סגרתי מעגל

הרגע שבו עמד אורי ששון על הפודיום בריו הוא מבחינתי רגע היסטורי וסגירת מעגל כספורטאי וכמאמן. 24 שנים אחרי שזכיתי בעצמי במדליית ארד באולימיפאדת ברצלונה, אני זוכה להוביל חניך שלי למדליה אולימפית.

כמה התרגשות, כמה סיפוק וכמה הערכה לספורטאים שלי ולאנשים שמלווים אותי במסע הזה, המסע שאליו יצאתי עם הערכים והאמונה שנטעו בי הוריי, שנטע בי אבי מוריס סמדג'ה, ממייסדי ענף הג'ודו בישראל.

ב־2012, עם בחירתו של מאמני האולימפי משה פונטי לראשות איגוד הג'ודו, הצבתי יעדים ומטרה ברורה: מדליה אולימפית לישראל בריו 2016 ובניית תשתית לסגל ב־2020. האתגר היומיומי היה לזרוע ולהפיח תקווה ואמונה בספורטאים שאנחנו יכולים לנצח כל יריב בכל יום נתון.

בעבודה קשה ובעיקשות, בתמיכה מלאה של פונטי, של הנהלת האיגוד, של מינהל הספורט ושל הוועד האולימפי, גובש צוות וניתנה המעטפת התקציבית הדרושה להשגת המטרה: מדליה ישראלית.

זו הציפייה מכל אחת ואחד. לשם כך הוכנו הנבחרות.

שלושת החניכים שלי הגיעו לאולימפיאדה כמועמדים למדליה. כל ספורטאי במעמד הזה יכול להגיע להישג. הכל יכול לקרות. כבר ראינו מדורגים ואלופים מפסידים במפתיע ולא ממשיכים הלאה.

חשוב להמשיך ולפרגן לספורטאים שהשקיעו שנים יקרות ומאמצים כבירים כדי לייצג את המדינה בכבוד, ולחבק אותם עם ההישג או בלעדיו. בשנתיים האחרונות חזרה נבחרת הגברים (מכל הגילים) עם הישגים ומדליות מרוב התחרויות. קהילת הג'ודו העולמית מעריכה ומוקירה את הג'ודו בישראל, וזה בא לידי ביטוי בכך שנבחרות רבות הגיעו להתאמן עם הנבחרת כהכנה לתחרויות מטרה ולאולימפיאדה.

מאז שמוניתי למאמן נבחרת הגברים הלאומית הצבתי מטרות ויעדים — ובכולם עמדתי. למרות המחיר האישי והמשפחתי הכבד, לא ויתרתי אף פעם. אני מקווה שההצלחה הזו תהווה הזדמנות עבור הספורט הישראלי כולו ותאפשר לספורטאים ולמאמנים בענף הג'ודו לקבל את המעמד שמגיע להם כמו בכל מסגרת לאומית.

אני מקווה שנצליח ליצור את הביטחון הכלכלי למאמנים ולספורטאים האולימפיים, מה שיעודד להישגיות ולהצלחה בלי תלות מוחלטת בגורמים חיצוניים.

אני רוצה להביע הערכה רבה ליו"ר איגוד הג'ודו ומאמני האישי משה פונטי ולהנהלת האיגוד, שהעניקו לי גיבוי מוחלט בארבע השנים האחרונות ואיפשרו לי לקדם את הנבחרת להישגים שלא היו עד כה באיכות, בכמות ובעקביות. בזכות המעטפת של מינהל הספורט, של הוועד האולימפי ושל הנהלת מכון וינגייט לא יכולנו לייחל לתנאים טובים יותר לביצוע תוכניות האימונים שנקבעו, ועל כך תודתי והערכתי. תודה מיוחדת גם לצוות שליווה אותי ואת הספורטאים — עוזריי גיל עופר וגיא פוגל, הפיזיותרפיסט נמרוד משה, הפסיכולוג אלעד פזי ומאמן הכושר טדי קפלן.

לסיום אני שולח תודה ואהבה לאשתי ולילדיי, להוריי ולאחיי ואחיותיי, למשפחה המורחבת ולמועדון הדוג'ו שלי על הליווי, התמיכה, ההבנה והגיבוי לכל אורך הדרך.