שבת 08 באוגוסט 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    רמי זרנגר
    המוסף לשבת • 25.08.2016
    "הבן של טראמפ שיחק עם הבן שלי בייסבול. הילארי היא חברת משפחה. אני מאמין ששניהם יתמכו בישראל"
    מאחוזת הפאר שלו במנהטן משקיף מתיו ברונפמן בדאגה על תדמית ישראל בעולם, וחולם להפוך לנשיא הקונגרס היהודי העולמי כמו שהיה אביו. בראיון מיוחד מספר איש העסקים שמאחורי שופרסל ואיקאה על מאבקו באנטישמיות ומסביר מדוע הוא מתלבט למי להצביע בבחירות לנשיאות
    יניב חלילי, ניו־יורק | צילום: רמי זרנגר

    כשהוא נדרש לדבר על המועמדים לנשיאות ארצות־הברית, איש העסקים היהודי־אמריקאי מתיו ברונפמן מוצא את עצמו בדילמה לא פשוטה. ההתלבטות אצל ברונפמן אינה רק עניין אלקטורלי - אלא גם אישי. מצד אחד, הוא בקשרי ידידות עם איוונקה טראמפ, בתו של המועמד הרפובליקני, ועם בעלה. מנגד, בטלפון הסלולרי של ברונפמן שמור מספר הטלפון האישי של הילארי קלינטון, המועמדת הדמוקרטית לנשיאות. קלינטון הייתה הנציגה היחידה שאינה בת משפחה שהוזמנה לנאום באזכרה של אביו המנוח, אדגר ברונפמן, שנפטר לפני כשלוש שנים. עכשיו מתקשה ברונפמן להחליט למי יצביע. "למדתי שישראלים ויהודים זקוקים לתמיכת הממשל ולכן אנחנו, מנהיגי יהדות ארה"ב, צריכים לכבד כל אחד שייבחר", הוא אומר בראיון ל"ידיעות אחרונות".

     

     

    עם יו"ר ארגון "לימוד", חיים צ'סלר. "מפיצים אהבה"
    עם יו"ר ארגון "לימוד", חיים צ'סלר. "מפיצים אהבה"

     

    גם אם זה יהיה טראמפ?

     

    “זה לא משנה. אני מכיר את טראמפ אישית – הבן הצעיר שלו שיחק בקבוצת הבייסבול של בני, קובי. אל תשכח שנכדיו הם יהודים לכל דבר. אבל אני אשמור לעצמי את הדברים שאני חושב עליו. אני מכיר היטב גם את הילארי – היא חברת משפחה. אני חושב ששניהם יתמכו בישראל".

     

    טראמפ עשוי מחומר של נשיאים?

     

    “כל אדם שלא היה פוליטיקאי – מושל או סנאטור – ייתקל באתגרים אדירים, כי צריך להכיר את המערכת הפוליטית ואת חוקיה, ולאדם שמגיע מבחוץ יש מגבלה בהיכרות עם המערכת. יש מעט מאוד דוגמאות בעולם של אישים שהגיעו מחוץ למערכת הפוליטית למשרות בכירות ומילאו אותן בהצלחה. אחת הטענות נגד טראמפ היא שרבים בארה"ב לא יודעים מה דעותיו בנושאים רבים ואי־אפשר לדעת מה תהיה המדיניות שלו. הוא אמר דברים על המוסלמים, המקסיקנים ועל הפלות – ואז חזר בו. אז איפה הוא עומד בנושאים הללו? הוא אמר שהוא אוהד ישראל ויתמוך בהעתקת שגרירות ארה"ב לירושלים. אבל שמענו את ההבטחה הזו מכל מועמד לנשיאות עד היום – ובפועל זה לא קרה. נצטרך לחכות ולראות".

     

    הרוטשילד של אמריקה

     

    גם אם אתם לא מכירים את ברונפמן בשמו, סביר להניח שבשנים האחרונות לא עבר יום בלי שנתקלתם באחת החברות שבשליטתו. מאז 2007 הוא בעליהם של 20 אחוז ממניות רשת שופרסל, שנקנו אחרי שמכר את חלקו ברשת הריבוע הכחול בעקבות סכסוך עם שותפו, דודי ויסמן. ההשקעה הגדולה של ברונפמן בישראל הייתה רכישת השליטה בבנק דיסקונט – הרפתקה כלכלית אליה נכנס ב־2006 – ויצא ממנה כעבור שמונה שנים בהפסדים. קדמו לבנק גם מפעל הנרות פאלאס, שברונפמן היה מבעליו ביחד עם איש העסקים הדתי שלום פישר. בנוסף, ברונפמן הוא מבעלי הזיכיון של רשת איקאה בישראל – אחד העסקים הרווחיים שלו בארץ הקודש.

     

    העסקים בישראל מצטרפים לשורה ארוכה של עסקים בארה"ב, במגרש המשחקים של עשירי ניו־יורק, שברונפמן הוא דמות בולטת בו. העסקים הללו כוללים נדל"ן, השקעות, קרנות הון סיכון ועוד כל מיני ביטויים שמאותתים למנהלי הבנק של ברונפמן שצריך לפנות מקום בכספות לעוד מזומנים. מעבר לפעילותו העסקית, ברונפמן נחשב לאחד היהודים המשפיעים ביותר בארה"ב ובעולם. הוא משקיע מיליוני דולרים בשנה בארגון "לימוד", שתכליתו לקרב את יהודי מדינות ברית־המועצות לשעבר לחיק היהדות ולמדינת ישראל. בביקוריו בישראל הוא מרבה להיפגש עם פוליטיקאים בכירים, שרוצים להיות קרובים לליבו ולכיסו של המולטי־מיליונר הגבוה והשרמנטי, שמסייע בקרב על תדמיתה של מדינת ישראל בעולם.

     

     
    עם בת זוגו, מלאני לביא. "היא הדובדבן בקצפת בסיפור האהבה שלי עם ישראל"
    עם בת זוגו, מלאני לביא. "היא הדובדבן בקצפת בסיפור האהבה שלי עם ישראל"

     

     

    העובדה כי ברונפמן מכיר אישית את שני המועמדים לנשיאות ארה"ב – ונמצא בקשרי ידידות אישיים איתם או עם בני המשפחות שלהם – מעידה על מעמדו כאחת הדמויות הבולטות בניו־יורק, נצר לשושלת מפוארת. סבו של ברונפמן, סמואל, הקים את האימפריה המשפחתית בשנות ה־30 של המאה הקודמת בקוויבק שבקנדה, אליה הגיעה המשפחה ממזרח אירופה. העסק העיקרי של המשפחה היה מפעל המשקאות סיגרם, שהיה בשעתו מפעל המשקאות הגדול בעולם – יותר מקוקה קולה. המפעל החל בייצור וויסקי, אך מהר מאוד התפשט גם לתחום המשקאות הקלים ואחז בנתח שוק גדול מאוד בארה"ב. בשנת 2002 רכשה קוקה קולה העולמית את ליין המשקאות הלא־אלכוהוליים של החברה, שנחשבים לפופולריים ביותר בארה"ב. המשפחה הפכה למשפחת רוטשילד האמריקאית - אחד השבטים המיוחסים של יהודי ארה"ב.

     

    לאורך השנים שלחה סיגרם זרועות לתחומים אחרים והמשפחה רכשה חברות בתחומי הנפט והגז ואת חברת הצבע דופון. אחרי מותו של סמואל ירש את מקומו אדגר ברונפמן, אביו של מתיו. בשנות ה־80 הפך ברונפמן לנשיא הקונגרס היהודי העולמי, "ראש ממשלת היהודים" בעולם. בשנות ה־90 הוא מינה את בנו, אדגר ג'וניור, לנשיא העסק המשפחתי. אדגר הבן היה נחוש בדעתו להיכנס לעסקי המדיה ולהוליווד וביצע צעד שנוי במחלוקת, כשמכר את מניות המשפחה בחברת דופון תמורת תשעה מיליארד דולר ומאוחר יותר גם את מניות החברה בסיגרם. בכסף רכש את תאגיד הקולנוע יוניברסל, את חברת התקליטים פוליגרם וזרועות מדיה נוספות, בעיקר בתחום המוזיקה. אלא שהרכישות בוצעו זמן קצר לפני שהעולם עבר למדיה דיגיטלית, וחברות המוזיקה, שנשענו על מכירות דיסקים ודי־וי־די, הפסידו המון כסף – ההערכות מדברות על 3 מיליארד דולר שנמחקו מההון המשפחתי. "חלפו מאז 15 שנים, וזה שייך לעבר", אומר ברונפמן על הכישלון ההוא. "מאז שאבי נפטר, כל שבעת ילדיו פנו לדרכים עצמאיות בעסקים ואנחנו לא מעורבים זה בעסקיו של השני. נשארנו בקשר קרוב למרות שאנחנו מפוזרים בעולם".

     

    "מודה כל בוקר לאלוהים"

     

    ברונפמן בן ה־57, שנראה צעיר בהרבה מגילו, נולד בניו־יורק לתוך אימפריה כלכלית מבוססת. לא רק שאביו אחז בשליטה על הזרוע האמריקאית של האימפריה המשפחתית – סבו וסבתו מצד אמו הקימו את בנק ליהמן ברדרז והיו גם מבעלי אמריקן אקספרס. "כל הדיבורים סביב אבי לא נכנסו לתוך בית ילדותי", מספר ברונפמן. "בשנים המעצבות של חיי הוא עדיין לא היה מבוסס מבחינה פוליטית. אבל היום אני שומע מאנשים סיפורים על הדברים שאבי עשה למען יהודים, גם למען יהודי ברית־המועצות בשנות המלחמה הקרה. האתגר שלי הוא להמשיך את עבודתו, אלה נעליים מאוד גדולות להיכנס לתוכן. אני מקווה ביום מן הימים להנהיג את אחד הארגונים היהודיים המשפיעים בעולם ואולי להיות נשיא הקונגרס היהודי העולמי".

     

    כמה גדול הלחץ להסתובב עם השם ברונפמן?

     

    “אבי לימד אותי שעושר מספק דבר אחד בלבד: אפשרויות. הוא לא קונה אושר או שמחה. כסף יכול להוות מכשול בדרך להצלחה כי הוא עלול להפוך אותך לאדם עצלן. כשסיימתי קולג', ידעתי שלא אהיה הומלס. אבל הבנתי שלשבת בבית ולא לעשות כלום – לא יביא לי סיפוק. היה לחץ, כמובן. סבי היה אדם מצליח, אבי ודודי צ'ארלס השיגו המון בחייהם, גם אמי הגיעה ממשפחה עשירה מאוד. לכן השלמתי לימודי תואר שני במינהל עסקים בהרווארד והתחלתי את הקריירה שלי בוול סטריט. יש לחץ רב שמגיע עם שם המשפחה. אחי פעם אמר, 'רק בגלל שנולדתי עשיר, זה לא אומר שאני טיפש'. נולדתי עם כפית של כסף בפה ועם נכסים רבים, אבל אנשים מניחים שאתה מקבל מה שאתה רוצה ומגיע להישגים רק בגלל זה, ואני כל השנים נלחמתי כדי להוכיח שאני מצליח בזכות עצמי. במובן אחד אני אומר כל בוקר תודה לאלוהים, במובן אחר אני חושב שהשם והכסף מגבילים".

     

    הוא מתגורר במנהטן, באחוזה שכוללת גם ספא, ספרייה וגן מרהיב על הגג – והוערכה בעבר בסכום של 27 מיליון דולר. את הונו האישי קשה לאמוד, שכן מדובר בעיקר בירושה ובהון פרטי, כסף ישן שרק בעליו מצויים בסוד עניינו. בעבר הוערך הונו של אביו, אדגר המנוח, בסכום של 2.6 מיליארד דולר. ההון של משפחת ברונפמן גם שימש קלף למיקוח, כשב־1975 נחטף אחיו של מתיו, ואביו שילם כופר בסכום של 2.6 מיליון דולר כדי לשחררו. החוטפים נעצרו, אך הסיפור שפך אור על העוצמה הכלכלית של המשפחה.

     

    במפה המשפחתית נחשב מתיו לחריג בקרבתו ליהדות. "חגגנו את חג המולד יותר מאשר את חנוכה", הוא מספר וממהר להוסיף: "אבי התחרט על כך ברבות הימים". בזמן שאחיו נישאו לנשים לא יהודיות והתרחקו מהמסורת, מתיו ברונפמן התקרב ליהדות ולישראל. הוא עורך קידוש בערב שבת, שולח את ששת ילדיו לבתי ספר יהודיים ופוקד את בית הכנסת באופן קבוע. "היה חשוב לי לגדל את ילדיי על ברכי היהדות, כי ידעתי שכשהם יגדלו, יש סיכוי גדול יותר שהם יינשאו לנשים יהודיות, יולידו לי נכדים יהודים ויהיו קרובים לישראל. הייתי מעדיף אם אחי ואחיותיי היו נישאים ליהודים וליהודיות. אני מדבר על כך לא מעט עם אחי, אדגר ג'וניור. הוא אומר שזו עובדה, שילדיו לא יהודים, לא משהו שאפשר לנהל עליו משא ומתן".

     

    מקוטג' ועד ריהוט שוודי

     

    הקשר ההדוק של ברונפמן ליהדות הביא אותו גם לישראל. הוא הכיר את איש העסקים החרדי שלום פישר, שהיה בעל מפעל נרות בבאר־שבע, והשניים הפכו שותפים. "היה לו מפעל נרות קטן ולי מפעל נרות בארה"ב והוא למעשה פתח לי את ההיכרות עם עולם העסקים הישראלי". ב־2003, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה ובשיאו של משבר כלכלי חמור שפקד את ישראל, החליט ברונפמן להגדיל את השקעותיו בישראל. ביחד עם פישר ועם איש העסקים דודי ויסמן הוא הפך לבעל השליטה ברשת הריבוע הכחול. "דווקא באינתיפאדה השנייה, כשאף אחד לא חשב להשקיע, התחלתי להיות סקרן כלפי עסקים בישראל. המון אנשים חשבו שאני משוגע וגם אבא שלי ניסה להניא אותי מכך. אבל שיערתי שהמשבר הכלכלי יסתיים ודברים ישתנו – כפי שלשמחתי אכן קרה".

     

    ברונפמן קיווה להיחלץ מהצל הגדול של אביו – וראה בקמעונאות המזון הישראלית את המפתח לכך. אלא שעסקי הריבוע הכחול עלו על שרטון לאחר שהסתכסך עם ויסמן והשניים החלו הליך בוררות, שבסיומו רכש ויסמן את חלקו של ברונפמן בחברה. "היה לנו חוזה, שהריבוע הכחול יהיה סגור בשבת, בגלל שפישר, השותף שלי, הוא אדם דתי והיה חשוב לי שהעסקים שלי בישראל יהיו סגורים בשבת", מסביר ברונפמן. "אבל אז ויסמן ראה הזדמנות עסקית אחרת והחליט לקנות את רשת AM:PM ולפתוח את החנויות של הרשת בשבת. הייתה לכל אחד מאיתנו אפשרות לקנות את השני והוא בחר לקנות את חלקי בקבוצה. לקחתי את הכסף והשקעתי אותו ברכישת 20 אחוזים ממניות שופרסל".

     

    אבל גם בשופרסל ברונפמן לא ממש זכה לימים רגועים. "שופרסל היא חברה רווחית מאוד, היא לא מפסידה כסף", הוא מתגונן. "בשנתיים האחרונות החברה הרוויחה פחות כסף וחתכנו דיבידנדים. רשת רמי לוי שינתה את השוק עם הנחות גדולות ושופרסל הלכה בעקבותיו. הקריסה של מגה היא תוצאה ישירה של רמי לוי וחוסר היכולת של הרשת ללכת בעקבותיו. לשופרסל לקח קצת זמן להתרגל, אבל אנחנו הרשת הכי חזקה בשוק".

     

    זה לא רק התחרות עם רמי לוי, שופרסל נפגעה גם מהמחאה החברתית.

     

    "היו סיבות רבות למחאה. באמריקה אין מע"מ על מוצרי מזון בעוד שבישראל יש 17 אחוזי מע"מ. בסופו של יום, שופרסל וקמעונאיות מזון אחרות מרוויחות אולי שני אחוזים על המכירות. נפגשתי עם יאיר לפיד כשהוא היה שר האוצר, ואמרתי לו: 'אתה צודק, אוכל יקר יותר בישראל מאשר במדינות אחרות. אנחנו משלמים מע"מ, מס על השכירות, אבטלה. אתה רוצה להוריד את המחירים? תוריד את המע"מ על מוצרי מזון או שכולנו נפשוט את הרגל'.

     

    "מי שמרוויח ממכירות מזון היא הממשלה, מכל המסים שהיא גובה. אנחנו מעסיקים יותר מ־11 אלף עובדים – תחשב כמה כסף המדינה מרוויחה מהמסים שלהם. אני מסכים שמחירי המזון גבוהים בישראל, אבל לא באשמתנו. אתה יודע כמה ארוך ומורכב תהליך רכישת אדמות לטובת גידולים חקלאיים, כדי שנוכל לגדל בעצמנו פירות וירקות? הממשלה טומנת מכשול ולכן המחירים גבוהים – כי היצע המזון הוא מוגבל. אני מבין לחלוטין את התסכול והזעם של הישראלים".

     

    נשמעה ביקורת גם על כך שהמחירים באיקאה בישראל גבוהים מאלה שבסניפים בחו"ל.

     

    “המחירים בכל שוק משקפים אלמנטים שונים – עלות המוצרים, המסים, ההובלה והמרכיבים המשתנים משוק לשוק. תשווה את איקאה ישראל לערב־הסעודית ולמצרים ותגלה שהמחירים דומים מאוד. בישראל מחיר הקרקע גבוה יותר, ולהחזיק חנות באירופה זול יותר מאשר בישראל".

     

    ב־2006 רכש ברונפמן את בנק דיסקונט בעסקת ענק באמצעות קבוצת ההון המשפחתית, כשנתניהו היה שר האוצר וביקש להפריט ולהבריא את הבנק. ברונפמן היה מבעליו של דיסקונט במשך שמונה שנים, עד שמכר את חלקו. על פי הערכות, ברונפמן הפסיד מאות מיליוני שקלים בהרפתקה בבנק – ואת האצבע המאשימה הוא מפנה כלפי הממשלה: "הרגולציות כלפי הבנקים הפכו מחמירות יותר, התחלנו לאבד כישרונות בגלל ההגבלה על משכורות בכירי הבנק, הריבית הייתה נמוכה ולא ראיתי שהבנק מתקדם בתהליך שייחלתי לו. אחרי שמונה שנים הרגשתי שמספיק. אני מבדיל בין צדקה לביזנס, ועם הבנק לא ראיתי ביזנס".

     

    עכשיו נכנס ברונפמן להרפתקה חדשה בישראל – פרויקט כיכר אתרים. הוא חבר לאיש העסקים עמיר בירם והשניים מתעתדים להפוך את פיל הבטון המכוער על חוף ימה של תל־אביב לפרויקט מגורים יוקרתי. מבחינות רבות, העסק הזה חייב להצליח: ברונפמן לא יכול להרשות לעצמו להיכשל, שכן חברת ישראלום נכסים, באמצעותה הוא משקיע בישראל, הפסידה על פי הדיווחים 700 מיליון שקל מאז 2010. "אני לא חושב שמדובר בסכום כה גבוה, אבל בהחלט היו שם בעיות. למדתי לא מעט מהטעויות. האם אני מתחרט שנכנסתי לעסקים בישראל? לא. אתה עושה טעויות – כפי שעשיתי אני – ולומד מהן. קשה לעשות ביזנס בישראל אבל אני עדיין שמח שאני משקיע שם. להיות אאוטסיידר בישראל מקשה על עשיית עסקים. הישראלים אומרים לך מה הם חושבים, לפעמים יותר מדי, אבל הם לא מנשקים לך את התחת. זה מרענן ומאתגר".

     

    שלוש נשים, שישה ילדים

     

    ברונפמן עומד בראש ארגון "לימוד", שהקים לפני עשור במטרה לחזק את הזהות היהודית והזיקה למדינת ישראל בקרב יהודי ברית־המועצות לשעבר. במסגרת הארגון, שמנהלים היו"ר חיים צ'סלר והפילנטרופית היהודייה־אמריקאית סנדרה קהאן, מתקיימים פסטיבלים וכנסים להעמקת הזהות והתרבות היהודית בקרב אותן קהילות, באמצעות הרצאות, דיונים וסיורים. הארגון, הפועל בעשר מדינות, חולש על צבא של 40 אלף פעילים, ועוסק בין השאר במלחמה בחרם על ישראל. בסוף השנה יערוך באילת את הכנס השנתי הגדול ביותר שלו.

     

    "ישראל חשובה ליהודי התפוצות כפי שיהודי התפוצות חשובים לישראל", אומר ברונפמן, "בפרט בזמנים שבהם ישראל זקוקה שיהודי העולם יילחמו ביוזמות החרם ובאנטישמיות. יש משולש בין וושינגטון, ירושלים ובירות המדינות שבהן גרים יהודים ברחבי העולם, והקשר בין שלושת הגורמים הללו מאוד חזק. אנחנו לא מזניחים אף יהודי בעולם, אבל עם המעבר של אנשים לערים הגדולות אנחנו עלולים לפספס קהילות קטנות. כאן ארגונים כמו 'לימוד' נכנסים לתמונה. אנחנו עושים עבודה שמסייעת ותומכת במדינת ישראל בקרב היהודים הללו ומפיצים אהבה כלפי ישראל".

     

    אפרופו אהבה, לברונפמן יש עכשיו בת זוג ישראלית, מלאני לביא (29), כלכלנית שעבדה בבנק הפועלים והגיעה לברונפמן כשביקשה לעבור לניו־יורק וחיפשה עבודה. "חבר שלי סיפר לי שמישהי מבקשת לעבוד בארגון ללא מטרות רווח וביקש שאעזור לה", מספר ברונפמן. "קראתי את קורות החיים שלה, ראיתי שהיא שירתה בצבא ועבדה בבנק. נפגשנו לקפה ומאז זה המשיך".

     

    בני הזוג, שנפגשו לפני כשנה, נראים מאוהבים מעל הראש, אבל עדיין אין חתונה באופק. עסקי החתונות אינם זרים לברונפמן: הוא היה נשוי שלוש פעמים – משתי נשותיו הראשונות נולדו לו שישה ילדים. אשתו השנייה, ליסה בלזברג, היא בתו של איל ההון היהודי־קנדי סמואל בלזברג. במנהטן התבססה האגדה האורבנית כי ברונפמן התגרש מבלזברג אחרי שגילה שהיא בוגדת בו עם ביל קלינטון. בעבר סיפר אחד מחבריו של קלינטון כי הנשיא לשעבר התרברב בפניו כי "ליסה אמנם נשואה לגבר שהונו האישי מוערך בשישה מיליארד דולר, אבל היא עדיין אוהבת לפלרטט איתי". זמן קצר אחרי שהסיפור ההוא התפרסם, ברונפמן ובלזברג הגישו בקשת גירושים. היא, אגב, הכחישה את דבר הבגידה.

     

    על פי הדיווחים, גם ברונפמן ביצע מהלך דומה בשנה שעברה, כשהחל לנהל רומן עם לביא בזמן שהיה נשוי לאשתו השלישית, סטייסי ברונפמן. ב"דיילי מייל" הבריטי נטען כי סטייסי, המכהנת כנשיאת אגודת הידידים של מוזיאון ישראל בארה"ב, עלתה על דבר הרומן אחרי שגילתה תחלופת מסרים לוהטת בין בעלה ללביא בווטסאפ שבטלפון שלו. אחת מחברותיה סיפרה ל"ניו־יורק פוסט": "היא הייתה המומה לגלות שגילה של החברה החדשה של בעלה הוא כמחצית מגילו. היא אפילו צעירה מבנו!" כששאלתי בראיון את ברונפמן אם הוא שומע באופק את פעמוני החתונה עם לביא, הוא ענה בחיוך: "קודם צריך להתגרש מהאישה הקודמת, אחר כך יגיעו פעמוני החתונה".

     

    על פי "דיילי מייל", ברונפמן ורעייתו הגיעו להסדר, כשהוא השאיר בידיה את דירת הפאר שלהם בשדרה החמישית. נראה שברונפמן מתרגש הרבה יותר מהזוגיות החדשה מאשר מדירת הפאר שאבדה. "בשנת 84' נסעתי לבדי לישראל לראשונה והתאהבתי בה – ומאז יש לי רומן גדול עם ישראל. ההיכרות שלי עם מלאני היא שלב נוסף באבולוציית היחסים שלי עם ישראל ובקשר העמוק שלי. בת הזוג הישראלית שלי היא הדובדבן בקצפת בסיפור האהבה שלי עם ישראל".

     

    היא צעירה ממך בשנים רבות. מרגישים את פער הגילים?

     

    "כמובן, אבל הפער לא מטריד אותי. אולי זה אמור להטריד את מלאני יותר מאשר אותי, אבל אני לא חושב שזה מפריע לה. אני קרוב מאוד לילדיי הבוגרים וגם בחברה שלי יש מנהלים צעירים ממני בהרבה. אני אוהב להיות מוקף בצעירים ונהנה מחברתם. אני סבא לשני נכדים מקסימים – ועדיין קם בבוקר ונהנה לעשות דברים שצעירים עושים. הנה, תראה, יש לי אפילו חשבון אינסטגרם. אני לגמרי בעניינים". ¿

     


    פרסום ראשון: 25.08.16 , 15:02