חמישי 26 בנובמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    7 לילות • 23.08.2016
    ריקיפדיה
    הוא פחד שנים מהיציאה מהארון. לא מתוסכל מזה שלא משמיעים אותו כמו פעם. לקח פסק זמן ארוך כדי לגדל את ילדיו כאב חד–הורי ומתכנן להרחיב את המשפחה באמצעות אם פונדקאית. בדרך לישראל, ריקי מרטין עוצר כדי לדבר בכנות על החיים שלו
    יניב חלילי

    ריקי מרטין מנמיך את קולו ונשמע רציני במיוחד. "הילדים שלי הם השופטים הכי קשוחים של המוזיקה שלי", הוא אומר. "הם באים איתי לכל מקום שאני מופיע בו, צופים בהופעה ואז אומרים לי את דעתם, בלי לרחם. לא מזמן הם היו איתי בהופעה בניו־יורק ואחריה הם אמרו לי בפרצוף חמור סבר, 'אבא, ההופעה בבואנוס־איירס הייתה יותר טובה'. ומה אני יכול לענות להם? הם מאוד מוזיקליים. אני חושב שאביא אותם גם להופעה בתל־אביב. אצלכם, הישראלים, המשפחה היא ערך עליון, אז נראה לי שהילדים ירגישו שם בבית".

     

    אתה באמת לוקח אותם לכל מקום?

     

    "“כן. יש לי הרבה מזל, כי הוריי מעורבים מאוד בגידול הילדים ועוזרים לי בנסיעות. אבל בסופו של דבר, אני אב חד־הורי ומקבל את כל ההחלטות לבד. אני נהנה מכל רגע, אבל אין ספק שמדובר באחריות כבדה. יש לי בן זוג חדש יחסית, והוא הופך עכשיו להיות חלק מהמשפחה. אני רוצה משפחה גדולה יותר".

     

    אתם מתכננים להביא עוד ילדים יחד? 

    "לא. בן הזוג שלי אמנם שותף בגידול הילדים, אבל אני ארחיב את המשפחה כמו שעשיתי עם ילדיי הראשונים, באמצעות אם פונדקאית. אולי אאמץ ילד. אימוץ הוא אופציה נהדרת, אבל לאב חד־הורי שהוא גיי קשה יותר לאמץ. לא מזמן ביקרתי באפריקה וראיתי כל כך הרבה ילדים בבתי יתומים, שרציתי להעלות את כולם על מטוס ולקחת אותם הביתה יחד איתי".

     

    אז אתה מתיישר עם הקלישאה: הילדים שינו את חייך.

     

    "ללא ספק. מבחינה אמנותית אני מרגיש היום יותר חופשי מאי פעם, אבל כל החלטה מקצועית שלי נעשית עם מחשבה עליהם. אפילו הנהיגה שלי זהירה יותר היום. אני כל הזמן חושב מי יטפל בילדים אם יקרה לי משהו. אני לא יכול לשאת את המחשבה שהם יישארו בלי הורה בעולם".

     

     

    * * *

     

    ייתכן שהווידוי ההורי כבר בתחילת השיחה הוא טקטיקה מחושבת, שנועדה ליצור אמפתיה אצל העיתונאי החוקר שרצה לעמת את מרטין עם סוגיות בוערות כמו מצב הקריירה והתהליך שעבר עד שיצא מהארון. גם אם זה נכון, אפשר להניח שלאור מצבו המשפחתי, מרטין לא ממש ליבינג לה וידה לוקה.

     

    ריקי מרטין הוא לא רק זמר מצליח, סמל מין שהפך לגיי אייקון וישות לטינית לא פחות מפורסמת מהישבן של ג'ניפר לופז. ריקי מרטין הוא תאגיד. הוא מכר כ־80 מיליון אלבומים וזכה ברשימה ארוכה של פרסים, בהם שני גראמי בתחרות הכללית ושלושה במקצה הלטיני. הוא שפט שלוש עונות ב'דה ווייס' אוסטרליה וכיכב ב'אוויטה' בברודוויי. הוא הקים אתר אינטרנט המייעץ בנושאי הורות והפך לדובר בולט של ארגוני גייז. הוא מדלג באופן קבוע בין במות בכל העולם, ולישראל יגיע במסגרת הסיבוב One World ויופיע ב־14 בספטמבר בהיכל מנורה־מבטחים בתל־אביב. אבל בראיון הטלפוני איתו, מביתו שבמיאמי, אין שום כללי טקס תאגידיים או גינונים של פופ־סטאר. מרטין נחמד מאוד, משעשע וגלוי לב.

     

    אנריקה מרטין מורלס נולד בסן־חואן, בירת פורטו־ריקו, לפני 45 שנה. בגיל 12 התחיל להופיע בפרסומות ושנה לאחר מכן התקבל ללהקת הבנים מנודו, לאחר שנדחה כמה פעמים לפני כן בגלל גילו הצעיר וקומתו הנמוכה, "אבל התעקשתי והגעתי לכל אודישן", סיפר בעבר, "עד שהם התרצו". חמש שנים ו־11 אלבומים אחר כך הוא עזב את הלהקה וחתם על חוזה סולו עם הזרוע הלטינית של סוני. שני אלבומים אחר כך, שהצליחו בארצות דוברות ספרדית ואף יצרו לו גרעין של מעריצים בארצות־הברית, הוא הגיע לנסות את מזלו באל־איי.

     

     

    נהנה מכל רגע. תמונה מהאלבום המשפחתי, 2009 | צילום: גטי אימגס
    נהנה מכל רגע. תמונה מהאלבום המשפחתי, 2009 | צילום: גטי אימגס
     

    מרטין התקבל לאופרת הסבון 'בית חולים כללי' ושיחק שם במשך שנתיים ברמן וזמר לטיני לוהט. באותה תקופה יצא מהארון בפני אמו, אבל אחרי שהסתיימה מערכת היחסים עם בן זוגו דאז, הוא שב אל הארון וחתם אותו עם בריח. “נעלתי את הרגשות שלי עמוק בפנים והתחלתי לצאת עם נשים", כתב באוטוביוגרפיה Me, שפירסם ב־2010. הסיבה: "זה קשה גם ככה להיות לטיני בהוליווד. ומה היה יכול להיות קשה יותר מאשר להיות גיי לטיני?"

     

    ב־1995 החלה הקריירה הבינלאומית שלו לנסוק, עם הלהיט 'מריה'. שלוש שנים אחר כך הופקד על ביצוע השיר הרשמי של המונדיאל, ומיליארד בני אדם שמעו אותו, לייב ודרך הטלוויזיה, מבצע את 'לה קופה דה לה וידה' - גביע החיים. השיר המידבק מעדות המקרנה הניח את היסודות לאלבום הראשון של מרטין באנגלית (שנשא את שמו) ולשלאגרים שיצאו מתוכו: Living La Vida Loca, She's All I Ever Had והדואט עם מדונה Be Careful. במאי 1999 הקדיש לו המגזין היוקרתי 'טיים' את כתבת השער. מרטין, קבעו שם, חילץ את הפופ הלטיני מהגטו והביא אותו אל לב המיינסטרים. חברות התקליטים החמדניות ניצלו את המומנטום ויצאו לציד של כישרונות לטיניים נוספים. מרטין סלל את הדרך לאנריקה איגלסיאס ולשאקירה.

     

    "היו נקודות שיא, אבל גם לא מעט נקודות שבירה", הוא נזכר בהצלחה המטורפת. "בכל הצלחה יש שיאים ונפילות, גם מבחינה רגשית. אם תסתכל על אייקונים כמו אלביס, ג'ים מוריסון ומדונה, תגלה שכל אחד חווה מזה וגם מזה. ידעתי שאני בן אדם שעושה טעויות, אבל המפתח מבחינתי היה איך מתגברים וממשיכים הלאה.

     

    "בתחילת הדרך הרגשתי שהתפקיד שלי הוא לפרוץ את הגבולות ולדבר על התרבות שלי. הייתה סביבי לא מעט בורות. כששאלו אותי מאיפה אני ואמרתי שאני מפורטו־ריקו, אמרו לי, 'אה, קוסטה־ריקה, שמענו על המקום הזה'. בהדרגה הקריירה שלי, סליחה על הקלישאה, הפכה גם לסוג של שליחות, ואני לא חושב שהיה שלב שבו הרגשתי שהקריירה היא נטל או מגבלה. היה לי מזל גדול והקיפו אותי מנהלים מצוינים. כשאתה הופך לזמר בינלאומי מפורסם, אתה חייב שכל החלקים ישלימו את הפאזל ולהיות מפוקס ונחוש. תהילה היא דבר נחמד אבל טמונים בה המון פיתויים, ומהר מאוד הבנתי שאני חייב להישאר עם הרגליים על הקרקע. אני חושב שהמשפחה שלי עזרה לי לעבור את זה בשלום".

     

     

    * * *

     

    בעוד מרטין עוטף את עצמו בסביבה תומכת, השמועות העיקשות על נטיותיו המיניות, כולל פפראצי שלו צמוד לגברים, סדקו את תדמית המאהב הלטיני שכיכב בפנטזיות של לא מעט נשים. בשנת 2000, כשאושיית התקשורת האמריקאית ברברה וולטרס שאלה אותו ישירות אם הוא הומו, הוא לא אישר ולא הכחיש. רק עשור אחר כך, ושנתיים אחרי שהביא תאומים לעולם באמצעות פונדקאית, יצא מהארון. “אני גאה לומר שאני גיי בר מזל", כתב באתר האינטרנט שלו. העולם, איך לומר זאת בעדינות, כבר היה עסוק בתחתונים של ג'סטין ביבר.

     

    בכל הזמן הזה שהיית בארון, לא היה לך קשה לשיר על בחורות?

     

    "לא. בתקופה של 'ליבינג לה וידה לוקה' וההצלחה העצומה, ניסיתי לשכנע את עצמי שאני סטרייט, אז הלכתי עם מה שרציתי להאמין בו עד שיום אחד אמרתי לעצמי שאני לא יכול לשקר יותר. כולנו עוברים תהליך ומסע של לקבל את עצמנו. גם אני עברתי מסע עם הזהות המינית שלי, ובסוף החלטתי לחלוק עם העולם את העובדה שאני גיי בגלל הילדים. לא רציתי שילדיי ירגישו שהם צריכים להסתיר משהו או להתבייש באבא שלהם, ואני נשבע לך שאם הייתי יכול שוב לצאת מהארון, הייתי עושה את זה, כי התחושה הייתה מדהימה. שחרור מטורף. עד אז הספקתי לא מעט: נולדו לי ילדים, מכרתי מיליוני אלבומים, הופעתי באצטדיונים ברחבי העולם וזכיתי בפרסים, אבל הרגע שבו הבטתי על עצמי במראה ואמרתי, 'אני גיי', היה רגע הגאולה של חיי".

     

    עד אז היית סמל מין. לא פחדת שהמעריצות ינטשו אותך?

     

    "פחדתי ועד איך, אבל הבנתי שלהמשיך להתחבא זה עוד יותר מפחיד. שבוע אחרי שיצאתי מהארון נוספו לי מיליון עוקבים בטוויטר, אז הבנתי שכל הפחדים היו רק בראש שלי, והרבה אנשים דווקא רצו לדבר איתי אחרי הצעד הזה. אני מניח שהיו גם כאלה שחטפו הלם וברחו, אבל בסוף הם חזרו. היום אני רואה בהופעות שלי אנשים צעירים ומבוגרים, גייז, סטרייטים, טרנסקסואלים. אנשים באים להופעה שלי כדי לחוות שעתיים של חופש, וגם אני עולה על הבמה ומרגיש חופשי יותר מאי פעם".

     

    הוא מרגיש חופשי גם לשתף את העולם במערכת היחסים החדשה שלו, עם האמן הלונדוני ממוצא כורדי, ג'וואן יוסף. הם הכירו לפני חצי שנה, ומרטין נשמע לגמרי מאוהב כשהוא מדבר על הבויפרנד החדש.

     

    איך מישהו הופך להיות החבר של ריקי מרטין?

     

    "דווקא אני עשיתי את הצעד הראשון, אפילו לפני שראיתי את הפנים של ג'וואן. יצא לי לראות באינטרנט כמה עבודות שלו ויצרתי איתו קשר. התכתבנו ודיברנו בטלפון על אמנות במשך חצי שנה, וכשהגעתי ללונדון ונפגשנו בפעם הראשונה, הסתכלתי עליו ואמרתי, 'מה קורה פה?' הוא היה יותר חתיך ממה ששיערתי - ויצא לי לפגוש לא מעט חתיכים, חלקם היו גם טיפשים. עם ג'וואן הייתה משיכה נפשית חזקה לפני שהיא הפכה לפיזית. יש לנו תפיסות עולם דומות, אבל גם לא מעט הבדלים, וזה אחד הדברים שהכי מושכים אותי אצלו".

     

    בשנים האחרונות הקריירה הבינלאומית שלו האטה, ומרטין שב והתרכז בהצלחה באלבומים לטיניים. "עשיתי הפסקה ב־2007 כדי להפוך לאבא", הוא מסביר, "והילדים שלי מוכיחים שעשיתי את ההחלטה הנכונה. אני מופיע היום בכל העולם, עם אותה אנרגיה שהייתה לי לפני 20 שנה, אני לא מתחרט לרגע על זה פסק הזמן שלקחתי".

     

    זה לא מתסכל שהיום משמיעים את השירים שלך פחות מפעם?

     

    "לא, זה קורה לכולם. הרי מדונה היא המלכה, היא אלוהים, וזה קורה גם לה. קשה להכניס מוזיקה לרדיו, אבל חשוב להמשיך להשקיע במעריצים שלך. היום הרדיו התחלף במדיה החברתית ואני מקבל תגובה מיידית בטוויטר, מבין מה הקהל רוצה וצריך באותו רגע. אני מנהל את החיים ואת הקריירה אחרת. זה היה משעמם אותי אם הייתה לי אותה קריירה במשך 20 שנה".

     

    מרטין אמור היה להגיע לישראל כבר לפני עשר שנים, רגע לפני פסק הזמן שלקח, אבל ההופעה בוטלה שבועיים לפני המועד. "אני כבר מת לבקר בישראל", הוא אומר. "יש לי חברה ישראלית, מיטל סבן, שכבר שנים מנדנדת לי שאני חייב לבקר אצלכם. היא לימדה אותי להגיד 'נשמה שלי'", הוא מבטא את המילים בעברית וצוחק. "אני במקום טוב בחיים, כך שגם מבחינה רוחנית, זה הזמן לישראל. אני בטוח שגם הילדים שלי ייהנו. חזרנו לפני כמה ימים מטיול ספארי באפריקה. הם נידנדו לי שאקח אותם לטיול יום הולדת ושאלו, 'פאפי, מתי נוסעים לספארי?' אז לא הייתה ברירה, הייתי חייב. מה, אני אגיד לילדים לא?"

     

    7night@yedioth.co.il 

     


    פרסום ראשון: 23.08.16 , 15:35