הכי יפה בעולם
בכל שנה מתכנסות בפבל ביץ' מיטב הקלאסיות של כל הזמנים לתצוגה, לתחרות או למכירה פומבית • הזוכה של 2016 הוגדרה בידי אריק קלפטון, בעליה הקודמים: "הדבר הכי טוב שהיה לי מחוץ למיטה ולבמה"
מדי שנה בחודש אוגוסט נערך בפבל ביץ', מונטריי, יריד המכוניות הגדול והיוקרתי ביותר בעולם. בעלי מכוניות קלאסיות מכל רחבי העולם שהצליחו להתברג לתחרות היופי "קונקור ד'אלגנס", מטיסים את המכוניות לשכונה הכי יוקרתית בקליפורניה, הכוללת אחוזות פאר המשקיפות אל עבר האוקיינוס הקר, שכונה ששמה את בוורלי הילס בכיס הקטן שלה. במרחק 15 דקות נסיעה צפונה מלוס־אנג'לס המתעלפת מחום, אתם מחליפים אווירה וטמפרטורות וזוכים להצצה מקרוב אל העבר הזוהר של המכונית.
על כרי הדשא המרהיבים הנושקים לים, חונות מכוניות עתיקות מראשית המאה שעברה שנראות כאילו זה עתה יצאו מפס הייצור. שמות שנעלמו מפסי הייצור ומהכבישים כמו דוזנברג ופאקארד לצד כאלה ששרדו כמו מרצדס, רולס רויס ואלפא רומיאו, בדגמים משנות ה־20 וה־30 ואף לפני, חונים על הדשא וביניהם עוברים השופטים ואלפי מבקרים שהגיעו לשטוף את העיניים. במהלך האירוע יצאו יותר מ־250 מכוניות קלאסיות בשיירה לסיבוב בעיר כרמל הסמוכה, זו שקלינט איסטווד שימש ראש העיר שלה. ללא ספק אחד המראות המרהיבים שייצא לכם לראות אי פעם ופקק תנועה שלעולם לא הייתם רוצים שייגמר.
מדי שנה, ג'יי לנו ואני נפגשים כאן בין המכוניות שמחיר הזולה ביניהן שווה יותר מדירה בת שלושה חדרים בתל־אביב. כן, גם במחירים הנוכחיים. המנחה המיתולוגי (במיל') של תוכנית הלילה משמש גם כמנחה הרשמי של האירוע מזה שנים. לנו, הידוע באהבתו הגדולה למכוניות, מחזיק בעצמו גראז' ענק בברבנק עם צי מכוניות שהיה מפרנס מוזיאון מוטורי גדול, מגשים חלומות של הרבה חובבי רכב. גם אם לא היו משלמים לו, הוא היה עושה זאת בהתנדבות.
עבור אלו שיזכו בתואר היופי בקטגוריה שלהם לא מדובר רק בסרט זכייה ומדליה, אלא בהקפצת שווי המכונית שלהם בצורה משמעותית. גם אלו שלא זוכות בפרס, אך מתקבלות לאירוע, זוכות לשדרוג בשוויין. במכירה הפומבית שנערכה ביום שלפני הקונקור, נמכרה, שים לב לוי יצחק, פורשה 959, חדשה יחסית למשתתפות אחרות באירוע, מודל 1988, בסכום של 1.2 מיליון דולר. למבורגיני מיורה P400 משנת 1971, האמא של הקונטאש, נמכרה ב־2.05 מיליון דולר ואת סכום השיא גרפה פרארי 250 GT קליפורניה ספיידר מ־1959 שנמכרה לזוכה המאושר עבור הסכום הפעוט: 16.5 מיליון דולר. מחיר הפתיחה היה 10 מיליון דולר. לא מעט כסף עבור מכונית איטלקית בת 57, ועדיין מחיר מציאה ממש, לא רק כי מדובר באחד הדגמים הכי מוערכים של פרארי, עם מנוע 12 צילינדרים, 3,000 סמ"ק ו־276 כ"ס, אלא כי קטלוג המכירה העריך את המחיר הסופי בין 18־20 מיליון דולר.
ובחזרה ליום התחרות. המכוניות שהעפילו לגמר מוזמנות עם בעליהן להגיע לחזית הלודג', שם יושבים מאות אנשים על כיסאות מתקפלים ועל מחצלות הפרושות על הדשא. הנשים חבושות בכובעים גדולים ומרשימים, כמו אלו שילבשו למרוצי סוסים. הקהל מקבל את הזוכים במחיאות כפיים הנבלעות ברעש המנוע משנת 1920 המקרטע בעלייה. חלק מהמכוניות זקוקות לדחיפה קלה וחלקן עושות את הדרך בקלילות על אף שהן כבר בנות 80 פלוס. השופטים מסתובבים בין המכוניות ובוחנים את מצבן המכני, האותנטיות וההיסטוריה הפרטית שלהן, ואז חורצים גורלות.
לבסוף, מוכרזת הזוכה הגדולה בתחרות, ה־Best of Show. והשנה הייתה זו לנצ'ה אסטורה קבריולה משנת 1936. האסטורה הייתה הלנצ'ה הגדולה של אותם ימים, עם מנועי V8 ובסיס לעיצובים של בוני מרכבים שונים, בימים שבהם נבנו מכוניות משלדה ומרכב נפרד, והיה קל ומקובל, בעיקר בדגמי פאר, לייצר מרכבים שונים על אותה שלדה.
המכונית הזוכה עוצבה בידי פיניפארינה, ושנים אחר כך נרכשה בידי הזמר אריק קלפטון שאמר עליה פעם: "הכיף הגדול ביותר שהיה לי מחוץ לבמה ולמיטה". היום היא שייכת לריצ'ארד מאטיי מאריזונה. כמו סיפורן של מכוניות קלאסיות רבות, גם היא נמצאה במצב מוזנח בשנות ה־60 על ידי מייקל סקוט. המכונית עברה שחזור ונמכרה לקלפטון, אשר מכר אותה ובהמשך רכש אותה מאטיי. לא ידוע כמה הוא שילם עבורה, אך מותר לנחש כי כאשר יחליט למכור אותה, הוא יקבל החזר מאוד יפה על כספו. ככה זה כשאתה זוכה בתואר הכבוד של קונקור ד'אלגנס ויש לך ביד משהו שהוא יותר יצירת אמנות מאשר כלי תחבורה.
ביום שני שעבר, חזרו כל הקלאסיות הביתה, חלקן במשאיות, אחרות בטיסות ובאוניות וחלקן הצליחו להגיע הביתה בכוחות עצמן. אנחנו שבנו להונדה המשעממת שלנו ולמחרת הכנסנו אותה למוסך. הלך הסטרטר.
לפנייה לכתב/ת 
