אפשר לנשום לרווחה, הם לא עזבו אותנו ולא היגרו לארצות אחרות שבהן יזכו לתגמול ראוי על כישוריהם הגאוניים. גם הסקטור הפיננסי אינו קורס בינתיים בעקבות חוק התגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים, שייכנס לתוקף באוקטובר הקרוב, לפיו אסור שעלות שכר מנהל בחברה פיננסית תעלה על פי 35 מעלות שכר עובד זוטר.

במקום זאת, כשבכירי חברת הביטוח הראל החליטו להקפיץ את עלות שכרם השנתי מ־2.5 ל־3.2 מיליון שקלים, הם נאלצו להעלות גם את השכר לעובדים הזוטרים ביותר בחברה, וגם לעובדי הקבלן, ל־6,000 שקלים מינימום בחודש. בהודעת ההנהלה נאמר "אנו פועלים מתוך ראייה חברתית רחבה ורואים בעובדי הקבלן שעובדים בהראל עובדים שווי זכויות לעובדי החברה". למעשה, אין צורך בראייה חברתית כדי להשוות את שכרם של עובדי הקבלן לשכרם של עובדי החברה, כיוון שההשוואה הזו מעוגנת בהוראות החוק.

יש הטוענים שהעלאת שכר המינימום לעובדים הזוטרים נעשתה במטרה למנוע את הצטרפותם להתאגדות העובדים בחברה, אך הניחוש שלי הוא שהעובדה שהעלאת שכרם של הזוטרים פורצת את הדרך להעלאת שכרם של הבכירים בכמה מאות אלפי שקלים לשנה לא הייתה שיקול זניח בקבלת ההחלטה.

כאמור, בינתיים לא מתרחשת נטישה המונית של האליטה הפיננסית בישראל. אחד האנשים היחידים שהצהירו שהוא עוזב את משרתו בשל חקיקת החוק היה פרופ' דני צידון, המשנה למנכ"לית בנק לאומי, שהצהיר כי החוק "משדר מסר שהוא נורא בעיניי, כאילו המערכת הפיננסית היא אויב הציבור – ולכן מותרת בפגיעה. מערכת פיננסית איתנה, מקצועית וחדשנית הינה תנאי לקיומה של כלכלה בריאה וצומחת. מערכת כזו לא תצמח בערוגת החוק הנוכחי".

לא ברור מה בדיוק נורא בכך שהמחוקק החליט לרסן את העלייה המטאורית בשכרם של צידון וחבריו, המועסקים בחברות ציבוריות בסקטור כמעט נטול מנגנוני בקרה ופיקוח. אם להרחיק למישור העיוני־מוסרי, שווה להתבונן בכתביו של ג'ון רולס, הפילוסוף הפוליטי החשוב ביותר במאה ה־20, שניסח תורה של צדק חברתי שקשה להפריז במידת השפעתה. אחד מעקרונות הצדק החברתי של רולס קובע שהסדרים חברתיים וכלכליים צריכים לפעול לטובת אלה המצויים בתחתית הסולם החברתי והכלכלי, ובמקרה שלנו מקבלי שכר המינימום ועובדי קבלן. אכן רעיון מוסרי נורא!

בינתיים, אם עוקבים אחר המתרחש בשבוע האחרון, גם אין סיבה לדאגה לחוסנם של חברות הביטוח והבנקים. שר הבריאות ליצמן גנז השבוע את תוכניתו לממן את הרחבת סל התרופות על ידי הטלת היטל כספי על רווחי הענק של חברות הביטוח מהביטוחים הפרטיים, צעד שנגדו ניהלו החברות הללו קמפיין תוקפני. בימים אלה הצליח גם הלובי של הבנקים לגרום למשרד האוצר לחזור בו מהניסיון להגביל את העמלה על ביטוחי משכנתאות. לפי הערכות, הצלחת הבנקים למנוע את ההגבלה צפויה לייקר את ביטוחי המשכנתה ב־10%.

אם בכל זאת מישהו מעוניין בקרן אור של מעשה מוסרי ראוי בענף הפיננסים, עליו להסתכל על ד”ר אחיקם בן־ארצי, ישראלי שעבד במחלקת הסיכונים של “דויטשה בנק” בניו־יורק וחשף כי הבנק הסתיר הפסדים של מיליארדי דולרים בעת המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008. בן־ארצי סירב לקבל פרס כספי אישי בסך שלושה מיליון דולר על חשיפת השחיתות כיוון שלדבריו: “איני מוכן להיות שותף לבזיזת האנשים שעליהם הייתי אמור להגן".√