רוב בני האדם רוצים שיאהבו אותם ויגידו עליהם דברים טובים. לא אורטל עמר. היא תשמח אם תחבבו אותה, אבל באותה מידה היא מוכנה שתקנאו בה אם זה מה שיחזיק אותה בתודעה יותר מ־15 דקות התהילה המיתולוגיות. "אני לא רוצה שכולם יאהבו אותי", מודיעה עמר, ראש דסק מוזיקה ב"ערב טוב עם גיא פינס" ומגישת פינת רכילות ים־תיכונית ברדיו ירושלים. "אני נהנית מזה שיש בנות שמקנאות בי, אני רוצה שיהיו גם דעות טובות וגם שליליות לגביי. כל האמנים והאנשים הכי גדולים שנויים במחלוקת".
כמו שזה נראה כרגע, היא יכולה להיות מרוצה, יש מספיק בנות שיקנאו בה. בחודש וחצי האחרונים עמר היא הברבי של בן־אל תבורי, שאחראי (יחד עם סטטיק) ללהיטים כמו "דובי גל", "כביש החוף", "ברבי" ו"סלסולים". תוסיפו לזה את הדרמה שמייצרים אביו הזמר שימי תבורי וזוגתו יהודית באומן, והנה משהו להתעסק בו כדי להעביר את החום. "אני ויהודית מדברות באופן שוטף, היא ושימי התקשרו להגיד מזל טוב ושיהיה בהצלחה בקשר הזוגי", מספרת עמר, שמנועה מסיקור עלילות תבורי ובאומן מחשש לניגוד אינטרסים. "אני כל הזמן מבקשת ממנה שתיתן לי ראיון בלעדי".
יש לך קשרים, זה יכול לעזור.
"לא ממש, כי הילדים של שימי לא מדברים איתו".
חבל.
"הזמן יעשה את שלו והם ישלימו בסופו של דבר. אני אומרת לבן־אל שזה אבא שלו, אבל כל הילדים לא מדברים איתם וביחד עם הילדים של יהודית זה המון. גם לי יש משפחה גדולה, מלא נכדים משני הצדדים, אם תהיה חתונה תהיה ממש בעיה, צריך אולם מאוד גדול".
ווהו, רגע, חתונה? כבר?
"הוא מדבר על זה. אני לא מהבנות שחושבות על חתונה, אף פעם לא דמיינתי את עצמי בשמלת כלה, ואם יהיו לי בן ובת, אז מספיק. כל החברות שלי בהיריון, זה מוגזם, עושה חשק, אבל אני רואה שהגוף משתנה, אז לא בא לי".
איזו הגזמה
היא בת 25, אמביציוזית כמו שרק בני גילה יכולים להיות, שועלה בים שורץ כרישים שמנווטת את דרכה למעלה בשילוב נכון של מרפקים, תעוזה, יופי ושכל חד. מאז שהיא זוכרת את עצמה הייתה המקובלת של הכיתה, זאת שמשיגה את מה שהיא רוצה, מג'וב בצבא ועד תפקיד בטלוויזיה. ברגע שסימנה את תבורי, לא היה לו סיכוי, זה היה חייב לקרות. "אני מכירה אותו כמעט שש שנים, תמיד היה זורק הערות כמו, 'בואי ניפגש, תקחי אותי ברצינות', אבל לא הסתכלתי עליו בצורה כזאת", אומרת עמר. "אני עובדת ברדיו ירושלים עם ירון אילן, אז יצא לנו להיפגש בסיטואציות, אבל הוא קטן ממני בשנה אז לא התייחסתי".
מה קרה שהחלטת לשים לב?
"ניקיתי את הדירה ושמתי מוזיקה ב־Smart TV, זה עובר לבד משיר לשיר, ואני שומעת 'ברבי', 'דובי גל' ואז 'כביש החוף', ואני עושה כלים ואומרת, 'מה זה, איזה יופי'. שמתי עוד פעם את השירים ואמרתי, 'ממתי הוא עושה כאלה שירים', ישר לקחתי את הטלפון וסימסתי לו, 'מה זה המוזיקה הזאת, זה ממש טוב'".
זה היה לפני חמישה חודשים. למחרת עמר שלחה לגיא פינס את כל הלינקים לשירים ואמרה לו, "שים לב, זאת תופעה". במערכת "ערב טוב" היו קצת סקפטיים, אבל לא אחת כעמר תוותר, והם נתנו לה לעשות אייטם. "לקחתי צוות צילום, הגענו לאיזה בר־מצווה ולא ראיתי דבר כזה בחיים שלי", היא נזכרת, "בנות צורחות, דופקות על חלונות, ואמרתי, 'יו איזה הגזמה'".
האייטם נגמר והשניים שמרו על קשר טלפוני, שהפך לאינטנסיבי ככל שדלפו הסיפורים על הזוגיות המוזרה של שימי ויהודית. "כולם נורא רצו לראיין את הזוג הזה, כי יצאו פרסומים ששימי לא מדבר עם הילדים שלו, אבל הם לא הסכימו להתראיין. הייתי עם צוות צילום באיזו השקה ופתאום אני מקבלת הודעה מיהודית, 'עכשיו תבואי'. זה היה בעשר בלילה, ישר עזבנו הכל ורצנו אליהם הביתה, ומהמדרגות אני שומעת את שימי שר בקולי קולות. זה היה ראיון ארוך וקשה, לא פשוט".
קשה באיזה מובן?
"את עומדת מול זוג שכולם רוצים לראיין אותם ויודעת שאת צריכה להוציא מהם את הכי טוב".
היו שאלות שלא שאלת בגלל הקרבה לבן־אל?
"לא קשה לי לשאול אף פעם, גם אם זו שאלה לא נעימה, אני תמיד עושה הפרדה בין החיים האישיים למקצועיים. אחרי שעשיתי את הכתבה בן־אל התקשר ואמר לי, 'אולי תבואי ותספרי לי מה היה'. באתי בשבת בבוקר, קניתי ג'חנונים, אבל הוא לא אוכל את זה, אז ירדנו ל'רביבה' וקנינו אוכל. עלינו אליו לדירה וראיתי שהוא מתחיל איתי, לא הייתי בכיוון, אפילו נרתעתי".
את באה לדירה של זמר לוהט במתחם יו, מה חשבת שהוא רוצה?
"הלכתי אליו בשיא התמימות, זה היה בבוקר, לא חשבתי שייצא משהו. חשבתי שהוא בטח לא רציני, ואז התחלנו להיפגש כל יום, עד שהוא הציב לי עובדה ואמר לי, 'את חברה שלי'. זה קרה אחרי ארבעה ימים בלבד. הזוגיות הפתיעה את שנינו, הוא רצה להיות רווק נצחי ולי הייתה זוגיות של ארבע שנים שנגמרה מאוד כואב. הייתי בטוחה שלא אהיה בזוגיות ואם בן־אל לא היה מציב לי עובדה, אולי זה היה משהו חולף. באידיאל שלי חשבתי שאני צריכה גבר שגדול ממני בכמה שנים טובות, כי מנטלית אנחנו יותר בוגרות, וכשהוא גדול ממך בכמה שנים את מרגישה אולי שזה יותר נכון, אבל אני מרגישה שזה מושלם בשבילי. כיף לנו ממש ביחד".
כשראיינת אותו היית נבוכה מאוד.
"זה היה באירוע של וראייטי כשאף אחד לא ידע שאנחנו יחד, חוץ מהמנהל שלו, וכל הראיון הוא מרים לי שהוא רוצה כלה וילדים ושנינו מובכים. אחרי הראיון העורכת באה אליי ואומרת לי, 'מה קרה לך, היית מוזרה, לא מאופסת'. לא רציתי לספר עלינו, קצת חששתי מהתגובות במערכת, אני כתבת מוזיקה והוא זמר, הכי קלישאה. עכשיו אני לא יכולה לסקר אותו ושום דבר שקשור למשפחה, נידו אותי. זה מבאס, אבל לא נורא".
היא מודה שגם היא לא מוצאת את הידיים ואת הרגליים בתוך התסבוכת המוזרה של פרשת תבורי־באומן. "כולם בהלם מהקשר של שימי ויהודית, יש מלא סימני שאלה שמרחפים שם, אבל נראה לי שהם אוהבים. אם הייתי מצליחה להבין מה קורה שם, הייתי מפרסמת את זה. אנחנו בקשר רציף אבל לא הצלחתי לתהות על קנקנה. המשפחה הזאת מורכבת, ראיינתי את הבת, אנה באומן, במכון גמילה. את מסתכלת על אדם שיש לו הכל: כסף, יופי, בעל אוהב, ילדים - והיא מרגישה שאין לה כלום. רציתי להיות עיתונאית טובה ולשאול אותה שאלות קשות ולהסתכל לה בעיניים, אבל לבוא עם שאלות כאלה למישהי באנורקסיה זה לא קל, היה משהו מת בעיניים, יצאתי ובכיתי".
נשים חזקות
עמר היא לא מהבחורות שבוכות בקלות. החיים לימדו אותה להיות קשוחה ולהצמיח שריון שמכסה על פגיעות גדולה. היא גדלה בפתח־תקווה, אחות בכורה לילד אוטיסט שצעיר ממנה בשנה, ואומרת שמגיל צעיר למדה להבין שלא הכל מושלם. "אנשים שאני באמת אוהבת מוציאים ממני את הרגישות, אני לא בקלות לוקחת ללב או מתעצבנת, לא בוכה מהר", היא אומרת. "לגדול עם אח אוטיסט זה דבר שמאוד מבגר אותך ואני הכי גאה בו, הוא כל כך מוכשר, יכול לנגן לך כל שיר שתרצי. לפעמים הרגשתי בת יחידה, כי אין למי להגיד, 'אמא עיצבנה אותי' או 'אבא עשה לי ככה וככה', אולי בגלל זה תמיד היו לי מלא חברים. אף פעם לא הרגשתי שהוא ילד שונה, הייתה לי ילדות מושלמת, הורים שאין מילים, לא היה חסר לי כלום".
גם היום לא חסר לך.
"אני אוהבת גרנדיוזי, גדול, זה מדד לעוצמה, כוח, אני גרה במגדל בתל־אביב עם שומר וחדר כושר, אני יכולה לצאת, וכבר יצאתי, עם מיליונר, אבל מה שעושה לי את זה, זה גבר עם שאיפות, שיכול לאכול אותי ולא ארגיש לידו אישה קטנה".
גברים מפחדים מנשים חזקות.
"לזכותו של בן־אל ייאמר שהוא אוהב את זה, הוא לא מפחד, וזה מפתיע, כי הוא היה יכול לקחת סתם מישהי יפה, אבל הוא רצה מישהי עם יכולות שעושה משהו עם עצמה. אני רוצה לעשות הרבה כסף בזכות עצמי, להיות מובילת דעה, שיסתכלו עליי ויגידו, 'בא לי להיות כמוה'. ביומולדת 20 בכיתי, אמרתי, 'יו, אני כבר לא בת 18, זה החיים האמיתיים, תתעוררי על עצמך, במה את טובה?' תמיד הייתי טובה בכתיבה והיו לי חברים ספורטאים, אז אמרתי, 'אני אלך לספורט, בטוח תהיה לי נקודת פתיחה טובה כי אין הרבה נשים'. נכנסתי לאתר ONE באינטרנט, חיפשתי מי הכתבים שלהם ושלחתי לכולם הודעות בפייסבוק שאני רוצה להגיע לראיון עבודה".
היא עבדה למעלה משנה וחצי תחת הבוסית הקשוחה אופירה אסייג. "זה נגמר בטונים צורמים, אבל אני מודה לה שהיא פיטרה אותי, כי מיציתי את עצמי שם וידעתי שהשלב הבא שלי יהיה גיא פינס. שידרתי קצת ב־24 וירון אילן לקח אותי לרדיו, אמר שהוא רואה את הכישרון, אבל אני צריכה להוכיח את עצמי".
עמר חיה בתחושה שהיא צריכה להוכיח לכל העולם שהיא מוצלחת, שהיא תגיע רחוק למרות המוצא שלה, חצי תימנייה חצי מרוקאית. "תמיד הרגשתי בחורה שחומה עם שיער שחור שהאופציות שלה להתקדמות יותר איטיות מבלונדינית עם עיניים כחולות", היא אומרת. "כל יום מזכירים לי שאני מזרחית. ביקשתי אודישן למשהו והתשובה הייתה שאני המונית מדי, שאני משדרת משהו לא מתאים. בראיון עם קובי פרץ הוא אמר לי שזאת פעם ראשונה ששולחים כתבת מזרחית".
איך את חיה עם המעריצות של בן־אל?
"הוא גבר שבנות מסתכלות עליו ויש מלא פיתויים. אבל מכל האופציות דווקא בי הוא בחר, אנחנו אוהבים, יש חיבור, ראיתי אותו הרגע וכבר אני מתגעגעת. אין יותר כיף מלאהוב באמת, זה הסנטר של החיים. כשיש מישהו לידך את מרגישה שאת יכולה לטרוף את העולם. אני לא בנאדם קנאי, לא אסתכל לו בטלפון, יש לו מעריצות אבל גם איתי מתחילים כל הזמן, זה נטו עניין של אמון. אני לא אשקר, אני סקפטית בכל הקטע של מונוגמיה כי אני רואה איך ידידים שלי מתנהגים, אני מקווה שנמצא את הדרך לנהל זוגיות בריאה".
הוא קורא לך ברבי, את עונה לו קן?
"הוא קורא לי סנורלקס, זה פוקימון שמן שאוהב לישון. אני קוראת לו בנבו".
