בדיקות הנהיגה המבוצעות כיום לנהגים, בעיקר לנהגי משאיות ואוטובוסים, אינן מספיקות ומאפשרות גם למי שראייתו לקויה להמשיך לשבת מאחורי ההגה ולסכן נהגים אחרים. כך טועניים מומחים ששוחחו עם "ידיעות אחרונות".

כיום נבדקים נהגים בעת שהם מגישים בקשה ללימוד נהיגה, בדרך כלל סביב גיל 18. בעבר הם נבדקו שוב רק מגיל 65, אבל כיום מחייב החוק בדיקה בגיל 40, ובדיקות רפוריות אחת לחמש שנים מגיל 65. זאת למרות שבבדיקה שערכה המשטרה ב־2001, נמצא כי 10% מכלל תאונות הדרכים נובעות מלקויות ראייה של נהגים. כמו כן, כשלו בבדיקות 39% מבין הנבדקים מעל גיל 70 כמו גם 38% מהנבדקים בטווח הגילאים שבין 61-70. לטענת המשטרה, "יש חשיבות רבה לביצוע בדיקות ראייה תכופות יותר לכלל הנהגים תוך שימת דגש על שכבות הגיל המבוגרות".

במכתב ששלח לשר התחבורה ישראל כץ טוען ד"ר שמואל לוינגר, ממנתחי העיניים הבכירים בארץ ומנכ"ל רשת המרכזים הרפואיים 'עיניים', כי מלבד תדירות הבדיקה הלא מספקת, יש צורך בבדיקה מעמיקה יותר. "הבדיקה שמחייב כיום משרד התחבורה אינה בודקת מספיק טוב את איכות הראייה, בעיקר את שדה הראייה של הנהג, ואת כושר המיקוד שלו, שבא לידי ביטוי בעיקר בלילה". בדיקה כזו מחייבת ציוד יקר מהקיים, וד"ר לוינגר מציע לחייב בה מועמדים לנהיגה ברכב ציבורי ובמשאית, כמו גם בבדיקות תקופתיות.

פרופ' אירית ברקת, מנתחת בכירה במכון העיניים של בית החולים תל השומר, מרצה בכירה באוניברסיטת תל־אביב ולשעבר יו"ר החוג לקרנית באיגוד רופאי העיניים, אומרת כי "נהגי רכב כבד או ציבורי נזקקים ליכולת ראיה טובה יותר ממי שנוהג ברככ פרטי. זמן התגובה של נהגים אלה חייב להיות מהיר יותר, ואיכות הראיה משפיעה על זמן התגובה. בראיית לילה סינוור עלול לגרום לסיכון משמעותי בעיקר בדרכים ללא הפרדה, בשל איבוד ראייה למספר שניות".

לדבריה, "הבדיקות המקובלות כיום הן בסיסיות בלבד. הערכת נהגים מקצועיים אינה מפורטת ונבחני הראייה לא מתוחזקים לעיתים קרובות. יש לציין ששינויים בראייה מתרחשים באופן הדרגתי. נהגים מסתגלים להם ולא חשים בהפרעה המתפתחת בראיה וממשיכים לנהוג בסיכון בלי שהם מודעים לחומרת מצבם".

לדברי ד"ר לוינגר ופרופ' ברקת דרושה התניית רישיון בביצוע מכלול בדיקות ראייה מקיפות ותקופתיות לעיתים קרובות. "אין לי ספק שראיה יותר טובה תקטין את מספר תאונות הדרכים", אומרת פרופ' ברקת.