{ }
שלישי 10 בדצמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: דנה קופל
    ממון • 11.08.2016
    צריך הון לצהרון
    צריכים צהרון לילדים? בחלק מהמקומות תשלמו 12 אלף שקל בשנה לכל אחד מהם ־ יותר מאוניברסיטה • ח"כ רחל עזריה: "עושים עליכם קופה, אין מקום לשלם מעל 750 שקל בחודש" • ויש גם מי שמוכיח שאפשר אחרת: יצחק מנחם מגדרה הקים ביישוב מסגרת זולה, "עם מורים לתיאטרון, צילום ומה לא"
    מאיר תורג'מן

    כולם יודעים שצהרון לילד הוא עניין יקר, אבל חושבים שהעלות הזאת היא גזירת גורל. ההורים העובדים מקטרים, אך בתחילת כל שנה מוסרים לפקידה ברשות המקומית 10 צ'קים של 1,000 שקל בממוצע, כפול מספר הילדים במשפחה. ראשי הרשויות אוטמים את אוזניהם לזעקות על הנטל, ולא מוכנים לוותר על הרווח – כן, רווח – שהצהרונים מייצרים. כך, מסגרת צהריים לילדים בגילאי גן עד כיתה ג'־ד', עולה לעיתים יותר משנה באוניברסיטה.

     

    מדינת ישראל כנראה לא מפנימה שב־2016, שני ההורים עובדים בדרך כלל במשרה מלאה. בגיל גן נגמר יום הלימודים ב־13:30־14:00, ובכיתות א'־ד' בין 12:45־13:30. כיוון שהחזרה מהעבודה מתרחשת בשעות מאוחרות בהרבה, ההורים חייבים מסגרת.

     

    רוב הצהרונים מופעלים בידי הרשות המקומית (ישירות או דרך קבלן), פעילים 5 ימים בשבוע (בצהריים או מהבוקר בחלק מימי החופשות), וכוללים 2 חוגים בשבוע, ארוחה חמה, ועוד כריך ופרי. מהי עלותם האמיתית? כמעט והתייאשנו בניסיון לפצח. עיריות לא אוהבות לחשוף נתונים. בכל מקום אמרו לי שזו עומדת על כ־1,000 שקל בחודש, ואי־אפשר אחרת.

     

    אבל בהחלט אפשר גם אחרת, כפי שמוכיח יצחק מנחם (68) מגדרה. מנחם הוא חבר הנהגת ההורים ביישוב, ויו"ר מועצת הפורום הארצי של ועדי ההורים היישוביים. בשנה האחרונה הוא יזם וערך ביישוב פיילוט בשם "האקדמיה לתלמיד" – מסגרת צהריים עד השעה 16:00, ל־150 תלמידי ג'־ו'. המחיר מודולרי: 375 שקל על הפעילות, ועוד 340 לארוחה חמה, או 120 לארוחה קלה. לדבריו, "ככה יש לנו שליטה על המחיר, ובמיוחד על איכות התוכן הפדגוגי והמזון". באמצע השנה, החליפה אותו בראשות הוועד בגדרה עו"ד טלי אזולאי־סימון.

     

     
    משפחת קייזרמן. "זכייה כפולה בפיס"
    משפחת קייזרמן. "זכייה כפולה בפיס"

     

     

    בגילו הוא חריג בנוף של ועדי ההורים. גמלאי, נשוי בשנית ואב ל־5 ("פלוס 3 נכדות"). ילדיו הם בני 43, 39, 17, 15 ו־13. מנחם: "אצל הגדולים עבדתי קשה. לא היה לי זמן לראות ולדעת מה קורה עם הילדים בבתי הספר. היום, בסיבוב השני, יש לי יותר זמן, וחלק פעיל בלימודים שלהם ולמען הקהילה. אני בגילה של המדינה, ויכול להשוות בין החינוך של הגדולים להיום. ואני לא מוכן לשבת בצד ולשתוק. אני יושב ובודק כל דבר, לא מוותר, ולא מוכן לקבל תשובות כמו 'זה מה יש'.

     

    "באו אליי הורים וצעקו, 'יקר לנו הצהרונים, יותר מ־1,000 שקל ומה קיבלנו, בייביסיטר עם תוכן הכי בסיסי שיש'. במקום ללכת לבכות למועצה, ולבקש הנחה של כמה עשרות שקלים כמו מסכנים, ביקשנו להפעיל מסגרת בעצמנו, ושאנחנו נחליט מה לתת לילדים. לזכותו של ראש המועצה יואל גמליאל ייאמר שהוא מיד הסכים לפיילוט". יצוין שרשויות מקומיות רבות "שמות רגליים" למפעילי צהרונים שמצליחים לשבור את השוק, כדי לא לפגוע בהכנסות שלהן.

     

    מנחם: "הקמנו עמותה על בסיס התנדבותי, ובנינו אפליקציה, שדרכה ההורים נרשמים, מקבלים לוח פעילות, ואפילו מזמינים ארוחות מתפריט יומי. האפליקציה והטכנולוגיות חסכו לנו המון כסף על מנהלים ומשרד. במקומות אחרים ההכנסות מצהרונים מממנות את כל בעלי התפקידים במפלצת העירונית שהוקמה כדי לנהל את העסק. פה כל שקל שנכנס הולך לילדים".

     

    את הפעילות מפעיל רכז בשכר, האחראי על תוכן וניהול שוטף, ועוד כמה עוזרים בבתי הספר בהם היא פועלת. "שאר הכסף הולך על מורים שמעשירים את הילדים". ויש גם סינרגיה עם מנהלות בתי הספר: "בחלק מהמקומות, עשו עם המורה לתיאטרון שלנו חזרות למסיבת הסיום".

     

     
    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות

     

     

    מנחם מסרב להשתמש במילה "צהרון". "'צהרון' זה בייביסיטר", הוא אומר. "אצלנו זה שיעורי העשרה. תיאטרון, צילום, בימוי, השנה גם נכניס אנגלית ובניית אפליקציות. זה תוכן מעשיר שלא מקבלים בבית הספר". בעמותה גם הוקמה קרן לסיוע להורים שלא יכולים לשלם סכום מלא. מנחם: "אין מצב שילד לא יקבל ארוחה למשל כי ההורים לא שילמו. כאן אנחנו כקהילה מתערבים ותומכים".

     

    "הילדים ממש פרחו שם"

    התרשמות מבפנים ניתן לקבל מדנה ואיתן קייזרמן מגדרה, עובדת בנק לאומי ועצמאי בתחום ההדברה, להם 3 ילדים: שיר, עולה לכיתה ד', בן עולה לג' וניר עולה לגן חובה. "היוזמה של 'אקדמיה לתלמיד' הייתה כמו זכייה כפולה בפיס", הם אומרים. "גם בגלל ההוזלה של מאות שקלים בחודש, וגם כי הילדים קיבלו תוכן מעשיר, ולא דפי ציור או טלוויזיה". דנה: "בהתחלה הם היו בצהרון רגיל, ושילמנו סביב 1,000 שקל לילד. ואז ועד ההורים הודיע על המיזם הזה לגילאי ג'־ו', עם שבועיים ראשונים חינם. הגדולה למדה בג' והלכה להתנסות עם החברות מהכיתה, ו־17 ילדים המשיכו שם ועזבו את הצהרון הקודם. גם הילדים פרחו שם, וגם לא קרעו לנו את הכיס כמו קודם". קייזרמן והורים רבים ביישוב מקווים שהמיזם יתרחב בשנת הלימודים הבאה לגילאי א'־ו' וכל בתי הספר.

     

    מנחם: "השנה ניגשנו למכרז כדי להפעיל את הפעילות באותו מחיר. אם נזכה, בגדרה יקבלו העשרה משמעותית וחיסכון של מאות שקלים בחודש. החלום שלי הוא להרחיב את הפעילות גם לגנים – אבל בעיקר שבערים אחרות, הורים ייקחו את גורלם בידיהם. שיצטרפו למיזם עוד רשויות, ונגיע בתוך 5 שנים ל־100 אלף ילדים – אני מוכן לטעות בשנה־שנתיים, אבל לא במספר".

     

    "ההורים הם קהל שבוי"

    לדברי ח"כ רחל עזריה (כולנו), העוסקת ביוקר המחיה, "מחירי הצהרונים הם סוג של מס למשפחות בהן שני ההורים עובדים. השערורייה היא שהרשויות יודעות שההורים הם קהל שבוי, והפכו את זה למקור רווח". עזריה – אם ל־4 שבעצמה צריכה צהרונים בעירה ירושלים – ערכה בדיקה במשרד החינוך, אשר מתקצב צהרונים בערים חלשות. לדבריה, "נדהמתי לגלות שבתמחור שעשו, הם הגיעו ל־650 שקל בחודש ל־22 ילדים עד 16:30, כולל ארוחה חמה ושני חוגים – בדיוק כמו בכל הצהרונים בערים החזקות. אז אם אתם משלמים מעל 750 בחודש, תדעו שעושים עליכם קופה".

     

    ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני), שעמד בראש הוועדה לאחר מחאת האוהלים, אומר: "לוקחים על צהרון 1,000 שקל בחודש, ואם מדובר בשני ילדים לפחות, זה סכום אסטרונומי למשפחה. ההוצאה לחינוך של משפחות צעירות בארץ היא השנייה בגודלה אחרי הדיור. לפי המלצותינו, השנה המדינה הייתה אמורה לספק צהרונים בהשתתפות הורים של עד 500 שקל בחודש ביישובים החזקים, וסבסוד מלא ביישובים המוחלשים".

     

    משה, בעל חברה להפעלת צהרונים, זכה במכרז להפעלת מספר צהרונים בעיר גדולה, וגובה 950 שקל לחודש. אחרי מע"מ, נותרים לו 161 שקל פחות. לדבריו, "אני מפריש לעירייה סכום מסוים על כל ילד". כמה? "אני לא יכול לומר, ובכל זאת אני מרוויח. לא הרבה, אבל מרוויח".

     

    אחרי שפנינו, ביבנה הוזילו

    הרשויות המקומיות מעדיפות, כאמור, לא לחשוף את רווחיהן מהפעלת צהרונים. אחת מהן נתנה הסבר מקורי: "הכסף לא הולך לכיס שלנו. עושים ממנו פעילות קיץ ברחבי העיר". ובכל זאת, למרות ההתעקשויות על עלויות קשיחות, יש שונות גבוהה בין ערים (ראו טבלה), וגם בהחלטת הרשות להשתתף בעלויות.

     

    במועצה אזורית נחל שורק, למשל, משלמים רק 640 שקל בחודש, ולפי ראש המועצה אלי אוסקוזידו, המועצה מוסיפה 100 שקל לילד. לדבריו, "אצלי אין מנכ"לים, המצאות של כל מיני תפקידים ודחיפת תקורות לתמחור. הרי הילדים נשארים באותו מבנה. זה עולה רק כוח אדם, שמירה, אוכל וחומרי יצירה".

     

    בראשון־לציון גילינו שבגילאי א'־ד' גובים 1,014 שקל עד 16:00, ועוד 75 עד 17:00. בגן משלמים 975 שקל, ועוד 100 עד 17:00. לפי דוח ל־2015 של החברה העירונית שמפעילה את הצהרונים, שהגיע לידי "ממון", מציין סעיף הצהרונים יתרה – רווח בסך כ־1.35 מיליון שקל ב־2014, וכ־3.71 מיליון ב־2015. לדברי עו"ד ליאל אבן־זוהר, חברת מועצת העיר, "זו פשוט שערורייה. העירייה עושה מיליונים על גבן של משפחות צעירות. אני קוראת לראש העירייה להפחית את המחיר כבר לשנת הלימודים הקרובה. עדיין לא מאוחר".

     

    מעיריית ראשל"צ נמסר כי "היתרות הללו לא כוללות את תקורות ההפעלה של מערכת הצהרונים אלא רק חישוב הוצאות ישירות. התקורות כוללות מינהלת צהרונים, המונה 10 עובדות, הנהלת חשבונות, והוצאות על המבנים כמו חשמל, מים ואחזקה". ואולם, מדובר בניפוח הוצאות, כי גן עירוני או בית ספר מקבלים בלאו הכי שירותי גינון, ניקיון וכדומה. ההוצאה היחידה הקשורה לפעילות, היא חשמל, לעוד שעות תאורה או מזגן. יצוין כי הצהרונים מתנהלים בין כותלי הגן או בית הספר, והעלות היא רק עבור כוח אדם, חומרי יצירה וחוגים מבחוץ. חברות עירוניות אף פטורות לרוב מתשלום מע"מ.

     

    ומה באמת חושבים בכירי החברה העירונית ראשל"צ לגבי שקיפות בעלויות? את זה גילינו ממייל של מנכ"ל החברה לדוברת העירייה. "הוא שוב נכנס לכיס של הרשות", נאמר שם על החתום מעלה.

     

    בינתיים, בעקבות פניית "ממון" בנושא, הינחה אתמול ראש עיריית יבנה, צבי גוב־ארי, לחתוך עד 20% ממחירי הצהרונים לתושבים. כך, השנה, במקום 1,100 שקל בחודש, יופחתו 200 שקל מהמחיר בבתי הספר, ל־950 שקל עד 17:00 (או 900 שקל עד 16:00), וכן 120 שקל מהגנים, ל־980 שקל.

     

    meirtor@yedioth.co.il

     


    פרסום ראשון: 11.08.16 , 17:22
    ידיעות אחרונות