ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    דוברות אוניברסיטת תל אביב
    חדשות • 23.08.2016
    רואים את העור
    התקווה של חולי סרטן העור: מחקר ישראלי שהתפרסם בכתב העת היוקרתי "נייצ'ר" מגלה באיזו צורה סרטן המלנומה שולח גרורות לאיברים אחרים — והופך קטלני • החוקרים מאוניברסיטת תל־אביב לא רק זיהו את המנגנון, אלא מצאו שני חומרים כימיים שעוזרים לבלום אותו • "אנחנו מקווים שהממצאים שלנו יסייעו בעתיד להפוך את המלנומה למחלה שניתן להחלים ממנה בקלות יחסית", אומרת החוקרת הראשית - שעומדת עכשיו בחזית העולמית של המאבק בסרטן העור
    רותם אליזרע

     

    מה גילו החוקרים?

     

    חוקרים מאוניברסיטת תל־אביב גילו באיזו צורה שולח סרטן המלנומה גרורות ומצאו דרכים למנוע את התפשטותו של סרטן העור הקטלני לאיברים אחרים בגוף. המחקר התפרסם אתמול בכתב העת היוקרתי "נייצ'ר".

      

    כיצד מתפתחות הגרורות במלנומה?

     

    ד"ר כרמית לוי מהמחלקה לגנטיקה של האדם וביוכימיה בבית־הספר לרפואה של אוניברסיטת תל־אביב, מי שעמדה בראש המחקר, מסבירה ש"המלנומה נוצרת בתחילתה בשכבה העליונה של העור, שנקראת אפידרמיס. בשלב ראשוני זה אין ביכולתו של הגידול לשלוח גרורות, כי באפידרמיס אין כלי דם — המהווים "כביש מהיר" שמוביל תאי סרטן אל איברים אחרים בגוף. כדי לשלוח גרורות זקוק הגידול לקשר עם כלי הדם, ואלה מצויים בשפע בדרמיס, השכבה שמתחת לאפידרמיס.

      

    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות

     

    "גילינו שעוד לפני שהסרטן עצמו חודר לדרמיס, הוא שולח בועיות זעירות המכילות חומר גנטי, והן שיוצרות את השינוי במבנה הדרמיס — כהכנה לקליטת התאים הסרטניים ולשינוע הגרורות. הבנו שאם נצליח לחסום את הבועיות, נעצור את המחלה כולה".

     

    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות
     

     

    בראש המחקר: ד"ר כרמית לוי

     

    אילו פתרונות התגלו במחקר?

     

    החוקרים לא הסתפקו בגילוי המנגנון, אלא חיפשו חומרים כימיים שיכולים להתערב ולעצור את התהליך בשלביו הראשוניים — והצליחו בכך. הם מצאו חומר אחד שמעכב את שליחת הבועיות מהגידול שבאפידרמיס אל שכבת הדרמיס, וחומר אחר שמונע את היווצרות השינויים בדרמיס גם לאחר הגעת הבועיות.

     

    מה המשמעות של התגליות?

     

    התובנות החדשות ושני החומרים שגילו החוקרים, שנוסו בהצלחה במחקר, יכולים לשמש בסיס לפיתוח תרופות עתידיות למניעת יצירת גרורות בחולי מלנומה. בנוסף, השינויים שזוהו בדרמיס, וכן הבועיות עצמן, עשויים לשמש סמנים מובהקים לאבחון מוקדם של הסרטן הקטלני.

     

    מדובר בתגלית משמעותית משום שמלנומה, סרטן העור האגרסיבי והקטלני ביותר, גורמת למותו של אדם אחד בעולם מדי 52 דקות, ומספר החולים עולה עם השנים. "הסכנה במלנומה אינה בגידול הראשוני שמופיע על העור, אלא בגרורות שהסרטן שולח לאיברים חיוניים כמו המוח, הריאות, הכבד והעצמות", מסבירה ד"ר לוי,

     

    "המחקר שלנו מהווה צעד חשוב בדרך להתמודדות עם סרטן העור הקשה מכולם. אנחנו מקווים שהממצאים שלנו יסייעו בעתיד להפוך את המלנומה למחלה בלתי מאיימת, שניתן להחלים ממנה בקלות יחסית".

     

    הרופאים מעריכים שיעברו עוד כמה שנים טובות עד שלשוק תגיע תרופה המבוססת על ההתפתחות הטכנולוגית הזו. ועם זאת, המחקר מעורר התלהבות. "אנחנו מברכים על המחקר", אומרת מירי זיו, מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן, "ללא כל ספק מדובר בעבודה מרכזית וחשובה שתוכל לקדם משמעותית את המאבק במלנומה".

     

    מי אחראים להישג?

     

    המחקר בוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל־אביב בשיתוף פעולה הדוק עם פרופ' יורג הוהיזל ולורין סנדר מהמרכז לחקר הסרטן DKFZ בהיידלברג שבגרמניה, ובשיתוף עם ד"ר שושי גרינברגר מהמרכז הרפואי שיבא וד"ר רונן ברנר מהמרכז הרפואי וולפסון.

     

    ההישג הנוכחי מצטרף לגילויים אחרים שבהם היו מעורבים חוקרים ישראלים, למשל פיתוחה של התרופה קיטרודה, שגם בעזרתה מטפלים בחולי מלנומה.