שלישי 29 בספטמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צביקה טישלר
    7 ימים • 10.08.2016
    בית בריא: משפחת אביסרור, תל אביב

    המשפחה: הודיה (32), בעבר עבדה בתחום המכירות, בחודשיים האחרונים עקרת בית; משה (39), איש מכירות, ליה (10 וחצי), עולה לכיתה ה'.

     

    השכונה: המשפחה מתגוררת בשכונת תל כביר בדרום תל־אביב, שכונת ילדותה של הודיה ("אני מאוהבת בשכונה הזאת").

     

    ארוחת בוקר: קמים בין 06:30 ל־06:45. "שלושתנו אוכלים דגני בוקר עם חלב", מספרת הודיה. "ניסיתי גרנולה אבל לא אהבתי במיוחד. מנסים למצוא את הדגנים הכי בריאים, שיהיו גם טעימים ועם פחות סוכר. התחלנו עם ארוחת בוקר מסודרת רק במסגרת הרצון להפוך את התזונה שלנו לבריאה לאחרונה".

     

    בישולים: "עד שהפסקתי לעבוד, לא ידעתי שאני כזו בשלנית", מגלה הודיה. "אני מכינה כרוב ממולא, מרק סלק, קציצות, תוספות של אפונה ואורז לבן. אבא שלי תמיד היה ה'טבח' של המשפחה. הוא עובד כמשגיח כשרות במסעדה באור־יהודה, אז הוא כל הזמן נמצא במטבח. הוא מכין לצוות המסעדה שקשוקות מטורפות. כנראה שזה משהו שהיה קיים אצלי בגנים".

     

    ערב לפני: כששניהם בבית בערב, הודיה ומשה מבשלים את האוכל ליום המחרת. "אני מכינה קציצות בשר טחון ברוטב עגבניות למשל, וממולאים, ותוספות", מתארת הודיה. "משה אוהב להכין דברים מיוחדים".

     

    ארוחת צהריים: ליה, שמסיימת את לימודיה בבית הספר בשעה שלוש בצהריים, אוכלת בו את ארוחת הצהריים שלה במסגרת מפעל ההזנה של משרד החינוך — קייטרינג שכולל מנה בשרית עם תוספת של פתיתים, אורז או קוסקוס. משה לוקח בקופסה מנה מהאוכל שהוא והודיה הכינו ערב קודם לכן, והודיה אוכלת בבית.

     

    סבתא מזל וסבא שלומי: בכל יום אחרי הצהרים הודיה וליה מגיעות לבית הוריה של הודיה, שמתגוררים בבניין הסמוך, ואוכלות שם ארוחת ערב ("ארוחה מפנקת: פשטידות תוצרת בית שאבא שלי מכין, קישים, מטבלי יוגורט, סלט קצוץ עם טחינה מעולה").

     

    סופשבוע: את ארוחות סוף השבוע אוכלים כולם יחד אצל סבתא וסבא. "אנחנו יודעים מתי הדגים מוכנים לפי הריח, שמגיע עד לבניין שלנו", אומרת הודיה. "ארוחות סופי שבוע אצל ההורים שלי הן חגיגה. הם מבשלים בשר עם נענע, דגים מתובלים אפויים בתנור ומרק עצמות. מעדנים".

     

    קניות: "ניסינו בעבר לערוך קניות עם רשימה מסודרת, אבל תמיד הוספנו וחרגנו", מגלה הודיה. "בד"כ יש מעין 'סל בסיסי' שכולל חלב, קוטג' וגבינה צהובה, ודברים אחרים מגיעים ממקומות שונים. יש לנו מאפייה בשכונה, אז אם יוצאות למשל לחמניות עגולות טריות, אני רצה לקצב לקנות בשר טחון להכין המבורגר, וקונה תוספת חסה מהירקן".

     

    נשנושים: "אצלנו בבית אוהבים חטיפים ושוקולד מכל הסוגים", מגלה הודיה. "תמיד יש. גם אצל ההורים שלי, שרוצים לפנק את הנכדה. הם קונים קרם ברולה מעולה".

     

    אוכל בחוץ: "במשך השנה כמעט ולא אוכלים בחוץ, אבל עכשיו, בחופש הגדול, ליה ואני אוכלות מחוץ לבית לפחות פעמיים בשבוע", מתארת הודיה. "זה יכול להיות פיצה או המבורגר בקניון".

     

    שתייה מתוקה: משתדלים לשתות מים, אבל המקרר מלא גם בשתייה ממותקת.

     

    ויכוחים: ליה היא "לא אכלנית גדולה במיוחד", מגדירה אותה הודיה. "היא יכולה לאכול עוד מנה של גלידה למשל, ולא לאכול את מנת הקוסקוס עם השעועית שבישלנו. משה עומד על זה שהיא תאכל בריא. הוא מתעקש שהיא תאכל ארוחה בריאה לפני השטויות".

     

    הכי מפריע: בעיקר היעדרו של סדר יום. "בתקופת הלימודים זה יותר מסודר אצל ליה, אבל בחופש הגדול גם אצלה הסדר משתבש", אומרת הודיה. "לי בכלל אין סדר יום מובנה מבחינת אכילה, בטח לא מאז שאני בבית. במהלך היום אני יכולה לשתות כוס קפה ולאכול לידה עוגיות ולפספס ארוחה. גם קשה לי לשלוט בכמויות. אני יכולה לאכול 10 או 15 עוגיות. אני רוצה גם סדר יום קבוע מבחינת אכילה, וגם אוכל בריא הרבה יותר".

     

    דבר הדיאטנית, רותי אבירי

     

    מה שקופץ מיד לעין אצל משפחת אביסרור היא העובדה שהאוכל הוא חלק משמעותי מאוד מההתעסקות ומההווי המשפחתי: זה מעיד על המשמעות הרבה שאו כל מהווה עבורם בתפיסת המושג "בית" או "משפחה". נראה שלא תתפסו אותם בלי "סירים על הגז" עם בשר בנענע, מרק עצמות ושאר מטעמים.

     

    ניכרת היטב התשוקה וההתלהבות המלווים את תיאורי האוכל — טחינה "מעולה", שקשוקה "מטורפת", קרם ברולה "מעולה" — והעובדה ש"נותנים כבוד" לאוכל: לחמניות קונים טריות במאפייה, בשר אצל הקצב וירקות בשוק.

     

    בהנחה שהמשפחה לא נותנת לכבוד שהאוכל מקבל לגרום לה לאכול יותר מדי, ומקפידה על בישול בריא באוכל הביתי (למשל ללא הרבה שומן, מלח או סוכר) ועל אכילה מאוזנת במשך היום, בתוך כל שפע האוכל הזה, אני חושבת שמשפחת אביסרור כבר בשלושת רבעי הדרך לבית בריא.

     

    אני מציעה להם לא להיות מודאגים מכך שליה "אינה אכלנית גדולה". תפקידם כהורים לדאוג למה נכנס הביתה ומתי אוכלים, ותפקידה של ליה להחליט אם היא אוכלת ואם כן — כמה. כל עוד היא גדלה באופן תקין לילדה בגילה, כדאי לסמוך עליה ועל יכולות ויסות הרעב והשובע הטבעיות שלה, ולא להתערב בהן.

     

    להודיה אני רוצה להגיד שלא חייבים סדר יום מסודר כדי לאכול בריא. היות והיא חופשייה לאכול בכל רגע שבא לה, היא רק צריכה לאכול כשהיא רעבה ולהשתדל רוב הזמן לאכול אוכל בריא, ולא 15 עוגיות.

     


    פרסום ראשון: 10.08.16 , 09:10