yed300250
הכי מטוקבקות
    שאול גולן
    24 שעות • 14.08.2016
    מסע מחוב לחוב
    פרשת איקיוטק עוררה זעם ציבורי: 100 אלף ישראלים נדרשו לפתע לשלם אלפי שקלים על שירותים שכביכול קיבלו. הכנסת טיפלה בעניין, נפתחה חקירה פלילית ונראה שהסיפור תם. אלא שתחקיר "ידיעות אחרונות" חושף כי אזרחים רבים ממשיכים לקבל דרישות תשלום גם היום על "חובות" מלפני שנים ארוכות כאילו לא היה דבר מעולם
    גיא ליברמן, ליאת בר סתו

    16 ביוני 2016, 8:30 בבוקר. אל אולם מספר 12 שבבית המשפט המצוחצח בפתח־תקווה נכנסים עורכי הדין אופיר לב ודור שוורצמן. מלבד קלדנית חסרת מעש האולם ריק. השניים כבר מכירים היטב משלל התנצחויות משפטיות — חברות שמייצג שוורצמן תבעו לקוחות שייצג לב. עורכי הדין פוצחים בשיחה יבשושית שנקטעת עם היכנסה לאולם של השופטת עדנה יוסף־קוזין.

     

    הדיון הפעם מתקיים עקב טענת חברות "במרום איקיוטק אודישנים" ו"כ.ל.י תקשורת" כי מ', תושב ירושלים, חייב להן 7,528 שקל. לגרסתן, האיש חתם ב־2009 על "חוזה דוגמנות בסיסי", קיבל שירות, אבל לא שילם. עו"ד לב, המייצג את מ', מבקש לסלק את התביעה על הסף בטענה שהחוב אינו קיים.

     

    התובעות ממהרות להרים ידיים. "לפנים משורת הדין", לפי עו"ד שוורצמן, הן מבקשות לסיים את ההליך המשפטי מבלי שייפסקו נגדן הוצאות, תוך תירוץ בקשתן ב"חוסר כדאיות כלכלית". השופטת עדנה יוסף־קוזין מורה על דחיית התביעה ועל הוצאות של 5,000 שקל לטובת מ'.

     

    שבוע עובר, ואנחנו פוגשים שוב את עו"ד שוורצמן בבית המשפט. שוורצמן, נציג אותן חברות, תובע חוב נושן בגובה אלפי שקלים מתושבת העיר. אלא שזו לא מתייצבת לדיון, ובית המשפט מחייב אותה במלוא הסכום המבוקש — 20 אלף שקל. שבוע חולף, ולב ושוורצמן שוב נפגשים. גם הפעם תובעות אותן חברות חוב ישן בן מספר שנים מאדם שמייצג לב.

     

    בן אופק, מנכ"ל איקיוטק
    בן אופק, מנכ"ל איקיוטק

     

     

    לפני שלוש שנים התפוצצה ברעש גדול "פרשת איקיוטק", במרכזה עמדו חברת איקיוטק וחברות הקשורות אליה ששלחו מכתבים לכ־100 אלף ישראלים בטענה שכל אחד מהם חייב להן מאות או אלפי שקלים בגין שירותים שונים. זעקת רבים כי מדובר בפניות סרק שנועדו להוציא מהם כספים הובילה למחאה ציבורית שגלשה לכנסת — והביאה לאחרונה לאישור במליאת הכנסת של "חוק איקיוטק" (המחייב לשלוח הודעת חוב לצרכן תוך 4 חודשים).

     

    נגד בן אופק, האיש שמאחורי כמה מאותן החברות, נפתחה חקירה פלילית. בהליך אחר, הוא ו־8 חברות שייסד הורשעו לאחרונה בעבירות מס, ועל אופק נגזרה חצי שנת עבודות שירות אותה יבצע בקרוב. אופק אף הצהיר בבית המשפט כי סגר חברה מרכזית, שעסקה בגביית החובות.

     

    אלא שתחקיר "ידיעות אחרונות" מגלה שהפרשה רחוקה מסיום. בדיקה שערכנו מעלה שבתקופה האחרונה נפתחו הליכי גבייה חדשים על ידי חברות שקשורות ב"איקיוטק". מכתבי דרישות תשלום נשלחים לישראלים רבים, שמוזהרים מהליכים משפטיים. המנגנון, שנדמה היה שנדם, פועל באמצעות חברות שכל עיסוקן היום מסתכם בגביית חובות. לעיתים אלו מעבירות חובות מאחת לשנייה. "בציבור חושבים שהפרשה מאחורינו, אבל זה רחוק מלהסתיים", אומר עו"ד לב, שמטפל ברבים מהנפגעים. "אין שבוע שאני לא בבית המשפט ומייצג לקוחות שלא מבינים מאיפה הסיפור הזה נפל עליהם".

     

    "מכתבי אהבה בלתי פוסקים"

     

    שירן קדוש מבת־ים הייתה בעננים. לפני פסח האחרון הפתיע אותה בן זוגה עם כרטיסי טיסה ליוון והבטחה לחופשה חלומית. "הגענו לשדה התעופה, ולאחר הבידוק ניגשנו לביקורת הגבולות, שם חשכו עיניי", משחזרת קדוש. "חצי שעה לפני הטיסה עמד מולי פקיד וטען שיש נגדי צו עיכוב יציאה מהארץ. התבקשתי לשלם 13,670 שקל במזומן. הרגשנו כמו עבריינים".

     

    כשבדקה, מצאה שמאחורי דרישת החוב עומדות שתי חברות: "בית ספר תגליות", שהעבירה את הזכות לגבות את חובותיה ל"כ.ל.י תקשורת". "ב־2012 תכננתי ללמוד סטיילינג ונתקלתי בפרסום של בית הספר 'במרום הפקות'", משחזרת קדוש. "שילמתי דמי הרשמה עבור קורס עתידי ואת שאר התשלומים בפריסת צ'קים. כשהגיע התאריך המיועד, פתיחת הקורס נדחתה, וכך גם במועד שאחריו. ביקשתי לבטל את העסקה, אבל הם סירבו. לכן ביטלתי כמה צ'קים".

     

    לדבריה, ב־2013 קיבלה איתות שהעסק לא נגמר. "נדהמתי לקבל דרישת תשלום של 13 אלף שקל עבור משהו שמעולם לא ניתן לי. השבתי שזו טעות. בהמשך הבנתי שהרבה אנשים נפגעו מאותה חברה ושיש חקירה, ולכן הייתי בטוחה שהעניין ייפתר. בשדה התעופה גיליתי שזה לא ככה".

     

    בידי "ידיעות אחרונות" הצטברו עדויות על מסע גביית חובות שמתקיים במרץ מטעם חברות אלו ואחרות. ב־18 ביולי שלח משרד עורכי הדין ליבנה־קציר, בשם "במרום הפקות 2004", מכתב התראה לאוריה דלאל מרחובות ולפיו רכשה שירותים מהחברה לפני 7 שנים בכ־8,000 שקל, אך שילמה רק חלק. בצירוף הצמדות ותוספות נדרשת דלאל להחזיר 21,265 שקל. "לפני שנים חתמתי על חוזה ועשו לי בוק. שילמתי בערך 1,000 שקל. עכשיו קיבלתי דרישת תשלום על שירותים שלא קיבלתי מעולם", טוענת דלאל.

     

    בסוף מאי הופתעה מירב (שם בדוי) לקבל דרישת תשלום. "ב־23 ביוני 2010 רכשת ממרשתי מוצרים ו/או שירותים", צוין במכתב. לפי הפירוט, סכום העסקה המקורי בין הצדדים עמד על 5,093 שקל, אלא שעם השנים החוב זינק. "דעי לך שאם לא תסדירי בתוך 30 ימים את חובך, 16,301 שקלים, בכוונת מרשתי ב'מרום הפקות 2004 בע"מ' להגיש כתב תביעה", צוין במכתב עליו חתומה עו"ד קציר. "זה עוד אחד בשרשרת 'מכתבי אהבה' שקיבלתי בשנים האחרונות למרות ששילמתי בעבר את מה שצריך. זה פשוט 'שיטת מצליח'", אמרה לנו מירב השבוע.

     

    מכתבים בעלי נוסח דומה, שעליהם חתומה קציר, נשלחו לאחרונה לתושב ירושלים שנטען כי באפריל 2009 רכש שירותים, וכיום הוא חייב כ־15 אלף שקל; או לתושב דליית אל־כרמל, שנטען כי הוא חייב כ־9,000 שקל בגין שירותים מ־2010.

     

    לפי רשם החברות, "במרום הפקות 2004" נמצאת בבעלות "או־אמ־סי ניהול ואחזקות", שבבעלות בן אופק. בכתובתה הרשומה ברחוב קרליבך בת"א לא מצאנו משרדים. אם להסתמך על הצהרותיו של אופק בבית המשפט, החברה גם לא אמורה לפעול. בנובמבר האחרון העיד אופק במסגרת הליך משפטי שנגע ל"במרום הפקות 2004". הצלמת קרן גיגי תבעה מהחברה אלפי שקלים בגין עבודה שביצעה בשליחותה. "אני כבר לא מנהל החברה, החברה נסגרה, ואין אף מנהל... כל העובדים פוטרו, המשרדים נסגרו", העיד.

     

    "אתה שואל אותי אם סגרתי את החברה פורמלית, ואני משיב שכל דבר שדורש להשקיע כסף לא נעשה. יש חובות לחברה. בין היתר, הפעילות של החברה הופסקה לאחר שהוטלו עיקולים בבנקים וכל ההכנסות שהיו לחברה עוקלו. כבר אי־אפשר היה לשלם כלום".

     

    אם החברה נסגרה, כפי שנטען בבית המשפט, כיצד היא מפגיזה היום אזרחים בדרישות תשלום באמצעות עו"ד קציר? התקשרנו לעו"ד קציר והקראנו לה מהדיון על סגירת החברה. "אני צריכה להסתכל בפרוטוקול. לא זכורה לי כזו אמירה וגם לא נראה לי נכון", השיבה. מאוחר יותר מסרה ש"העובדה שהחברה סגרה את שעריה אינה מהווה פטור מתשלום".

     

    חברה נוספת הגובה חובות באמצעות עו"ד קציר היא "בית ספר תגליות בע"מ". גם לה אין משרדים, ובטח לא סגל הוראה. כיוון שכל עיסוקה מסתכם בגביית חובות, ספק אם היא צריכה.

     

    אייל אברהם מנהריה קיבל באחרונה דרישת תשלום של 4,500 שקל עליה חתומה קציר. זו לא הפעם הראשונה שמכתב כזה נחת בתיבת הדואר שלו. לדבריו, ב־2010 נרשם לקורס משחק מול מצלמה ושילם. אלא שב־2013 קיבל מכתב מעו"ד נועם קוריס ובו נדרש לשלם לחברה 8,500 שקל. "למרות ששילמתי הכל במועד המקורי, החלטתי בעצה עם אבא שלי לשלם. לא שמרנו קבלות, אז רציתי להימנע מצרות", הוא מספר. "מאז קיבלתי עוד שלוש דרישות תשלום. בכל פעם אני נאלץ להסביר ששילמתי. גם אחרי המכתב האחרון נאלצתי להסביר ולהראות קבלה. רק אז אמרו שיירדו מהעניין".

     

    לצד שלל דרישות החוב מתברר שחברותיו של אופק לא תמיד עומדות בעצמן בהתחייבויותיהן. זוכרים את הצלמת גיגי? למרות שבית המשפט פסק לטובתה בנובמבר 2013 כעשרת אלפים שקל, את הכסף לא ראתה. "אפשר לומר שהתייאשתי, אבל העו"ד שלי לא אמר נואש", אמרה לנו.

     

    השימועים בדרך

     

    מאחורי הליכי הגבייה הנוכחיים עומדת חברה נוספת, "כ.ל.י תקשורת", הרשומה על שם אמיר גנס. כשאנחנו מבקרים בכתובתה, בשיכון המזרח בראשון־לציון, מתגלה בית פרטי. "גנס שכר אצלי יחידת דיור בחצר, אבל לא גר כאן כארבע שנים", מספר בעל הבית. "היה שלב שקיבלתי כמות דואר מפלצתית עבורו ולא מצאתי אותו".

     

    כשאנחנו פונים לגנס, הוא מתלונן ש"ברשם החברות לא מבצעים עדכון כתובות למרות שביקשנו". לדבריו, "עד לפני שנתיים עסקו חברות שבבעלותי בגביית חובות השייכות במקור לחברות אחרות. החייבים לא מכחישים את החוב/ההתחייבות, אולם מציגים בבית המשפט בקשה לפסילת הדיון בחוב עקב עניין טכני שקשור בכשל בטופס המחאת הזכות מהחברה המקורית. לאור זאת הוחלט להחזיר את הטיפול בגביית החוב בתיקים אלו לחברה המקורית, בעלת החוב, שבימים אלה מגישה מחדש את התביעות לחייבים שחשבו שהצליחו להתחמק מחובם".

     

    עם התפוצצות הפרשה, המשטרה טענה שגנס הוא מעין "קוף", ושהבוס האמיתי של "כ.ל.י תקשורת" הוא עו"ד נועם קוריס, שמשרדו ליווה את חברת איקיוטק. התקשרנו השבוע לקוריס, והוא טען שאינו מייצג את החברות לפחות שנתיים. דבריו לא ממש תואמים את המתרחש בשטח. בינואר השנה, למשל, ייצג את "כ.ל.י תקשורת" בתביעה שהוגשה נגד עו"ד לב ולקוחה שלו. בהתכתבות שהגיעה לידינו מלפני כחודש ציין שהוא מנהל חשבון נאמנות עבור "כ.ל.י תקשורת".

     

    כשעימתנו אותו עם אלה, מסר קוריס: "כפי שהגיב עו"ד קוריס לעיתון ב־2014, בדיקת הרשויות בעניינו הראתה שלא עבר כל עבירה. עם זאת, ב־2014 הוחזרו למר אופק כל תיקי איקיוטק, והמשרד מלווה גם את תהליך ביטול המחאת הזכויות בתיקים הישנים שטרם נסגרו על שם מר גנס וכ.ל.י תקשורת והחזרתם למר אופק".

     

    כמעט שנתיים חלפו מאז החלה המשטרה בחקירה. השבוע, בעקבות פנייתנו, נמסר מהפרקליטות ש"חומרי החקירה בתיק הועברו לפרקליטות לפני כשנה. במהלך השנה בוצעו בתיק השלמות חקירה רבות והתנהלו הליכים בבית המשפט. כעת התיק מצוי בשלבי טיפול מתקדמים לקראת עריכת שימוע".

     

    הפרקליטות, כך נודע ל"ידיעות אחרונות", מתכוונת להגיש כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד שניים מהמעורבים בפרשה. קשה לקבוע, ובכל זאת ייתכן שאם הרשויות היו פועלות מהר יותר, דברים היו נראים עכשיו אחרת.

     

    בן אופק מסר בתגובה: "אין כאן מסע גבייה, ובטח לא 'חידוש'. ישנם לקוחות שנותרו חייבים לחברות השונות. מאז ומתמיד הייתה גבייה, בדיוק כמו בכל עסק אחר המחזיק במחלקת גבייה. האם הוגן שלקוח שהיה בקורס לא ישלם עליו? יש לקוחות שחושבים שעצם העובדה שלא הגיעו לקורס פוטרת אותם מתשלום.

     

    "זה לא סוד שפעילות החברה (פרסום אודישנים, קורסים וסדנאות) הופסקה בשל גל הפרסומים השלילי. לא ברורה השאלה מדוע חברה שפעילותה קרסה לא צריכה לגבות חובות מחייבים. בעניין גנס, אני מאשר שבעקבות תקלות טכניות בבתי המשפט הוחלט על החזרת התיקים, והגבייה תימשך בדרכים אחרות. החברה הגיעה להסדר עם כל העובדים ושילמה להם. בעניין קרן גיגי נעשו מאמצים להגיע להסדר, אך העובדת סירבה".

     

    אופק הוסיף שכל המוזכרים בכתבה חייבים כספים, ובידיו הוכחות לכך. "טענת החייבים שמעולם לא קיבלו את השירותים עליהם נדרשו לשלם מקוממת או שאינה נכונה". •

     


    פרסום ראשון: 14.08.16 , 20:28
    yed660100