ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 08.08.2016
    תקרת הבטון
    ענת סרגוסטי

    נתונים עדכניים שהגיעו לוועדה לביקורת המדינה בכנסת חושפים תמונה עגומה ומקוממת: שיעור הערבים המועסקים במשרדי הממשלה בקושי מגרד את ה־10% בממוצע, כאשר שיעור הערבים באוכלוסייה מזמן כפול מזה ויותר.

     

    כשראש הממשלה פנה לאחרונה בסרטון וידיאו לאוכלוסייה הערבית, הוא אמר בין השאר: "החזון שלי הוא שילדים וילדות ערבים יגדלו בבטחה ובידיעה שאין דבר שהם לא יוכלו להשיג במדינת ישראל כאזרחים שווי זכויות". האם נתניהו ידע אז שבמשרדו שלו, משרד ראש הממשלה, יש רק 9 עובדים ערבים מתוך 935 מועסקים? האם ידע שבמשרד החוץ, שגם הוא תחת חסותו, רק 2% מהעובדים הם ערבים? ושבמשרד התקשורת, כנ"ל, יש רק 11 עובדים מתוך 188?

     

    כדי שילדים וילדות ערבים יידעו באמת שאין דבר שהם לא יכולים להשיג, לא די באמירות ויש צורך בגיבוי שלהן בשטח. כדי שילד מרהט יוכל לחלום להימנות עם מקבלי ההחלטות במדינה, הוא צריך לראות בעיניו ערבים כמוהו בין מקבלי ההחלטות. וזה לא קורה.

     

    כל מחקרי העומק שנערכו בנושא שילוב ערבים בתעסוקה מצביעים על כך שהמגזר המבוקש ביותר הוא המגזר הציבורי, הן בשל היציבות התעסוקתית שהוא מספק והן בשל המיתוג השלילי של המגזר הפרטי. מחקר של "עמותת סיכוי לקידום שוויון חברתי", שמקדמת בין השאר גם תעסוקה של ערבים במגזר הציבורי, חשף כי בשנים 2010־2016 הושקו תוכניות לשילוב עובדים ערבים בשוק העבודה בעלות של יותר מ־429 מיליון שקלים. אבל שום דבר מהכסף הזה לא הושקע בהסרת חסמים. נכון שב־15 השנים האחרונות הוכפל שיעור הערבים המועסקים במגזר הציבורי, אבל עדיין מדובר בתת־ייצוג.

     

    כדי שערבים יוכלו לקדם את עצמם במגזר הציבורי, הם צריכים לדעת שהם רצויים שם. כדי שזה יקרה, יש להבין שקיימת בעיה, להגדיר אותה ולהציב מספרים כיעד, לגבש המלצות לשינוי מדיניות ולפעול לביצוען במטרה למדוד את היעדים ולהגיע אליהם.

     

    אין זה סוד ששיעור הערבים המשתתפים בשוק העבודה נמוך יחסית ליהודים. רק 73.5% מהגברים הערבים משתתפים בכוח העבודה לעומת 81.6% מהיהודים. אצל הנשים התמונה עגומה הרבה יותר: רק 32.3% נשים ערביות מועסקות, לעומת 80% מהנשים היהודיות.

     

    העסקת ערבים אינה רק צודקת מבחינה אזרחית, אינה רק תורמת לשוויון, אינה רק נכונה ערכית - היא גם נכונה כלכלית. ככל שיותר אזרחים ישתתפו בשוק העבודה, כך יגדל כוח הקנייה של הציבור - שהוא מנגנון צמיחה אלמנטרי. מדינת ישראל, שיש בה אוכלוסייה קטנה יחסית, לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על מגזר גדול כל כך. לכן משרדי הממשלה צריכים להיות בחזית הייצוג, בעיקר משום שהמגזר הציבורי הוא המראה החברתית הנורמטיבית והמנוע המשמעותי ביותר לשינוי. √

     


    פרסום ראשון: 08.08.16 , 23:53