ב-20 בינואר 2017 תתייצב מישל אובמה, לצד בעלה, ברק אובמה, על מדרגות בניין הקפיטול בוושינגטון ותצפה בנשיא/ה הבא/ה של ארה"ב נשבע/ת אמונים למולדת. באותו יום, שצפוי להיות קר וכנראה גם מושלג, כמו ברוב טקסי ההשבעה האמריקאיים — יגיעו לקיצן שמונה השנים ההיסטוריות שבהן כיהן נשיא שחור בבית הלבן, ולצידו, גברת ראשונה שחורה.
שמונה שנים במהלכן הפכה מישל אובמה לאישה נערצת, שהפופולריות שלה משאירה את בעלה הרחק מאחור. לפי הסקרים האחרונים, כ־80 אחוז מהציבור האמריקאי מרוצה מתפקודה, בעוד 52 אחוז שותפים לתחושה זו לגבי בעלה — נתון מרשים כשלעצמו לנשיא על סף סיום של שתי קדנציות. לשם השוואה, ג'ורג' בוש, קודמו, זכה בשלהי נשיאותו לכ־20 אחוז בלבד של שביעות רצון ציבורית.
כשנשאלה מישל אובמה השבוע היכן היא מקווה להיות ב־21 בינואר, יום אחרי שתפנה את מיטלטליה מהבית הלבן, השיבה: "במקום חם מאוד, על חוף הים". גם רשימת החלומות שהציגה ליום שבו תפשוט את מדי הגברת הראשונה לא הייתה יומרנית: "אני רוצה רק לפתוח את החלון בלי לשאול קודם את המאבטח אם זה אפשרי. יום אחד מאליה ניסתה לפתוח חלון בבית הלבן ומיד קפצו עליה כל המאבטחים. כבר שנים שלא היה לנו חלון פתוח בבית. אני גם רוצה לנסוע במכונית עם חלונות פתוחים וליהנות מהרוח שנושבת בחוץ. אני רוצה לשבת בחצר שהיא לא פארק לאומי ואני רוצה לעשות קניות בטארגט בלי שובל של מאבטחים סביבי. אני פשוט רוצה לנשום ולחשוב", סיכמה.
במושב הקדמי
לפני כשלושה שבועות, במסגרת אווירת סוף הקורס, הרשתה לעצמה מישל אובמה כמה רגעים של השתובבות כשהצטרפה לפינת ה"קארפול קריוקי", במסגרת תוכנית הלילה המפורסמת של המנחה ג'יימס קורדן. בשמלה בעלת הדפס פרחוני אדום, פיזזה מישל על הכיסא לצלילי השיר "סיינד, סילד, דליברד", של סטיבי וונדר, הזמר האהוב עליה כפי שגילתה בראיון הקצר שנערך איתה תוך כדי נסיעה.
כשהיא משייטת לצד קורדן בין השבילים המטופחים במתחם הבית הלבן (השירות החשאי לא הרשה להם לצאת לרחובות וושינגטון, כפי שרצתה מלכתחילה) הניפה מישל את ציפורניה הארוכות והמטופחות, המשוחות בלק עדכני, ניענעה את מותניה לפי הקצב וגילתה בקיאות מרשימה גם בלהיטים עדכניים יותר, כשהצטרפה ל"סינגל ליידיז" של ביונסה, כולל תנועות הריקוד המוכרות מהקליפ, ולשני שירים של הראפרית מיסי אליוט, שהצטרפה אל השניים לקינוח.
"אתה יודע", אמרה פתאום בשקט לקורדן, "פרט לשיעורי הנהיגה שנתתי למאליה, מאז שנכנסנו לבית הלבן, זו הפעם הראשונה שאני יושבת בכיסא שלצד הנהג".
מעולם לא ראתה אמריקה את הגברת הראשונה שלה כך, כמו שמעולם לא ראתה גברת ראשונה נושאת נאום פוליטי עוצמתי וסוחף כל כך, כמו זה שנתנה מישל אובמה בערב הראשון של הוועידה הדמוקרטית בפילדלפיה.
עוד לפני שירדה מהבמה ליחששו באולם כי מנהיגה חדשה נולדה באותו ערב. הספקולציות בוושינגטון היו שאובמה, כמו הילרי קלינטון לפניה, סוללת למעשה את הדרך להתמודדות עתידית למשרה בכירה, ואפילו לנשיאות. גם הילרי, כמו מישל אובמה, הייתה רק בת 53 כשעזבה את הבית הלבן אחרי שתי קדנציות בתפקיד אשתו של, גיל צעיר לכל הדעות, בוודאי צעיר מכדי לשקוע בכתיבת זיכרונותייך או בהקמת ספרייה לאומית שתנציח את מורשת בעלך.
אבל כמו קלינטון בשעתה, גם מישל אובמה מיהרה להכחיש את השמועות. "אין לי תוכניות כאלה", אמרה. "זה בכלל לא על הפרק". "היא רוצה לחזור לפרטיות שלה", העריכה גם מיירה גוטין, פרופסור לתקשורת ומחברת הספר "האישה שלצידו: הגברת הראשונה במאה ה־20". "היא ודאי תעבוד על האוטוביוגרפיה שלה. היא כותבת טובה שלא תצטרך להיעזר בסופר צללים. לא אתפלא, אם כבר עכשיו היא מוצפת בהצעות מבתי הוצאה לאור".
אף מילה על מלניה
הנאום המדובר של מישל אובמה, שפתח את הוועידה ההיסטורית שנועדה להכתיר את הילרי קלינטון באופן רשמי לתפקיד המועמדת האישה הראשונה לנשיאות — היה גם סוג של סגירת מעגל בין השתיים. הרבה דם רע זרם ביניהן במהלך הפריימריז שבין ברק אובמה לקלינטון בשנת 2008, על המועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית. מישל, כך פורסם, לא סלחה להילרי על תשדיר בחירות מטעמה שבמרכזו טלפון אדום וילדים ישנים בשלווה, כשהקריינות מעלה בקול מפחיד את השאלה: מי יענה לטלפון הבהול בשתיים בלילה, כאשר מהעבר השני של הקו יבשרו על משבר? המסר היה ברור: לאובמה חסר הניסיון אין את הכישורים הנדרשים לעשות זאת בהצלחה.
מישל, צריך לציין, לא ממש התלהבה מההחלטה של בעלה לרוץ לנשיאות. היא הייתה אז משפטנית מבריקה שהשתכרה כפול מבעלה הסנטור והעדיפה שיהפוך לפרופסור למשפטים באוניברסיטה נחשבת. "כשהוא אמר לי זאת בפעם הראשונה, חשבתי לעצמי: הוא משוגע, אולי הוא יירגע וימצא משהו אחר לעשות בחייו". אולם משנפלה ההחלטה, הפכה ליועצת הראשית שלו המעורבת בכל נושאי הקמפיין, ובתשדיר ההוא של קלינטון ראתה חציית גבול מכוערת.
במשך תקופה ארוכה לא החליפו ביניהן השתיים מילה והסתפקו בהנהון קצר כשנפגשו באקראי. לאחר הניצחון בפריימריז ובבחירות הכלליות הופתעה מישל, כמו מרבית יועציו של הנשיא הנבחר, כשאובמה החליט להציע את תפקיד מזכירת המדינה להילרי. עד אז האמינו בסביבתו של ברק אובמה, שאם כבר תצטרף לקבינט, יהיה זה בתפקיד זוטר של מזכירת איכות הסביבה או שרת הבריאות. אלא שהנשיא החליט להתעלות מעל יריבות העבר ומאז החלו שני הזוגות, קלינטון ואובמה, לסייע זה לזה, לאו דווקא מאהבה יתרה, אלא מתוך הבנה שהאינטרסים המשותפים של הצדדים מחייבים זאת לא פעם.
גם עכשיו, למישל יש אינטרס מובהק לעזור להילרי קלינטון להיבחר: אם תפסיד, ודונלד טראמפ יהפוך לנשיא — הוא יקבור קבורת חמור את כל מה שאובמה הצליח להשיג במהלך כהונתו: יבטל את ההסכם עם איראן ואת מהפכת הבריאות.
מישל מיהרה כמובן להתגייס כדי לעזור להילרי לנצח ועשתה זאת, כהרגלה, בהצטיינות. הנאום שנשאה הוגדר בפי הפרשנים הטוב ביותר שנשמע בוועידה, שבה נאמו בין היתר גם הרטוריקן המחונן ברק אובמה וביל קלינטון הכריזמטי.
בשמלה כחולה, עשויה בד קרפ־משי בצבע כחול קובלט, עלתה מישל לבמה ושילהבה את הקהל כשהיא משתמשת במילים שחיברה לה שרה הורביץ, מי שהייתה בעבר כותבת הנאומים של הילרי. באולם הוועידה לא נותרה כמעט עין יבשה כאשר מישל הנרגשת סיפרה בקול רועד: "בכל בוקר אני מתעוררת בבית הלבן, שנבנה על ידי עבדים שחורים, ורואה שם את שתי בנותינו, נערות שחורות, אינטליגנטיות ויפות, משחקות על המדשאה עם הכלב".
דונלד טראמפ, שלא כהרגלו, לא צייץ אף לא פעם אחת במהלך נאומה של מישל. כשביל והילרי קלינטון וברק אובמה נשאו דברים באירוע, לעומת זאת — ידו הייתה קלה ובוטה על המקלדת. זה אולי נבע מכך שהוא העריך את העובדה שמישל נמנעה מלעקוץ את אשתו מלניה ש"אימצה" חלקים מנאומה של מישל משנת 2008 ו"שילבה" אותם בנאומה בפני הוועידה הרפובליקנית שהתקיימה שבוע לפני כן.
בזרוע נטויה
כאמור, לא היה זה רק נאום מנומס של גברת ראשונה שבאה לסייע, כמצופה ממנה, למועמדת המפלגה הדמוקרטית, אלא הצהרה פוליטית רבת משמעות. זאת הסיבה שבמקום לעסוק במתמודדת קלינטון, ניתחו הפרשנים בעיקר את תוכניותיה לעתיד של מישל: אם תרוץ בעתיד למשרה פוליטית או שתעדיף לזכות במינוי לשופטת בבית המשפט העליון, אם קלינטון תנצח.
בכל מקרה, מישל אובמה מסיימת את תפקידה בבית הלבן במעמד של סופרסטאר. כשנכנסה לתפקיד הצהירה שאין אף אישה ראשונה קודמת שממנה היא שואבת השראה והיא מתכוונת לעשות הכל בדרכה שלה, ואכן עשתה זאת והפכה בעצמה למודל חיובי לאמריקאים רבים הנושאים אליה עיניים.
אובמה הקימה את תנועת "בואו נזוז" ודירבנה את האמריקאים להתחיל לעשות ספורט, וכדי לתת דוגמה אישית גם הכניסה מצלמות לחדר הכושר בבית הלבן וחשפה איך היא מבצעת שכיבות סמיכה בקלילות ומחטבת את זרועותיה, שהפכו לסמל המסחרי שלה ולמושא לקנאה. היא הוציאה את הצ'יפס והמשקאות הממותקים מתפריט בתי הספר. היא אימצה את משפחות החיילים המשרתים מעבר לים. היא שתלה גינת ירקות אורגניים בבית הלבן והורתה לשף האישי שלה להגיש, גם בארוחות רשמיות, מנות נדיבות של ירקות במקום פחמימות עתירות רטבים המבוססים על חמאה.
גולת הכותרת של עשייתה היא התנועה שהקימה, יחד עם בעלה, שנועדה להחזיר ללימודים 62 מיליון נערות וילדות ברחבי העולם שנשרו מבית הספר. "לתוכנית הזו אני מחויבת עד סוף ימיי", הדגישה באחד מראיונות הסיכום שלה כגברת ראשונה. "ברק ואני נמשיך בזה גם אחרי שנעזוב את הבית הלבן".
אובמה הפכה גם לאייקון אופנה, תוך כדי שהיא בועטת במוסכמות ויוצאת בהפגנתיות מארון הבגדים המסורתי של הגברות הראשונות. היא ויתרה על החליפות המחויטות והשמרניות, במראה הדודה, שהיו מזוהות עם התפקיד עד אז, והציגה מלתחה ססגונית שכללה שמלות בעלות מחשופי גב ונטולות שרוולים.
היא אף נתפסה, במה שנחשב לאקט נועז וחסר תקדים, כשהיא עולה למטוס אייר פורס 1, לבושה בטייץ שחורים ונעלי התעמלות. בהזדמנות אחרת בחרה לצאת לחופשה משפחתית בשורטס מג'ינס וחולצת כפתורים קצרה מעל חולצת טי לבנה.
אובמה נטשה את אוסקר דה לה רנטה וראלף לורן, שהיו האחראים העיקריים לרוב המלתחה של הגברות הראשונות, לטובת מעצבים אמריקאים צעירים, מהגרים ברובם. היא חשפה בין היתר שמות חדשים בתחום כמו איזבל טולדו, ילידת קובה, ג'ייסון וו, יליד טייוואן, וזוכה הריאליטי "פרויקט מסלול", כריסטיאן סיריאנו, שאחראי גם לשמלה הכחולה והמדוברת שלבשה בלילה הגדול בוועידת המפלגה הדמוקרטית בפילדלפיה.
מישל הפכה גם לסמל עבור נשים שחורות ועודדה אותן לכוון גבוה. אמנם במהלך כהונתו של בעלה לא השתפר בהרבה מעמדם של השחורים בארצות־הברית, והם נותרו מאחור בכל הנוגע לתעסוקה, לחינוך ולבריאות, אך עצם בחירתו גרמה להם לפתח תקוות ולהאמין שהכל אפשרי ושהחלום האמריקאי פתוח גם בפניהם. "חינוך זה סיפור חיי", אמרה לא מכבר כשנשאלה מהו מקור כוחה. "ההורים שלי, אנשים קשי יום, חסכו פרוטה לפרוטה כדי לאפשר לאחי ולי חינוך טוב והשכלה".
מישל השתמשה בהזדמנות ההיסטורית שלה כגברת ראשונה שחורה בבית הלבן כמקפצה: קבוצות של נשים שחורות צעירות, בתחילת הדרך, הגיעו אליה למפגשים, כדי לשמוע ממנה שאסור להן לוותר. שהן יכולות. כשנשאלה לא מכבר מה המורשת שהיא משאירה אחריה, אמרה שמה שחשוב לה הוא "שאנשים יגידו שמישל אובמה הייתה גברת ראשונה שעבדה קשה והשפיעה לטובה על חייהם של אנשים".
מזועמת לקוסמת
ואכן, אובמה עבדה קשה כדי להגיע למעמדה הנוכחי. הציבור האמריקאי פגש בה לראשונה ב־2008 אחרי הניצחון של אובמה על הילרי קלינטון בפריימריז במדינת איווה, שרוב תושביה לבנים כמו השלג שמכסה אותה בחורף. בעקבות ההישג המפתיע התייצבה מישל מול המצלמות ואמרה: "זו הפעם הראשונה שאני גאה בארצי".
האמירה, שהיא מצטערת עליה ככל הנראה עד היום, נתפסה כיריקה בפרצוף. אמריקה תייקה אז את מישל כחצופה ובעיקר כלא פטריוטית, והציבה אותה בדיוק במשבצת שממנה ניסה ברק אובמה לברוח כמו מאש: משבצת השחור הזועם. רעיית יריבו הפוליטי באותם ימים, ג'ון מקיין, מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, מיהרה לקפוץ על ההזדמנות. כשכל שערה בתסרוקת הבלונדינית המושלמת שלה מהודקת למקומה, נטלה סינדי מקיין את המיקרופון עוד באותו היום ואמרה בתגובה רק: "כל חיי הייתי גאה באמריקה". האפקט שהתקבל היה מיידי. מקיין נראתה כהפך המושלם של מישל אובמה, אישה לבנה, מסורתית ולא מרגיזה, כזאת שאמריקה אוהבת לראות כגברת ראשונה.
שלא כמו בעלה, ברק אובמה, שגדל בהוואי ובאינדונזיה, מישל גדלה בשכונה דרומית בשיקגו, הנחשבת לגטו של שחורים. שלא כמוהו, היא גם סיגלה לעצמה כמה גינונים משם: למשל ברכת שלום באמצעות מפגש של שני אגרופים. לראשונה חזה בכך הציבור האמריקאי בליל הניצחון של אובמה, אחרי שקיבל את מספר הצירים הנדרש כדי להפוך למועמד הדמוקרטים לנשיאות. מישל עלתה לבמה בסנט־לואיס והיכתה באגרופה על אגרופו. בתגובה, קבע הפרשן המזועזע ברשת פוקס שמדובר בג'סטה המזכירה ברכת שלום של טרוריסטים.
החשש שמישל לא מספיק פטריוטית התעצם כשאוניברסיטת פרינסטון, שם קיבלה את התואר הראשון שלה בסוציולוגיה, סירבה לאפשר לגולשים לצפות באחת מעבודות התזה שלה. למרות שבדרך כלל ניתנת גישה חופשית לעיון בעבודות כאלו לכל מי שרוצה בכך, נמסר מהנהלת האוניברסיטה כי לבקשת המחברת, נחסמה הגישה למסמכים עד ה־5 בנובמבר 2008, יום אחרי הבחירות לנשיאות. רק בלחץ התקשורת הוסרה לבסוף ההתנגדות ונחשפה עבודתה של הסטודנטית מישל רובינסון, בנושא "אוניברסיטת פרינסטון, שחורים משכילים והקהילה השחורה". "יותר מאשר בכל תקופה אחרת בחיי, חשתי מודעות לעובדה שאני שחורה", תיארה מישל הצעירה את רגשותיה כסטודנטית שחורה במבצר של לבנים. "בקמפוס הרגשתי כמבקרת, ולא כמי ששייכת. התפלאתי איך במקום שבו אמורים להיות אנשים עם ראש פתוח, הם קודם כל מתייחסים אליי כאל שחורה ורק לאחר מכן כאל סטודנטית".
בעבודה גם ניתחה מישל את תורתו של סטוקלי קרמייקל, יליד טרינידד ובוגר אוניברסיטת הרווארד בפילוסופיה, שדגל בהקמת "אומה שחורה", נפרדת ונבדלת בתוך ארצות־הברית. היא הביעה בה הסכמה עם כמה עמדות עקרוניות של תנועת "הכוח השחור", שקרמקייל היה ממייסדיה. "ככל שהשחורים יגבירו את יחסי הגומלין עם לבנים ברמה האינטלקטואלית, כך הם יעזרו פחות למקופחים השחורים. ככל שהשחורים מתערבבים יותר בחברה הכללית של הלבנים הם גם מאבדים את הקשר עם תרבות השחורים וגם מפתחים תחושה של בושה בתרבות שלהם", כתבה.
גם ברק אובמה היה מוקסם, בתקופה מסוימת בחייו, מדמותו של המנהיג השחור מלקולם אקס, אבל מעולם לא הצהיר זאת בפומבי ומעולם לא העלה על הכתב משהו שמתפרש כתמיכה ישירה בו. החשיפה של העובדה שמישל קיבלה, ולו באופן חלקי, את דעותיו של קרמייקל — סימנה אותה בתודעה האמריקאית כשחורה קיצונית וזועמת.
ב־2008, אחרי שהפך למועמד הרשמי של הדמוקרטים לנשיאות, הופיעו בני הזוג אובמה באיור השער של המגזין הנחשב "ניו יורקר": מישל לבושה בבגדי הפנתרים השחורים, אגרופה מוטה קדימה ועל כתפה נשק אוטומטי, ולידה ברק, חובש טורבן. "לא ישנתי אחר כך בלילה", סיפרה בדיעבד, "חשבתי לעצמי שאולי אני מזיקה לסיכוי של ברק להיבחר, הופתעתי שזה מה שאנשים חושבים עליי".
מישל הצליחה להרגיז גם את הבוחרים הדמוקרטים, אחרי שסיפרה שאובמה נוחר בלילה, שהוא מפזר את הגרביים שלו בחדר ומדיף לעיתים ריח רע מהפה בבוקר. היא חשבה שזה חמוד, אבל למטה הבחירות הגיעו תלונות שלפיהן היא מבזה את המועמד, והיא הפסיקה להציג בפירוט יתר את חיי הזוגיות שלהם.
באותה תקופה, ברק היה הכוכב והיא נתפסה כנטל. לאט־לאט היא הצליחה לפלס מסילות ללב הציבור האמריקאי עד שהפכה ליקירת האומה. "אישה מבריקה", כינתה אותה הילרי קלינטון. מישל אובמה נתפסת כיום כגברת ראשונה מעורבת, אבל לא נדחפת. מי שהצליחה לתת השראה לכוח הנשי בארצות־הברית, לוחמת ללא פשרות בהשמנת ילדים ופמיניסטית מוצהרת. "אני זוכרת שיום אחד נכנסתי למשרד של הבוסים שלי במשרד עורכי דין ודרשתי שכר מלא, כמו הגברים", סיפרה מישל, שסיימה את בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד היוקרתית והתקבלה לעבודה במשרד עורכי דין יוקרתי בשיקגו, בכנס העצמה נשית בהשתתפות 5,000 נשים לפני חודש. "זה לא בגלל שהייתי אמיצה, אלא בגלל שהחלטתי שאני לא רוצה להרגיש מנוצלת".
הברביקיו יחכה
בעוד כמה חודשים יגיעו המובילים לקומת המגורים של הבית הלבן ומישל וברק אובמה יחלו לארוז את שמונה שנות כהונתם. המשפחה תעבור משם לביתה השכור בשכונת הדיפלומטים קלורמה בוושינגטון, הכולל שמונה חדרי שינה, מטבח מאובזר, אולם לארוחות ערב רשמיות ומתקני ברביקיו ומיטות שיזוף בגינה — אבל עד אז מישל לא מתכוונת לשכב לנוח, אלא לצאת לדרכים ולתמוך בקמפיין של הילרי.
חבריה הקרובים אומרים כי היא מבועתת מהאפשרות שיהיה זה דונלד טראמפ שיחליף את בעלה בבית הלבן. מישל, הם מספרים, חוששת שחלק מסוים של אמריקה מצטער על כך שבחר בנשיא שחור ועל כן, כריאקציה, נוהר אחר מועמד שהוא בדיוק ההפך ממנו. את זה, היא אמרה, היא מחויבת למנוע. את כל האשראי הציבורי שצברה היא מפקידה עכשיו לטובת הילרי קלינטון, שאם תיבחר לא תהיה רק האישה הראשונה הנשיאה, אלא גם תשמר את מה שכל כך יקר לליבה של מישל: מורשת אובמה. •
