קריאה חוזרת
מרגע שזכתה ב'אייל גולן קורא לך', עדן אבוטבול החליטה שכל העסק הזה לא בשבילה. במקום לבנות קריירה בחרה להיעלם כשהיא משאירה מאחוריה שובל של שמועות. שלוש וחצי שנים אחר כך, היא שבה לשיר ופותחת את מה שעבר עליה, כולל החוזה הקשוח שהלחיץ אותה והדיאטה שהפכה להפרעת אכילה
גם עכשיו עדן אבוטבול מתקשה להסביר מה קרה לה, אז היא נצמדת לעובדות היבשות. אחרי שהשילה 32 קילו ממשקלה - בהתחלה בדיאטה ובהמשך בהרעבה - הגוף שלה הרים ידיים. "אני רואה משהו קטן מוזר בשיער", היא משחזרת. "אני ממששת, וכשאני מסתכלת אני רואה עיגול כזה, מאחורי הראש. קרחת! ברור שנלחצתי. הרופא אמר שזה מסטרס, אני חשבתי שזה בגלל הדיאטה".
מתי התחילה הדיאטה?
"לפני 'אייל גולן קורא לך'. בהתחלה הייתי בדיאטה - בבוקר נס קפה, בצהריים חזה עוף ובערב סלט. אחרי התוכנית, בשלב מסוים, איבדתי את זה. אמרתי, אני לא צריכה את הסלט בערב. נשארתי עם ארוחה אחת ביום. כשסבא שלי נפטר, הפסקתי לגמרי לאכול. לאנשים בדיכאון אין תיאבון. הגעתי למצב שאני מנצלת את הדיכאון הזה כדי לרדת במשקל. לא רציתי לאכול".
הלהיט החדש
ומה ראית כשהסתכלת במראה?
"בהתחלה רציתי להיראות טוב בטלוויזיה. לא חשבתי שאני ארד 32 קילו. אבל כשהורדתי עשרה קילו אמרתי, טוב, אם את נראית ככה אחרי עשר, תחשבי איך תיראי אם תורידי עוד חמש, ואחרי זה עוד חמש. ואז בואו נראה את העצמות".
ואז?
"ואז התחיל לנשור לי השיער. הלכתי לסבתא שלי, היא הביאה לי אומגה 3. אמרו שאני צריכה אבץ, קניתי אבץ. לא רציתי שיגידו לי מה לאכול כדי שהשיער יבריא, אלא מה אני יכולה לקחת במקום אוכל. אמרו לי, השיניים ייפגעו לך, השיער ייפגע. את מעשנת כל היום. הציפורניים נשברות. כבר כמעט לא קיבלתי מחזור. שם נבהלתי. זה הפסיק את הדיאטה, וטוב שהיה מה שהפסיק את זה. הבנתי שאני עושה משהו לא בסדר".
זה קצת יותר רציני מלא בסדר. ב־2016 זו לא בושה לדבר על הפרעת אכילה.
"את רוצה לקרוא לזה הפרעת אכילה? בסדר, שיקראו לזה הפרעת אכילה. אני לא רוצה להיות שמנה! לא רוצה".
זה הדבר שהכי מפחיד אותך?
"לא, כי אני מאוד שולטת על זה".
על מה?
"על מה שנכנס לי לפה. אני לא אשקר. אני נולדתי שמנה".
מה זה אוכל בשבילך? אויב, חבר, ידיד?
"ידיד".
ידיד רחוק כזה, שלא מזמינים הביתה להורים?
"האוכל של הלילה זה האויב שלי. ארוחת בוקר תמיד תיקחי, בארוחת צהריים תתחלקי, ארוחת ערב תתרמי. (נאנחת) אבל טוב שהבנתי בזמן שלא משנה כמה אני ארזה, עצמות לחיים לא יהיו לי בחיים. זה עניין של מבנה פנים".
היום היא 55 קילו. בלי טיפולים נפשיים, אבוטבול מתעקשת, ועם הרבה עזרה של אמא וסבתא ("למרות שהייתי עובדת עליה"), היא חזרה לאכול. "ואומרים לי שיהיה לי יותר יפה עוד חמש, אבל".
אבל?
(מחייכת) "כולם שקרנים".
× × ×
כשעוד נעה על הגבול הדק שבין דיאטה לתענית, אבוטבול קיבלה בעיטה למעלה. במרץ 2013 היא הוכתרה כפרח החדש בשדה הפופ הים־תיכוני כשזכתה בעונה השלישית של הריאליטי 'אייל גולן קורא לך'. בעולם שבו שרית חדד היא המלכה היחידה, אבוטבול הביאה משהו אחר: היא לא עשתה שמח, אלא נטתה לבלדות ונוסטלגיה (חפשו את הביצוע שלה ל'אמי אמי' של אהובה עוזרי). החיבוק של גולן היה אמור להתניע לה את הקריירה, כמו במקרה של קודמותיה לתואר, מורן מזור ונסרין קדרי, אבל אבוטבול עשתה דבר משונה והחליטה שלא לציית לחוקי הז'אנר שדורש מכוכביו לממש את קופון הפרסום בעת הזכייה. היא העדיפה להיעלם. לא שרה. לא הגיעה להופעות. לא ענתה לטלפונים. וכשכבר ענתה, טרקה כשהבינה מי בצד השני.
מה שנראה כהתכנסות לגיטימית בעקבות בלבול והלם מהמעמד החדש הפך לשתיקה של שלוש שנים וחצי מלווה במבול של שמועות שניסו לפצח מה קרה לזוכה המאושרת. אמרו שאבא שלה לא מרשה לה לשיר. שהיא לסבית. שסבלה מאלימות בבית. שזכתה בגמר כי משפחתה שילמה לגולן ולהפקה. שהמשפחה קשורה לשושלת הפשע המפורסמת אבוטבול. שמועה נוספת מסרבת עד היום לגווע: אבוטבול, לוחשים קולות, התאהבה בבן מיעוטים, והוא זה שאסר עליה לשיר. "גם חשבו שאני לא חוזרת לשיר כי אני לא חושבת שאני שרה טוב", היא נוחרת בבוז. "שיכתבו גם מסיבות טבע ונרקומנית ויגמרו את הסיפור. הרגתם את עדן אבוטבול. עשיתם לי רצח אופי. למה הלכו למקומות כאלה?"
בואי נעשה סדר. אז את לא קשורה למשפחת אבוטבול המפורסמת מנתניה?
"לא. אני גם לא לסבית, אני חושבת שחשבו את זה בגלל שיש לי קעקוע של דובדבנים, שמסמל לסביות. המשפחה שלי יודעת טוב־טוב מי אני".
ולא היה לך חבר בדואי או ערבי שאסר עלייך לשיר?
"לא. ואלה דברים שפגעו. גם כשהאחיינים שלך חוזרים בוכים מבית ספר כי אמרו להם שיש לי חבר ערבי, נעלבתי. היום זה לא מזיז לי. את יודעת לכמה חתונות של ערבים הזמינו אותי? ואני בכיף באה. ערבים הם אחלה אנשים. האוכל שלהם טעים. המוזיקה שלהם מקסימה. ומי אתם שתגידו לי מי היה חבר שלי? אולי בגלל שאני אוהבת לעשן נרגילות ראו אותי עם מישהו וחשבו שזה חבר? אז מה, אני לא אלך לעשן נרגילה? ואם היה לי חבר כזה, אז איפה הוא? אני מוכנה, רק תשתדלו שזה יהיה איזה שייח' סעודי עם הרבה ממון".
בחורה מצחיקה. רגישה. לוקח לה הרבה זמן להפשיר. עובדה: רק לאחרונה השיקה את עצמה מחדש כזמרת, עם הסינגל 'לא חוזרת'. בשבוע הבא תמשיך את השוונג עם שיר חדש, 'מריונטה'. תרצה או לא תרצה אבוטבול, שניהם מתכתבים עם חייה האישיים. בהמשך השנה ייצא אלבום הבכורה שלה, 'דלתות מסתובבות', שעליו היא עובדת עם גילי זכאי ואופיר כהן. יש הופעות שמתוכננות קדימה, כולל חתונה שבה יופיעו גם ליאור נרקיס ומשה פרץ. "כשישבתי בבית התחלתי לחשוב אם מה שעשיתי היה נכון", היא מספרת. "דיברתי אל עצמי ואמרתי, תהיי זמרת, אבל בתנאים שלך ובקצב שלך. אם לא הייתי חזקה לא הייתי חוזרת לשיר".
אבוטבול מסתובבת עם עדשות צבעוניות בעיניים, שגורמות למבט שלה להיות מזוגג ואטום. האיפור שלה מוקפד. הריסים זקורים ("זו שזירה"). ציפורני האקריל עשויות. השיער מטופח. השפתיים חשוקות. "בקריית־גת בחורה עומדת חצי שעה מול המראה לפני שהיא יוצאת מהבית, וכאן לא חשבו חמש דקות", היא משתוממת מול היפסטרית בבית הקפה בתל־אביב. בהמשך מתברר שאבוטבול עברה גם פרוצדורה בשפתיים וניתוח חזה. "אני בודקת מה זז", היא צוחקת. "מה השתנה, מה במקום, מה לא במקום. את עצבנית? לצאת מהחדר? לא לצאת מהחדר?"
את בחורה יפה. אז למה כל התוספות וההתערבויות? מה רע במי שאת?
"אני לא רוצה לשנות כלום. רוצה להוסיף על מה שיש. ריסים שמתי כי אני אוהבת את המראה הבובתי. בשפתיים לא עשיתי סיליקון אלא משהו עדין, ויש את שני אלה (תופסת בחזה) שמה לעשות, עם הדיאטה זה התבקש. אם הייתי הבת שלך והיית רואה שאני בגיל 22 מדוכאת ולא שלמה עם עצמי ולא מרוצה, מה היית עושה?"
היא לוקחת איתה לכל מקום את הדוד שלה חגי אביטל, שהפך למנהלה האישי אחרי ששוחררה מהחוזה עם ליאם הפקות, החברה לניהול אמנים של גולן ושל בני פרץ. חוזה שבא בעסקת חבילה עם הזכייה בתוכנית.
קשה להבין מאבוטבול ממש את סדר האירועים. דבר אחד ברור: היא סיימה את הגמר של 'אייל גולן קורא לך' כשכלפי חוץ היא המנצחת, אבל בתוכה רחש בלגן שלם. בת 20, חסרת ניסיון לחלוטין. עד התוכנית לא הופיעה מול קהל אמיתי ולא שרה מעולם במסגרת מקצועית, ופתאום מצאה את עצמה מופיעה בהיכל נוקיה (בגמר) ולצד גולן במרכז הקונגרסים בחיפה (כמה ימים אחר כך). "וזהו, אחרי זה לא ראו אותי יותר", היא חותמת.
בואי נשחזר את הגמר.
"אי־אפשר. זה פלאשבקים. חוץ מהמבט של הסבים והסבתות שלי לא ראיתי כלום. כשאייל הרים לי את היד כשזכיתי, הרחתי את הבושם שלו. זה היה משהו־משהו (צוחקת). את זה אני זוכרת. ואת זה שבמקום להגיד לי, איזה יופי זכית, בנות אמרו, 'מה, הוא חיבק אותך?!'"
מה הרגשת כשניצחת?
"אמרו לי שנראיתי קרה. הייתי בסוג של הלם. בפנים רעדתי. אני יכולה להגיד שבין נאמבר לנאמבר עישנתי קופסה וחצי. לא הופעתי לפני זה, לא שרתי מול אנשים. אולי בכיתה ד', 'סלינו על כתפינו'. חזרתי באוטובוס עם כל המשפחה. ומה לא קרה באוטובוס הזה. הגענו הביתה, היה קריוקי, הגיעה המשטרה. היה שמח".
ואז את קמה בבוקר.
"כן, והיה לי חופש כמה ימים. ואז ההופעה בחיפה עם אייל, ואני לא חושבת יותר רחוק. מגיעה, מלבישים אותי, אני מופיעה. למחרת יש לי הופעה בקריית־שמונה שלא הצליחה. פתחו מועדון חדש ואף אחד לא בא. לא הגיעו אנשים".
הופעה שנייה בחיים שלך ואת מגיעה למועדון ריק? זה נורא.
"לא חושבת, כי זה קרה בגלל המועדון שהיה חדש, לא בגללי. אני זוכרת שאמרתי תודה לאל שאפילו לא עליתי, וזהו. החלטתי שאני עדיין לא מוכנה".
בגלל ההופעה הזאת?
"ישר אחרי הזכייה הבנתי את זה, פשוט הייתי מחויבת לעשות את שתי ההופעות האלה. החלטתי שהתיק גדול מדי".
כי פחדת שתיכשלי?
"פחדתי לא לעמוד בציפיות של ליאם הפקות, של הקהל, של המשפחה. את באה למועדון, וזה לא תוכנית טלוויזיה, זה לא שיר אחד. צריך להקפיץ קהל. זמר מתחיל הולך למועדונים קטנים, משתפשף פה, שם. אני שרה שיר, שניים. אני לא מוכנה. אמרתי שלפחות את שתי ההופעות שאני מחויבת להם אני אעשה".
× × ×
הדוד־מנהל אביטל כאן בשביל לחדד מעט את הכרוניקה. "היא זכתה", הוא אומר, "עשתה שתי הופעות, מתוכן אחת כשלה לגמרי. אחרי זה היא לא רצתה יותר לשמוע על הופעות. הוציאו עליה כתבה לא מחמיאה. עשו לה פפראצי על איך שהיא לבושה. ואז היא לא רצתה יותר לשיר".
אבוטבול: "אוי ואבוי. כן, את התמונה ההיא צריך לשרוף עם הצלם ועם עצמי".
אביטל: "ראיתי שהיא נאטמה לגמרי. לא ענתה לטלפונים. זה לא שהיא אמרה, אני פורשת. זה התחיל לדעוך. מתקשרים מההפקה והיא מסננת או לא עונה".
ומה אמרו מליאם הפקות כשאמרת שאת לא שרה יותר?
אבוטבול: "לא יודעת. אחרי שלושה חודשים הבינו שם שאני לא אחזור".
מה החוזה אמר?
"לא יודעת".
אביטל: "אני נכנסתי לתמונה עם החוזה, כי למדתי משפטים ויש לי עסק של מסירות משפטיות. אחרי הגמר עדן שלחה לי אותו מצולם ואמרה, 'אני לא מבינה בזה ואני לחוצה'. אני יודע מה היו ההתחייבויות שלה וממה שיחררתי אותה. לקח לנו המון זמן לצאת ממנו. זה חלק מהסיבה שהיא נעלמה. תביני, הם היו משוכנעים שיש מישהו אחר שרוצה לנהל אותה או לקדם אותה. לא האמינו. הייתי צריך להיפגש עם בני פרץ כדי לשכנע אותו שהיא לא במצב נפשי טוב ושהיא לא באמת רוצה לשיר".
ונניח שעדן הייתה רוצה לשיר: למה להשתחרר מחוזה כזה? להיות בת החסות של אייל גולן נשמע אחלה.
"החוזה היה מאוד דרקוני. עדן הייתה מחויבת לכל דבר אפשרי. לא היה כלום בשליטתה. סוג של מריונטה של ליאם הפקות".
מה זאת אומרת שלא היה כלום בשליטתה?
"יש שם הגבלות על הופעות בפני ציבור - שהיא מחויבת שכל הופעה בכל מקום תהיה בהסכמתם. שינויים במראה החיצוני אמורים להיעשות רק בתיאום עם ההפקה וכמובן שלהפקה יש את ההחלטה הסופית בנושא. יש לו"ז. יש חזרות. יש הופעות. יש הגבלות על בחירות מוזיקליות - איך לשיר, מה לשיר. הבנתי שאלה החוזים שעושים בתוכניות ריאליטי, אבל זה לא עומד במבחן של בית משפט, כי על מנת שבנאדם יקרא ויבין את החוזה הוא חייב לקבל אותו לידיו, לקחת אותו, להתייעץ עם מישהו".
וכאן?
"החתימו את עדן ביום שהם נבחרו לגמר, ולא נתנו לה עותק מהחוזה. היא קיבלה עותק רק בהמשך".
אבוטבול: "לא היה לי מושג מה כתוב שם. זה גם היה כתוב בשפה מאוד משפטית".
אביטל: "הסברתי לה שאין לה חופש בחירה בחוזה, ואני חושב שכל דבר שם הבהיל אותה יותר ויותר. כשאתה בחרדה אתה לא מצליח בכלל לחשוב. אז היא לא עמדה בכל המחויבויות שלה".
אבוטבול: "הבנתי שזה חוזה לחמש שנים עם אופציה לעשר. כבר מלחיץ, כי אני לא אוהבת מסגרות. הבנתי שאין לי שום החלטה לגבי החומרים וגם לגביי. אבל עובדה שזה לא רק ליאם הפקות, כי גם אחרי שעזבתי אותם לא חזרתי לשיר. רק כשהפסיקו לשאול אותי חזרתי לשיר. אם מציקים לי אני בפרנציפ עושה דווקא. כמו שאמרו לי, אל תעשני, אז דווקא עישנתי".
דיברת אז עם אייל?
"הסתמסנו קצת, הוא שאל אם הכל בסדר איתי וזהו. הרגשתי לא טוב, שאיכזבתי אותו. הם ציפו בליאם להתחיל מרתון של הופעות, דרך חדשה, ואני לא הייתי מסוגלת לדבר איתו אפילו ולהגיד לו שלא התכוונתי".
איך זה נפתר מול ליאם הפקות?
אביטל: "התחלה היו שיחות לא נעימות, כי היינו צריכים להיות הדוברים של עדן. היא סירבה לדבר, לעמוד מולם ולהסביר למה היא לא עונה לטלפון ולשמוע כמה זה מאכזב ומכעיס וכמה הם רוצים להשקיע בה. אבל אני חושב שכל מי שהיה קשור בנושא היה סבלני וגילה אורך רוח. בשלב מסוים הם הבינו שהמצב הנפשי שלה לא טוב. תוך שנה שיחררתי אותה מההסכם".
שנה זה הרבה זמן.
"זה התכתבויות וטלפונים ומשא ומתן. גם בליאם היו צריכים להבין שעדן לא תחזור. אולי רצו לתת לזה זמן כדי שהיא תחזור לעצמה. מהרגע שהם הבינו שאין מה לדבר, בני פרץ אמר, 'באהבה, משחרר אותה'. אייל עכשיו מפרגן לה על הסינגל. והוא לא חייב לנו כלום".
מליאם הפקות נמסר בתגובה: ״אנו מעריכים את הזמרת עדן אבוטבול ומאחלים לה הצלחה רבה, מעבר לכך אנו מסרבים להתייחס״.
עדן, מה היה הכי קשה בסיפור הזה?
"הרגשתי שאין לי למי לפנות. אמא שלי נכנסה לדיכאון. אמרה, 'את תעשי לי התקף לב! זכית! למה את בבית'? סבא שלי, שגידל אותי, התקשר אליי ובכה. סבתא צילצלה ובכתה, 'רק תחזרי לשיר. תחזרי לליאם'. סבתא שנייה שלי אמרה, 'תחזרי לאייל גולן. הוא ידאג לך'. זה לאכזב פה את כולם, כולל את סבא והסבתות שהדבר היחיד שאני יכולה לעשות בשבילם זה שילכו לעולמם בידיעה שאני עושה משהו".
הרגשת אשמה?
"כשסבא שלי נפטר לפני שנה, הרגשתי שזה שלא שרתי זה מה שגמר אותו. זה לא שפעם אחת הוא אמר לי, תחזרי. זה שיחות יומיומיות. אותו דיסק. וזה סבא שהוא כמו אבא: הוא בוכה, את בוכה. אבל כנראה שדברים כן מחלחלים. עובדה".
× × ×
אבוטבול נולדה וגדלה בקריית־גת, עירה של בוגרת ריאליטי אחרת, נינט טייב. "למדתי עם אחותה אסתי בכיתה", היא אומרת. "נינט מהממת. היא בעיניי מודל למי שיצאה מהעיר הקטנה". היא הבכורה בין שלושה ילדים. כשהייתה בת חמש התגרשו הוריה, אבל "סך הכל הייתה ילדות כיפית".
ילדה טובה, לדבריה. "על מה למרוד? אמא שלי לא סגרה אותי אף פעם. לא היה לה בעיה עם קעקועים, ויש לי שלושה פירסינגים. כשהתחלתי לעשן אפילו לא הסתרתי. גם לא נגעתי בסמים בחיים".
גם לא ג'וינט?
"כלום. אם אני לא אצליח לשלוט על עצמי זה יהיה אוי ואבוי. לכי תדעי מה יתפרץ משם (צוחקת). כשרואים אותי אומרים, יאללה, זאתי שתיינית. שותה וודקה רדבול. אבל שניים כאלה ועף לי הפוני".
אחרי שירות במשטרה צבאית ("הרבה שמירות"), נחתה בבית, בלי תוכניות לעתיד. כמו בקלישאה על תחרות מלכת היופי, חברה רשמה אותה לאודישנים של 'אייל גולן קורא לך'. "מי לא מעריץ את אייל?!" היא נדהמת כשאני שואלת אם היא גרופית. "הכרתי את כל השירים שלו. בהתחלה הערצתי אותו כמו כל ילד שמעריץ זמר. כשאת מתבגרת את מתחילה לקרוא מאיפה הוא בא, מי זאת אשתו, איפה הוא גר. ואני קולטת שהוא עבר דרך - ממועדונים קטנים - ואני אוהבת את האישיות שלו. כמו שהוא בטלוויזיה הוא במציאות. הוא עמך כזה. לא ייתן לי הרגשה שהוא מעליי".
זוכרת את הפעם הראשונה שפגשת אותו?
"באודישן. הייתי אמורה לשיר שני שירים. אחרי הראשון הוא קרא לי. נופל לי הלב לתחתונים. לא רציתי בכלל להגיע לאודישן. חטפתי פחד שיגידו לי לא, שזה ירמוס אותי. וזו הפעם הראשונה שאני מנסה. אז הוא אומר לי, 'איפה היית עד היום'? אמרתי שפחדתי שיגידו לי לא. אמר, 'את כל כך כן'. ואז הוא סיפר לי סיפור מהחיים האישיים שלו: שכשהוא היה צעיר והיה הולך לים עם חברים, הוא היה חושב: להתחיל איתה? לא להתחיל איתה? כן־לא, כן־לא. והמסקנה היא שאסור לפחד מהלא".
אם כבר התחלות, בואי נדבר על פרשת 'משחקי חברה'.
"לגבי אייל, ישר ידעתי שזה לא נכון. אנחנו מכירים אותו. בעלה של אילנית לוי. חבר של רוסלנה. הוא צריך ללכת עם בנות כאלה צעירות? זה נשמע קצת הזוי. ולא התעסקתי בזה כי זה לא עניין אותי".
מה עם אבא שלו?
"הוא בא הרבה לתוכנית. יושב, מעשן. מאלה שמנסים לצאת צעירים בכוח ולא הולך להם. הוא לא קולט שהוא פתטי. לא במראה, לא בגיל ולא במין. ההפקה לא הייתה אוהבת שהוא בא, כי הוא היה עושה קרקס. היה בא עם חברים, עושים צחוקים. בלגן. מילים במרוקאית. לא חשבתי למה הוא שם ומה הוא מחפש".
מישהו ניסה טריק כזה עלייך?
"נראה לך?! בואי נגיד שאת לא רוצה לדעת מה ההורים שלי היו עושים אם היה מסתבר שזה קרה לי. אנחנו משפחה מרוקאית עשויה טוב. זה לא היה מגיע למשטרה ולא כלום. אבא שלי נוהג לפתור בעיות בשיטת מה שעשו לה אני אעשה לך".
זכית, נעלמת. את חוזרת. מה את רוצה שיקרה לך עכשיו?
"לא יותר מדי. לא צריכה וילה. כיף לי בבית עם אמא. החלום שלי זה בניין שכל המשפחה שלי תגור בו. ושיהיה לי להיט מיינסטרים. מותר לי לחלום. לא פשוט להיות פשוטה, ואם אפשר בלי הרבה טררם".
