גיבור מתנדנד

"במקום שאליו אנחנו הולכים לא צריכים כבישים", אומר הדוקטור למרטי מקפליי ב"בחזרה לעתיד", סרט שנושק לשלמות והפך לסטנדרט הזהב של יצירות מסע בזמן. בסדרה "נובמבר 1963" דווקא יש המון כבישים, ולגיבור, ג'ק, יש שברולט מדהימה ומחברת עם תוצאות ספורט מהעתיד כדי להמר בעזרתה (כמו ביף מ"בחזרה לעתיד 2").

הוא הגיע לשם לאחר שחברו הגוסס גילה לו שבדיינר שלו יש מחילת ארנב שמובילה ל־1960 והפציר בו שיחזור בזמן, יבלה שם שלוש שנים ויהרוג את לי הארווי אוסוולד לפני שיירה בנשיא קנדי. למה? כי העולם יהיה טוב יותר. מלחמת וייטנאם לא תתלקח. זהו, בערך.

"נובמבר 1963" לא מתעכבת על דברים שוליים כמו מניעים, מחשבות וחישובי השלכות. וזה אפילו לא מהמקרים האלה שבהם לא שואלים שאלות, כמו להרוג את היטלר. זה לעצור את רצח קנדי, מנהיג כריזמטי עם בלורית נשגבת, אבל לך תדע אם זה שווה את זה.

מרטי מ"בחזרה לעתיד" היה הרבה יותר לחוץ והוא בסך הכל היה צריך לדאוג שאבא שלו לא ייצא טמבל ולהישמר מהליבידו של אמא שלו במכוניות חונות. אבל ג'ק מסכים להרוג את אוסוולד באגביות של מי שנשלח להביא קשיו מהפיצוצייה. בפרקים הראשונים הוא גם מתערב בבוטות בחיים של אחרים — את חלקם הוא מבקש לסיים — הכל בכוונה טובה.

יותר מהכל, הסדרה מעוררת חשק לחזור בזמן ולשכנע את המפיקים לא ללהק לתפקיד הראשי את ג'יימס פרנקו (וגם לנחש איך הייתה נראית גרסה ישראלית של "נובמבר 1995" — ישי גולן היה מפרק את יגאל עמיר). פרנקו מביא את החיוך ואת הבייבי פייס, אבל החן שלו מתאים לסרטי סטלנים כמו "פיינאפל אקספרס" ולא לאיש שנשלח לשנות את ההיסטוריה. השטחיות שבה הסדרה מטפלת בשאלות של גורל, בחירה חופשית ותוצאות מעשינו מחריפה בגלל משחקו הדליל, הכמעט אפאתי.

יש ב"נובמבר 1963" לא מעט רגעים כיפיים, סצנות עוצמתיות ומידה נאה של קריפיות כמצופה מסדרה שמבוססת על ספר מאת סטיבן קינג. אבל בעיית הפרנקו שלה — לצד כמה בחירות תסריטאיות מפוקפקות — לא מרפה. אריק סטולץ, הדילר הג'ינג'י מ"ספרות זולה", היה מרטי מ"בחזרה לעתיד" במשך חודש. זה היה נוראי. למפיקים היו מספיק יושרה — וכסף — כדי לעצור את הצילומים, לשלוח את סטולץ הביתה ולשכנע את מייקל ג'יי פוקס לצלם בלילות (בימים הוא צילם את "קשרי משפחה"). יצא מזה סרט היסטורי. את "נובמבר 1963" אף אחד לא יזכור בעוד שנה.

בקטנה

מי שהבריקה בסעיף הליהוק היא "האפ ולנארד" עם ג'יימס פיורפוי כהאפ ומייקל קנת' ויליאמס (לנצח עומאר מ"הסמויה") כלנארד — צמד חברים לוזרים שיוצאים עם האקסית של האחרון, טרודי (כריסטינה הנדריקס מ'"מד מן"), להרפתקה שאמורה לסדר להם בוכטה קטנה. הסדרה (משודרת בערוץ amc של HOT ו־yes) מתרחשת ב־1988, אבל בטקסס, שם לאופנה אין משמעות, והיא תזכורת נהדרת לנחמה החמימה שמעניק ברומאנס גברי שנכתב, מבוים ומשוחק כהלכתו. "האפ ולנארד" לא ממציאה אותו מחדש כמו "בלש אמיתי", אבל יש לה לב גדול, דמויות משנה מסקרנות ושורות מצוינות בדרומית מדוברת עבור כולם: לנארד, שחור עור וגיי קשוח מאין כמוהו, מתחזה לעבד של האפ בסופר, ואחד משותפיהם למזימה מכנה את מבושיו "ארנק המטבעות שלי". כבונוס, נראה שחם להם אפילו יותר מאוגוסט הסיוטי שלנו. כבר שווה.