הפיגוע שהתבצע במתחם שרונה שבתל־אביב לפני כחודשיים וחצי יכול היה להיראות אחרת לגמרי. שני המחבלים שהגיעו למתחם הבילוי ההומה, מצויידים ברובים ובאמצעי לחימה, ניסו בתחילה להיכנס לקניון, אך נרתעו מהמאבטחים שבכניסה ובחרו לשבת בבית־הקפה "מקס ברנר" שבחלקו הפתוח של המתחם. שם, לאחר שלא נדרשו לעבור שום מעגל ביטחון, וכאשר אף מאבטח אינו משקיף עליהם, הם יכולים היו לשלוף את הרובים, לירות לכל עבר ולרצוח ארבעה בני־אדם.
הפיגוע במתחם שרונה הוביל לחשיבה מחודשת על מערכי האבטחה במתחמי הבילוי הציבוריים הגדולים. השר לביטחון פנים גלעד ארדן מינה לאחר האירוע ועדה מקצועית מיוחדת, שביצעה הערכה מחודשת לתפישת האבטחה הקיימת והגישה לו את מסקנותיה. על פי אותן מסקנות גובשה ההמלצה לתוכנית אבטחה חדשה ומקיפה עבור מתחמים ציבוריים גדולים והומי אדם, שכיום – כפי שניתן היה לראות בפיגוע בשרונה – עלולים להיות יעד קל באופן יחסי עבור מפגעים.
התחקיר שביצעו חוקרי ימ"ר תל אביב על השתלשלות האירועים בפיגוע בשרונה העלה כי קיים "פער באבטחת מתחמי קניונים פתוחים, שווקים ומוקדי בילוי שמאופיינים בריכוזי קהל". במילים אחרות, מתחמי הבילוי הפתוחים זוהו בתור הבטן הרכה, כאשר מחבלים מעדיפים להימנע מאזורים שבהם קיים מערך אבטחה מסודר. חוק רישוי העסקים הקיים מתייחס בעיקר לאתרי בילוי סגורים – כמו למשל קניונים, בתי־מלון, תחנות מרכזיות ואולמות אירועים – אך אינו מתייחס למתחמים הפתוחים, שדווקא הם מאופיינים לעתים בריכוזי קהל גדולים מאוד. לפיכך, המליצה הוועדה שהקים ארדן לבצע שינוי חקיקתי ולחייב את הרשויות המקומיות לדרוש אישור אבטחה מהמשטרה עבור כל מתחם שיש בו לפחות עשרה בתי־עסק וששטחו הכולל הוא לפחות 1,000 מ"ר.
מהי המשמעות בפועל של שינוי שכזה? לפי התוכנית שמציעה המשטרה, שורה ארוכה של מתחמי בילוי מוכרים ופופולריים יחוייבו כעת ביישום נהלי אבטחה מחמירים, כשבין השמות הבולטים ניתן למצוא פרט למתחם שרונה גם את הנמל, רחוב הירקון עתיר המלונות, שוק הכרמל ומתחם התחנה בתל־אביב, מתחם חוצות המפרץ בחיפה, שוק מחנה יהודה בירושלים, אזור המלונות בים המלח וכן שורה של מתחמים דוגמת "ביג", "פרינדלי", "בילו סנטר" ו"ג'י".
מתחם המלונות בים המלח נבחר לשמש כזירה לפיילוט של התוכנית, ובו ייושמו לראשונה הנחיות האבטחה החדשות. מה כוללות אותן הנחיות? מדובר, למעשה, במספר מעגלי אבטחה. מעגל האבטחה החיצוני יכלול תיחום ביטחוני של אזור הבילוי, בין היתר בעזרת מערכות התרעה וטלוויזיה במעגל סגור, וכן הקמת מחסומי אבטחה בנקודות חשובות והוצאת סיורי פטרול ממונעים של מאבטחים חמושים. מעגל האבטחה הפנימי יכלול, פרט למאבטחים, גם חדר בקרה מרכזי שיפעל 24 שעות ביממה, יאסוף מידע מהאתר ויעמוד בקשר עם המשטרה המקומית, כשבראשו יעמוד אחראי ביטחון שימונה במיוחד (לפירוט מערך האבטחה החדש – ראו מסגרת). יישום התוכנית, נטען במשטרה, הואץ בעקבות פיגוע הדריסה בניס שבצרפת לפני כחודש, שבו הצליח נהג המשאית לדרוס עשרות אנשים לפני שנורה ונבלם. תוכנית האבטחה החדשה אמורה להציב מספר מכשולים בפני תוצאות כאלו של פיגוע דומה בישראל.
השר ארדן כבר פנה בנושא לשר הפנים אריה דרעי, כדי להסדיר את תיקון החקיקה ולהעביר את ההנחיות הרלוונטיות לרשויות המקומיות. "התיקון ראוי", כתב ארדן לדרעי, "מאחר שקיים אינטרס משותף של שני המשרדים להגן על אותם מתחמים הנמצאים בתחומי הרשויות המקמיות השונות". במשטרה סיפרו כי בשבוע שעבר כבר נערכה פגישה בנושא, בהשתתפות שר הפנים, וממנה עלה כי עלויות האבטחה החדשות יפלו על בעלי בתי־העסק במתחמי הבילוי, אולם אין זה הכרחי כי עלויות אלו יהיו גבוהות. בפגישה זו הביע דרעי את תמיכתו בתוכנית, ואף הוקם צוות משותף ליישומה.
"לא ייתכן שלמשטרה לא תהיה אחריות וסמכות להנחות את בעלי המתחם או מפעיליו להציב מאבטחים חמושים, שיגיבו במהירות לכל אירוע שעלול להתרחש", סיכם ארדן את חשיבותה של התוכנית. "ההבדל בין אירוע ללא נפגעים לאירוע רב נפגעים, כפי שראינו בפיגועים בארץ ובעולם, הוא זמן התגובה של האזרחים או המאבטחים החמושים – ועלינו לוודא שבמתחמים הומי אדם תמיד יהיה מישהו שיכול לתת מענה בזמן קצר מאוד".
