האהבה מנצחת

בארסנל של יזהר אשדות יש המון שירי אהבה. די אם ניזכר ב"מתאהב בך מחדש", "במרחק נגיעה", "יש לך אותי" ו"מה תאמרי", כדי להבין שאשדות קיבע את מקומו כאחד הטרובדורים הרומנטיים שלנו. עובדה: בט"ו באב (שישי הקרוב) יש לו שתי הופעות בזאפה הרצליה, שבהן יגיש את מיטב שירי האהבה שלו.

"אני לא מנסה להגדיר את עצמי, אבל האמת היא שאני מודע לכך שאני שר לא מעט שירי אהבה", הוא אומר. "וט"ו באב הוא יום חגיגי, ויש הרבה אנשים שכנראה רוצים לציין אותו, אז החלטנו לעשות פעמיים כי טוב".

למרות שהוא עסוק מאוד, גם עם תיסלם וגם בעבודה על שני אלבומים במקביל (האחד בשיתוף פעולה עם יהלי סובול והשני של מוזיקה אלקטרונית אישית לגמרי), צמד ההופעות בט"ו באב הן הזדמנות מצוינת לדבר על רומנטיקה ואהבה, עם מי שמטפח זוגיות יציבה של למעלה מ־30 שנה עם הסופרת/פזמונאית/תסריטאית אלונה קמחי. על תחילת הרומן ביניהם הוא מספר בשיר חדש מתוך אלבום שעומד לצאת בקרוב. "אני והגשם", הוא קורא לשיר שמתאר את ראשית ההיכרות בין השניים, "ואני לא יודע אם הייתי יכול להגיד אז שזה משהו שאני אדבר עליו בטלפון בעוד 30 שנה, אבל הרגשתי שזה משהו מאוד משמעותי. שזה לא סתם", הוא נזכר. "זה רגע שהיה בו גם משהו מהפחד. כי פתאום אתה מבין שהבנאדם שמולך הוא לא משהו רגעי וחולף. הוא שם כדי להישאר לאורך זמן, ויש שמץ של פחד מהמחויבות שזה מייצר".

את כתיבת המילים לשיר על המפגש האינטימי ההוא הוא הפקיד בידי יהלי סובול. "שנינו חיים במערכות זוגיות ארוכות שנים, ודיברנו המון על כל הדברים שרציתי להביע. על המבט לאחור שלי היום אל עבר יזהר ההוא של לפני 30 שנה, ועל המשמעות של אהבה בגיל מבוגר יותר".

מה השיר הכי רומנטי שכתבת?

אשדות לא עונה מיד. צריך לחשוב כמה שניות. מריץ בראשו את הרפרטואר האישי שלו, שאת רובו כתבו דווקא אחרים, כמו יהלי סובול, צוף פילוסוף, וגם אלונה אשתו. אבל בסוף הוא מתפקס על המשפט "שעות אני יושב איתך, וחושב על אהבה". "השיר הכי רומנטי שכתבתי היה 'מלך שלך'", הוא אומר לבסוף, אבל לא לגמרי מרוצה מההגדרה. "זה שיר על אהבה, עם כל המורכבות שבה", הוא מסביר. "כתבתי אותו בימים הראשונים של מלחמת המפרץ הראשונה, בסוף ינואר 1991. אלונה ואני גרנו בדירה שלנו בתל־אביב והיה המון מתח באוויר, שהלך והתגבר לקראת ערב. כל האווירה הזאת הוציאה החוצה המון רגשות. הכל היה חשוף מאוד, וזה היה סוג של אפרודיזיאק לכתיבה".

לאשדות יש בעיה עם המילה "רומנטיקה". "זאת מילה בעייתית קצת", הוא אומר. "כי אנחנו בעצם מדברים על אהבה, ועל יחסים, ועל חברות. כל המוזיקה הפופולרית נוגעת בסופו של דבר ביחסים, ורומנטיקה מצלצל לי הרבה פעמים מזויף, כי זה מתחפש לאהבה, מתחפש לזוגיות, אבל זה לא הדבר האמיתי".

ט"ו באב הוא לא חג הרומנטיקה, הוא מכריז. "זה חג האהבה, והמחווה שהכי מעידה על אהבה בעיניי היא היכולת להיפרד מהאגו שלך, להשיל אותו מעליך ולהישאר חשוף וללא הגנה כשאתה מבקש סליחה".

ומה עם פרחים ושוקולד?

"פרחים ושוקולד זה ממש לא רומנטי בעיניי", הוא עונה בחדות. "כן, אני בעניין של להביא פרחים, אבל הסמלים האלה יכולים להיות מהפה ולחוץ. יותר קל להביא פרחים מאשר להגיד 'סליחה'".

בסוף הוא דווקא מרוצה. "הצלחנו לעשות ראיון על אהבה בלי שזה יהיה דביק", הוא אומר.