אכלנו אותה

בדיקת "ידיעות אחרונות" חושפת את האמת העגומה שמסתתרת מאחורי המזון המזוהם בישראל והפיקוח הרופף עליו: מאות אלפי הרעלות מזון אינן מדווחות מדי שנה למשרד הבריאות. שיעורן של חלק מהמחלות המועברות באמצעות מזון בישראל גבוה פי כמה מהשיעורים המקבילים בארה"ב ובאירופה, וכמחצית מהנדבקים הם ילדים מתחת לגיל חמש העלולים לפתח תופעות לוואי קשות כתוצאה מזיהומים כאלה.

זיהום מתחת לרדאר

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, 600 מיליון בני אדם ברחבי העולם — כמעט אחד מכל עשרה — חולים מדי שנה כתוצאה ממזון מזוהם, וכ־420 אלף מתים כתוצאה ממנו. מזהמי מזון, בהם חיידקים, נגיפים, טפילים ורעלנים שונים, עלולים לגרום למגוון תופעות, החל בשלשול קל ועד מחלות מסכנות חיים. תינוקות וילדים קטנים, נשים הרות, קשישים ואנשים הסובלים ממחלות כרוניות עלולים להיפגע באופן הקשה ביותר.

בניגוד למה שהיה ניתן להניח, ההתמודדות עם זיהומים במזון אינה נחלתן של מדינות מתפתחות בלבד. בארה"ב לוקים מדי שנה כ־48 מיליון איש (אחד מתוך כשישה אמריקאים) בהרעלת מזון. חיידקי מזון אחראים ל־28 אלף אשפוזים בשנה ול־3,000 מקרי מוות, וגורמים לתעשיית המזון האמריקאית הפסדים של יותר מ־75 מיליארד דולר בשנה.

בישראל קיימים נתונים חלקיים מאוד לגבי תחלואה כתוצאה ממזון. בשנים האחרונות מדווחים אצלנו מדי שנה 13 אלף מקרי הרעלות הנגרמות מחיידקים המועברים במזון. מינואר עד יולי 2016 דווחו למשרד הבריאות כ־6,000 מקרי תחלואה בחיידקים כאלה. לפי נתונים שנאספו במשרד — ונחשפים כאן לראשונה — רוב הרעלות המזון בישראל בעשור האחרון נגרמו מחיידקי קמפילובקטר, סלמונלה ושיגלה, אולם לדברי מומחים מדובר רק בקצה הקרחון של התחלואה האמיתית.