בין ירדן לשני יש הבנה עיוורת

דקות אחרי שירדן שלנו זכתה במדליה, המאמן שלה שני התקשר אלינו. "שמוליק", הוא אמר, "הבת שלך גדולה. ירדן שיחקה אותה, היא הגיעה נחושה, עשתה עבודה נהדרת והגיעה לה לזכות בזכות העבודה הנפלאה שעשתה". עמדתי בסלון עם אשתי נורית והבת שחר, התחבקנו וצעקתי לו: "אתם פשוט נפלאים, עשיתם עבודה נהדרת, אתם נהדרים".

הבת שלי והמאמן שלה צמודים יחד בעבודה אינטנסיבית מאז שירדן הייתה בכיתה א'. כבר 21 שנים שהיא עובדת עם המאמן המדהים הזה. זה לא נתפס. יש ביניהם חיבור מופלא. הם עובדים בצוותא מאז שהכישרון שלה כילדה הביא אותה אליו. במשך שנים ירדן התאמנה בוינגייט, יצאה להמון תחרויות בחו"ל והעבודה של הצמד הזה מוכיחה את עצמה שוב ושוב. יש ביניהם הבנה ממש עיוורת.

הנסיקה הגדולה של ירדן התחילה בסביבות 2012. ב־2013 היא כבר הייתה אלופת העולם. היא התקשרה אליי אז ואמרה לי בקול חנוק מדמעות: "אבא, אתה מאמין שיש לך בת אלופת עולם?"

בשנה שלאחר מכן ירדן זכתה בסגנות אליפות העולם, המשיכה לככב באליפויות אירופה השונות ונבחרה לג'ודוקא הטובה בעולם על ידי האיגוד העולמי.

גם בקרבות שראינו בריו שני הכין את ירדן בצורה נהדרת. היא הגיעה מוכנה, מרוכזת, מפוקסת ועם העבודה הקשה שעשתה כל השנים הארוכות האלה היא באמת ראויה למדליה.

לפני האולימפיאדה ירדן הייתה מוטרדת כמונו בגלל פציעה טורדנית שממנה סבלה. אבל נורית ואני מכירים היטב את ירדן. היא הגיעה מוכנה בדרכה שלה, עם היציבות על המזרן, עם הנחישות, עם ההקרבה הבלתי נגמרת, כמו ווינרית אמיתית. היא הפסידה בקרב שאולי הייתה צריכה לנצח בו מול הברזילאית. אחרים היו נשברים, אבל מי יכול לשבור את ירדן? עם החוסן האדיר שלה היא עלתה אחרי הפסד ועם הפציעה שגרמה לה לדמם והשיגה ניצחון ענק ומדליה.

השבוע היא שוב צילצלה אלינו לפנות בוקר: "טוב, אתם מבינים שיש לכם בת עם מדליה אולימפית?" היא אמרה. "אתם מאמינים?"

כן, יקרה שלנו, אנחנו מאמינים לאלופת עולם. הייתה חסרה לך מאוד המדליה האולימפית.  אחרי יום מתיש ומרגש שבו מדינה שלמה צפתה בך, גרמת לכולנו להזיל דמעות, לבכות ולהבין שהדרך הארוכה שלך והעבודה הקשה השתלמו לך ובגדול. כמו שאמרת לנו תמיד ביחד עם המאמן שלך: הכל בראש.

חשבת איך לעלות מוכנה, זרקת יריבות, עשית בצורה מושלמת את כל מה ששני לימד אותך. כשראינו אותך זוכה במקום השלישי, רצה להתחבק  ביציע עם הישראלים עם הסימן הנצחי שלך, ההצבעה על דגל ישראל, קפצנו גם אנחנו בבית כאן במושב חרות בשרון עם דגל ישראל.

גרמת למדינה שלמה להיות מרותקת למסכי הטלוויזיה. מתקשרים אלינו אנשים שלא הכרנו מעולם מבקשים לברך אותנו. עשית אותנו והרבה מאוד אזרחים במדינה מאושרים, אלופה שלנו.

הביא לדפוס: איתן גליקמן