זוהר בדשא
רגע לפני פתיחת העונה, קיבצנו שלוש דוגמניות שהן גם חברות טובות וגם נשות כדורגלנים. על הפרק: איך חיים משבת לשבת וצילומי מלתחה לחופשה, שתוציא את המקסימום מהפגרה. הפקת אופנה ליגה
כדורגלנים ודוגמניות תמיד הלכו יחד, אפילו בארצנו הקטנטונת. הרבה לפני בקהאם את ויקטוריה, היו אצלנו אלי אוחנה והדוגמנית רונית בן בסט, שהפכה לאשתו הראשונה. מעגלי החברים, סביבות בילוי דומות, היכולת להתמודד עם פרסום וזוהר, הקריירות הקצרות בדרך כלל — כל התשובות נכונות. אבל נשות הכדורגלים 2016 מטפחות קריירה משלהן, לומדות ולא מוכנות להישאר רק "נשות".
רגע לפני פתיחת עונת הכדורגל 2016־2017 כינסנו שלוש מהן, שעוסקות כולן בתחום האופנה, לשיחה. שלושתן הכירו בתחרות מלכות היופי 2012 — שתיים מהן יצאו משם עם תארים (לי מאי נבחרה כמלכת החן, ושלי לחביבת הקהל), ומאז שומרות על קשר הדוק. "לא ידענו אז שבעוד כמה שנים לכולנו יהיה בן זוג שחקן כדורגל", הן אומרות.
שלי: חליפה: הלנה, דיזנגוף 158 ת"א חולצה: 450 שקל מכנסיים: 390 שקל כפכפים: הילית מור דיזנגוף 97 , 345 שקל שרשרת: 350 שקל, LIMOR KOLEN
לי–מאי יושיע (22)
דוגמנית שפתחה לאחרונה גם עסק ליבוא תיקים, מתגוררת עם הארוס, שוער נבחרת ישראל והפועל תל־אביב, אריאל הרוש, בראשון־לציון.
ספיר יודשקין–יצחקי (24)
דוגמנית, מתגוררת עם בעלה, חלוץ מכבי תל־אביב, ברק יצחקי, בתל־אביב ונמצאת כעת בהיריון ראשון. בוגרת הקריה האקדמית קריית־אונו בפרסום ובתקשורת שיווקית.
שלי רגב מרציאנו (27)
דוגמנית, מתגוררת באשדוד עם בעלה, שוער נבחרת ישראל וקבוצת היברניאן מליגת המשנה בסקוטלנד, אופיר מרציאנו. "כרגע אנחנו מחכים שאופיר יקבל אישור עבודה".
בעיטת פתיחה
לי־מאי: "תמיד ניסו להכיר ביני לבין אריאל, אבל רק לפני שלוש שנים יצאנו סוף־סוף לדייט, בעיקר בגלל אחותו, שהיא חברה טובה שלי".
ספיר: "את ברק הכרתי בבר קטן באשקלון. לא ידעתי מיהו, והוא גם לא דיבר על עצמו, אז לא ידעתי עליו כלום גם בסיום הפגישה".
שלי: "הכרנו במסיבת סילבסטר דרך חברים משותפים, שבועים לפני שהייתי אמורה לטוס לתאילנד, לדגמן בקטלוגים. יצאנו לכמה דייטים ואז עליתי על המטוס. במשך ארבעה חודשים ניהלנו קשר בשלט רחוק. 'היי מאמי, אני זזה לצילומים בקמבודיה, נדבר בערב'. חזרתי בגללו, כי רציתי לראות מה קורה בינינו והחלטתי להישאר בארץ".
ליגה משלהן
ספיר: "למרות שגם כיום יש הרבה נשות כדורגלנים שמעדיפות להישאר בבית ולגדל ילדים, ברק דווקא דוחף אותי להגשים את עצמי".
שלי: "כשאופיר שיחק בבלגיה, בשנה שעברה, יצרתי לעצמי נישה חדשה: דוגמנית אינסטגרם. חברות שולחות לי בגדים ואם זה מתאים לסטייל שלי ואני לא נראית בזה כמו מכשפה — אני מצטלמת ומעלה".
לי־מאי: "צריך לזכור שגם אצל שחקני כדורגל וגם אצל דוגמניות הקריירה לא נמשכת לנצח, ולכן כל צד רוצה לעזור לשני לממש את ההצלחה".
שלי: "לפני שנה דיגמנתי כמה חודשים במילאנו והוא התפרק מגעגועים. יום אחד דיברנו והוא סיפר לי שיש לו עוד מעט אימון כפול. נכנסתי לאודישן, וכשיצאתי מישהו כיסה לי את העיניים ופתאום הרחתי את הריח שלו! רעדתי במשך 20 דקות".
קריירה בינלאומית
שלי: "בצבא הייתי קצינת שלישות ביחידה ללוחמה בטרור, לכן גם כשדיגמנתי בחו"ל הרגשתי תמיד סוג של שגרירה".
לי־מאי: "דוגמניות בחו"ל חושבות שאנחנו רוכבים על גמלים. תמיד שואלים אם היה לי רובה בצבא".
שלי: "פעם הגעתי לסט בקוסמוי, תאילנד, וגיליתי שהלקוחות מפקיסטן. רק בסוף ההפקה, כשכבר הפכנו לחברים, גיליתי להם שאני מישראל. הם היו מופתעים, כל כך שונאים את ישראל שם".
הכדורגלן והדוגמנית
שלי: "בתיכון למדתי בכיתת מחוננים, בצבא יצאתי לקצונה. טיפסתי על ג'בלאות וניווטתי בדיונות. זה שיפר לי פלאים את יכולת הניווט בין אודישן לאודישן".
לי־מאי: "שומרים ממני מרחק בגלל שחושבים שאני סנובית. אבל אני בכלל ביישנית. במשך שש שנים שיחקתי כדורעף בהפועל ירושלים. אני גם מתכננת ללמוד ספורט בווינגייט".
מה זה נבדל?
ספיר: "במשחק הראשון שראיתי, ביקשתי מחבר של ברק שיסביר לי מה החוקים. אחרי המחצית אמרתי לו: 'מוזר, ברק מנסה להבקיע לשער של הקבוצה שלו'. מאיפה אני אמורה לדעת שמחליפים צדדים בהפסקה?".
שלי: "בתחילת הקשר שלנו אופיר שיחק מול מכבי תל־אביב וספג חמישה גולים. הוא חזר מבואס, אז ניסיתי לעודד אותו. הגענו הביתה, ערוץ הספורט היה ברקע, עם תוצאות של הליגה הצרפתית. ליד אחת הקבוצה היה רשום '21:45'. אמרתי לו: 'מאמי, מה אתה מבואס. הנה, השוער ההוא קיבל 21 גולים השבת, והשוער השני 45'. הוא ענה: זו השעה של המשחק".
לי־מאי: "היום אני לא מפספסת משחק, גם אם אריאל לא משחק. את חייבת להבין מה עובר עליו, במיוחד בגלל שהוא שוער שלוקח הכל ללב".
שלי: "חרדתה של אשת הכדורגלן בשעת בעיטת ה־11".
זמן פציעות
ספיר: "ברק עבר שתי פציעות מאוד חמורות, שקטעו להרבה שחקנים את הקריירה. הוא קרע את הרצועות, פעם בימין ופעם בשמאל. זה גם תהליך שיקום מאוד ארוך. בפציעה השנייה הוא שיחק בחו"ל ושלח לי הודעה: 'מאמי, זו שוב הרצועה'".
לי־מאי: "אריאל שוב סובל מפריצת דיסק בגב. לילות שהוא לא נרדם. טסתי איתו גם לניתוח בגרמניה".
שלי: "השנה האחרונה לא הייתה קלה, עזבנו את אשדוד, שבה הוא שיחק מגיל צעיר, ונסענו לבלגיה. הוא שיחק כמה משחקים ואז הוציאו אותו מהסגל. אתה מבין שהחלום לא מתגשם. מה הלאה? כל בוקר את יושבת איתו ומזכירה לו כמה הוא חזק, ושאסור להישבר. אתה מניה שנמצאת עכשיו למטה, מכאן אתה רק תעלה בבום. עכשיו אנחנו בדרך לסקוטלנד, בעזרת השם".
לי־מאי: "אני עוד זוכרת את הימים הקשים שעברו עליי ועל אריאל, כשהוא היה קפטן בית"ר ירושלים ונתן גיבוי לשני שחקנים צ'צ'נים מוסלמים שהגיעו לקבוצה. האוהדים ישבו מאחורי השער ולא הפסיקו לקלל אותו. גם היום, כשהוא כבר שנתיים מחוץ לבית"ר, זה לא נרגע. מתקשרים אליו באמצע הלילה ומנתקים. מפציצים את האינסטגרם שלו בקללות. בשנה שעברה בית"ר שיחקה מול הפועל תל־אביב וניידת ליוותה אותי מהבית למשחק".
מאמא–ליגה
ספיר: "נורא מרגש להיות בהיריון. לרוב החברים בסביבה שלנו כבר יש לפחות ילד אחד וזה רק חיזק את הרצון שלנו להפוך גם להורים.
"אין לי שום חשש שזה יפגע לי בקריירת הדוגמנות מהסיבה שאני מרגישה שזה כל כך טבעי וחלק מלהיות אישה. צריך רק להקפיד על תזונה נכונה וכושר ובכלל, לשמור על אורח חיים בריא. חשקים מיוחדים? אין לי, כשבא לי משהו טעים אני פשוט אוכלת במינון הנכון.
"חששות? פחדים? אנחנו מנסים להיות כמה שיותר אופטימיים ולחשוב חיובי. ברק כל הזמן סביבי עכשיו, מחייג כל שנייה לבדוק אם אכלתי, אם יש לי בחילות, אם אני צריכה שיביא לי משהו... האמת שזה די כיף".
קיץ אולימפי
לי־מאי: "עקבתי אחרי אורי ששון בדריכות ובציפייה. העובדה שהוא ירושלמי, כמוני, גרמה לי לרצות עוד יותר שהוא יזכה, בכל זאת, אחוות ירושלמים! תמיד כיף לראות שספורטאי משקיע כל כך ובסוף גם קוצר את הפירות!"
ספיר: "ברק די מכור לדבר הזה ולי לא נשאר יותר מדי ברירה אלא לראות גם. הערצתי את אורי ששון ודמעתי איתו כשהוא קיבל את המדליה, כמה צניעות יש בבחור הצעיר הזה. התרגשתי גם מהגבורה של שגיא מוקי שעלה לזירה פצוע, לא ויתר ונלחם בכל הכוח".
שלי: "תמיד מרגש אותי כשישראלים מביאים גאווה למדינה ובטח כשהם זוכים במדליות, כמו ירדן ג׳רבי ואורי ששון".
לפנייה לכתב/ת 
