קטלוניה עם קטקטים

מטיפוס מצוקים ועד שיט רגוע, מסוס פוני ועד מרמיטה: טיול עם ילדים ברכס הפירנאים הקטלוניים בספרד

"ב־11 בספטמבר 1714 קטלוניה הפכה לחלק מספרד. זאת הנכבה שלנו", אמרה לנו המדריכה הקטלונית בסיור במחוז הצפון־מזרחי של המדינה. ארבע שעות טיסה מנתב"ג, ואנחנו נקלעים לסכסוך פוליטי אחר. איזה כיף שאפשר לשכוח לרגע מזה שלנו.

 

קל להבין את אנשי קטלוניה, מחוז מהעשירים והמתוירים במדינה - כ־85% מהמבקרים בספרד מגיעים אליו. אחרי הכל, באמת מדובר בפיסת ארץ מרשימה. יש שם הכל: מברצלונה התוססת תמיד, דרך קו חוף ארוך ומפורץ, כפרים נידחים, ובעיקר רכס הרים נישא, הפירנאים, שמתחרה בכבוד באלו של שווייץ וצרפת.

 

גם הישראלים החלו לאחרונה לחקור את המחוז לעומקו, ולא להסתפק בברצלונה. כך, בפארק הלאומי היחיד במחוז, איגווסטורטס (Aigüestortes), ביקרו ב־2015 יותר מחצי מיליון מבקרים; 20% מהם היו תיירי חוץ, כשבראשם הישראלים.

 

קטלוניה כוללת בתוכה את רובו של רכס הפירנאים - המפריד בין צרפת וספרד מהים התיכון ועד האוקיינוס האטלנטי - כ־250 ק"מ מתוך 430. יצאנו לחקור את הפירנאים של קטלוניה - מנקודת מבטם של הילדים. אלו ודאי מוכרים לכם היטב - יצורים נמוכים, בררנים באוכל, ובעיקר מאוד פנויים בימי החופש הגדול העליזים. נבהיר מיד: האזור מהנה מאוד גם בלעדיהם; אבל אם אתרע מזלכם להעסיק כאלה, או שבמרתון של החיים חופשה משפחתית היא הדרך היחידה כמעט לפגוש אותם, זהו בהחלט יעד ששווה לשקול.

 

הווייה פראטה. יש מסלול למתחילים | צילום: לשכת התיירות של קטלוניה
הווייה פראטה. יש מסלול למתחילים | צילום: לשכת התיירות של קטלוניה

 

 

בעמק של היידי

 

בפירנאים יש כמות עצומה של מסלולי הליכה. חלקם באורך שבועות שלמים, אבל ניתן בהחלט למצוא גם מסלולים בני שעה־שעתיים, שגם בני 6 ידלגו בהם בכיף. עמק נוריה (Vall de Nuria) הוא דוגמה מצוינת, שבה מיד תרגישו כמו היידי בת ההרים. זה עמק מבודד בגובה 2,000 מטר, מוקף פסגות שגובהן כ־3,000 מטר. בחורף הוא משמש כאתר סקי, בעיקר למשפחות, ובקיץ ניתן לשוט באגם המלאכותי הקטן שבמרכזו ולטייל בשביליו, לצד פרות ועיזים אשר רועות בנחת על המדרונות, ואפילו מרמיטות שמציצות מדי פעם מהמחילות.

 

אם כל זה לא מספיק, יש כאן גם פעילויות ייעודיות לילדים - מרכיבה על סוסי פוני, דרך מסלול מיני גולף, ועד מסלול גלישה (יבשה) באבובים. יש גם מלון נעים (3 כוכבים) בשם Vall de Nuria עם יחידות למשפחות, ובעיקר, יש המון שקט, והרבה יותר נוף.

 

מה אין? זיהום אוויר, כבישים ומכוניות. את האוטו משאירים בריבס דה פרסר (Ribes de Freser, כשעה וחצי/119 ק"מ מברצלונה), וממשיכים ברכבת מיוחדת, שמעפילה לכאן באיטיות על מסילה צרה, דרך נופים מרהיבים.

 

מזרקת הקסם. הילדים הם רק תירוץ | צילום: לשכת התיירות של קטלוניה
מזרקת הקסם. הילדים הם רק תירוץ | צילום: לשכת התיירות של קטלוניה

 

 

אם הדרך תזכיר לכם את הטרק בנפאל שעשיתם כשעוד הייתם צעירים, ותעשה לכם חשק לשחזר חלקית את החוויה, דעו שמלבד אופציית הרכבת, יש גם שביל הליכה. אפשר להשאיר את הציוד באוטו, לעלות לאתר ברכבת, ולרדת ברגל את כל הדרך או רובה (עד תחנת Queralbs, משם תחברו חזרה לרכבת). קחו בחשבון 3־4 שעות, כ־7 ק"מ, והפרש גובה של כ־1,000 מטר. בהצלחה.

 

סולמות וחבלים

 

לספורטיביים שביניכם יש בפירנאים הקטלוניים עוד כמה נקודות עניין. למשל, וייה פראטה (Via Ferrata) בואילסברה (Vallcebre, כשעתיים/132 ק"מ מברצלונה). מדובר במספר מסלולים של טיפוס מצוקים המיועד גם לחסרי ניסיון, באמצעות יתדות ברזל קבועות בסלע, רתמה, וכבל מתכתי המתחבר אליהן. למסלול הכי קל (Empalomar) המקומיים לוקחים גם ילדים בני 5. אם הגב שלי ואני עמדנו בזה, באמת שכל אחד יכול. המחיר (6 יורו לאדם) כולל ציוד, קסדה וביטוח. קחו בחשבון שעד למצוק עצמו יש הליכה של כ־30 דקות בשביל תלול למדי. אמרנו, לספורטיביים.

 

אם אתם נשארים לישון בסביבה, אל תחמיצו את El Molí del Casó, בית כפרי ליד Bagà, שהחל את דרכו במאה ה־19 כטחנת מים, וכולל נחל מפכה, פינות משחק, גינה אורגנית ענקית, וקונצ'יטה אחת, שמנהלת את המקום עם בן זוגה ראמון. זו אישה מופלאה וחייכנית, שאחרי שהחלימה מסרטן, החלה לבשל מזון בריא וטבעי. אפילו הסבון במקלחות שבחדרים הוא מעשה ידיה. אנחנו זכינו לארוחת גורמה צמחונית בת 7 מנות (15 יורו, רק בתיאום מראש), כולל יין אורגני ועוגת שוקולד, שאחריה החלטנו סופית לנטוש את גוש דן המהביל, ולהעתיק את מושבנו לספרד (molidelcaso.es).

 

ויש גם אגם פסטורלי בין ההרים הירוקים, שבו אפשר לשכור קייאק או סירת פדאלים (La Baells, כשעה ורבע/111 ק"מ מברצלונה), ואפילו גן חיות חמוד (Molló Park, כשעתיים/138 ק"מ), שבו החיות מקבלות מרחב, הצבאים יכולים לרוץ בתוך המכלאה, ויש גם ברווזים וטווסים חופשיים (הידעתם? דוב צהוב שלא עונה לשם פו זה דוב חום שהזדקן).

 

ובסוף, מה רע, לקראת הטיסה חזרה לארץ, חוזרים לברצלונה. ואחרי שנגררתם עם הטף ברחבי העיר לראות שחפים בנמל, פסלים חיים לאורך שדרות הרמבלה, ומוזיאון שעווה בארמון עתיק, שבו איתם על המדרגות בערב לרגלי מזרקת הקסם של מונז'ואיק, מול כמויות אדירות של מים שמתרוממות בשלל צורות ומחליפות צבעים לצלילי המוזיקה. תנו לעצמכם להתמסר לחוויה, ותרגישו, רק לרגע, ילדים בעצמכם.

 

הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של קטלוניה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים