ב־23 במאי השנה פירסמה לשכת נתניהו הודעה רשמית על מינויו של ראש הסגל שלו, דוד שרן, לתפקיד מזכיר הממשלה, ועל מינוי מקורבו יואב הורוביץ לתפקיד ראש הסגל במקומו של שרן.

כמעט שלושה חודשים לאחר מכן, בהודעה לקונית, התנער נתניהו משרן וחזר בו ממינויו המובטח לתפקיד מזכיר הממשלה. החלק השני של סבב המינויים דווקא התמשש והורוביץ נכנס לתפקידו, מה שהשאיר למעשה את שרן תלוי באוויר. ההדחה הזו התקבלה בתדהמה במערכת הפוליטית בכלל ובליכוד בפרט, במיוחד נוכח העובדה ששרן התחזק מאוד בשנה האחרונה והשפעתו על נתניהו דווקא גברה.

במערכת הפוליטית נדהמו לראות כיצד נתניהו משפיל אדם נאמן שנשכב בשבילו על הגדר ומנתץ את חלום חייו – להיות מזכיר הממשלה. למרות שעברו מאז כמעט שבועיים, אין עדיין הסבר ודאי להדחה. מסביבתו של נתניהו הודלף כי ראש הממשלה לא אהב את שאיפותיו הפוליטיות של שרן, והעריך שהוא מעוניין לנצל את תפקיד מזכיר הממשלה כמקפצה לכנסת. היה מי שהזכיר בהקשר הזה את מסיבת יום הולדת שנערכה לרעייתו של שרן, הגר קאופמן, שעבדה בעבר בצמוד לשר לשעבר סילבן שלום ומשמשת כיום סמנכ"לית קשרי ממשל בחברת עמידר. המסיבה התקיימה יום לאחר הודעתו של נתניהו על מינויו של שרן למזכיר הממשלה. היא נערכה בביתו של יוסף שבתאי, פעיל ליכוד מרכזי בחולון, והשתתפו בה עשרות חברי מפלגה. האירוע הזה נתפס כמפגן כוח פוליטי של שרן – וייתכן שזה מה שגרם לנתניהו להתחרט.

היו מי שניסו לתלות את ביטול המינוי ליחסים המתוחים בין שרן לבין ראש הסגל החדש בלשכת ראש הממשלה, יואב הורוביץ. אותם גורמים מציינים כי שרן ניסה לטרפד את הגעתו של הורוביץ ללשכה במשך יותר משנה, ואינם פוסלים את האפשרות שהורוביץ – כמו גם מקורבים נוספים לנתניהו – לא רצה לראות את שרן בתפקיד הבכיר. וכמובן, יש מי שדואג להזכיר כי רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, הביעה בעבר הסתייגות משרן.

שרן עצמו היה בהלם מוחלט מהדחתו ומיהר להודיע על חזרתו לתפקיד מזכיר קצא"א – חברת קו צינור הנפט אילת אשקלון – שהיה שמור לו עד חודש נובמבר. הוא מילא תפקיד זה עד לפני כשנתיים, ועם מינויו לראש הסגל לקח חופשה ללא תשלום. על מינויו של ברוורמן למזכיר הממשלה שמע שרן במהלך חופשה מתוכננת בחו"ל.

כשם שביטול מינויו של שרן התקבל במערכת הפוליטית בתדהמה, כך היו מופתעים מההחלטה למנות למזכיר הממשלה את צחי ברוורמן, הנתפס בעיני רבים כעסקן פוליטי בדרג המוניציפלי. מזכיר הממשלה הוא תפקיד מרכזי בכוורת של ראש הממשלה. בראש ובראשונה זהו תפקיד ממלכתי – שיכול לשמש קרש קפיצה לקריירה פוליטית ברמה הלאומית. יעידו על כך יצחק (בוז'י) הרצוג, דן מרידור, גדעון סער, יוסי ביילין ודני נוה – שכיהנו כמזכירי ממשלה ואחר כך קפצו למים הפוליטיים.

מזכיר הממשלה אחראי על סדר יומה של הממשלה. הוא מרכז את עבודתן של ועדות השרים, אחראי לגיבוש עמדת הממשלה בנוגע להצעות חוק פרטיות וממשלתיות ומשמש כזרוע המבצעת של ראש הממשלה מול השרים ומול ראשי הסיעות בכנסת בנושאים שנוגעים לחקיקה. אחד מתפקידיו החשובים הוא פירוק מוקשים בעלי השלכות פוליטיות או מדיניות כמו הסדר עמונה, סוגיית הגיור, סוגיית הר הבית ועוד נושאים רגישים מאוד. כמובן שבמסגרת תפקידו נחשף מזכיר הממשלה לסודות המדינה הכמוסים ביותר.

נהוג שבתפקיד הזה יושב עורך דין, אך הדבר אינו מחויב על פי חוק. שניים ממזכירי הממשלה לשעבר אף מכהנים כיום בעמדות בכירות ביותר במערכת המשפט – המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, והיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. ברוורמן הוא אמנם בעל תואר שני במשפטים, אך אינו עורך דין.

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה לטענות על הדחתו של שרן: "לא היו דברים מעולם. היחסים בין ראש הממשלה לשרן מצוינים, ורה"מ מביע הערכה עמוקה לשרן על עבודתו ותרומתו". גורמים במשרד ראש הממשלה הדגישו כי "שרן התנהל בצורה נקייה, ישרה ועניינית, ויצר לראש הממשלה את השקט שהיה חסר לו כל כך".