו, נשא באוזני הילדים נאום פיוס עולמי וקינח אותו ב"שוקרן" ו"תודה". הכדורגלן בן ה־42, שעדיין מופיע בהרכב הראשון של פלמייראס, העניק לצוות "שער שוויון" את החולצה שלבש במשחק הליגה שהסתיים זה עתה. בסוף העונה, ביקש, תינתן החולצה לחניך המצטיין בסעיף ההתנהגות. עד אז, אגב, כבר יפוג ממנה ניחוח הזיעה.

     

    שמונה שעות נמשך הביקור אצל פלמייראס, ובסיומו התקשה לירן ג'רסי, מנכ"ל ומייסד "שער שוויון", להסתיר את ההתרגשות. "מדהים לראות איזו התעניינות מעוררת בברזיל הפעילות שלנו. בכל שיחה שניהלתי הרגשתי שהם באמת מנסים להבין לעומק את העשייה שלנו, ואומרים שרק הדרך שאנחנו פועלים בה יכולה להביא שלום".

     

    אתה באמת מאמין בזה, או שמדובר בטיפה של אופטימיות בים של פסימיות?

     

    "אני מאמין שמה שאנחנו עושים כרגע לא ישנה דבר בטווח המיידי, כי האנשים שמנהיגים אותנו היום לא השתתפו ב'שער שוויון' כשהיו ילדים. לעומת זאת, הילדים שמשתתפים היום בפעילות, יוכלו בעתיד לשנות את העולם".

     

    שלום או לא, הישג ודאי אחד בכל זאת נרשם לזכות המשלחת. הקריאה "יאללה יאללה", ששימשה את המדריכים לזירוז ילדים מתעכבים, הפכה תוך יומיים לוויראלית בסאו־פאולו. המאבטחים המקומיים התחילו לצעוק "יאללה יאללה", בעקבותיהם עובדי המלון, אחריהם אנשי הקהילה היהודית, ואפילו בעלי תפקידים בפלמייראס גילגלו את המילים האלה על הלשון. "יאללה יאללה", ביי.

     


    פרסום ראשון: 08.08.16 , 20:14