"הייתי צריך לגמגם בפני

"הייתי צריך לגמגם בפני חברת התקליטים, מה זה העטיפה הזו, מי האנשים האלה, ובעיקר - מי זה האלפנט הזה?" סיפר כאן בזמנו אהוד בנאי על אלבום המופת של הפליטים. "מגיע המופע שלנו, פארק הירקון, 20 אלף איש. ואני בכלל לא רואה מה קורה שם. רק יוסי אלפנט, זורח. והוא פשוט תופס לי בביצים בכל הכוח. הדרך שלו להגיד לי, זה פצצה".

הנרות הבהירים ביותר, כידוע, נגמרים ראשונים. יוסי אלפנט זרח במשך 32 שנים בלבד במסלול חיים של התרסקות. היה לו מום בלב, ראש מפוצץ רעיונות, אופי הרפתקני שהוביל אותו גם אל הלבן וסוף שחור, כמו אגדת הרוקנרול שהיה: 6 בספטמבר 1991, דום לב על במת מועדון הלוגוס. 25 שנה אחרי יתקיים אירוע הצדעה מפואר לאלפנט במועדון הבארבי בתל־אביב, שיוקדש לעבודתו כיוצר (להקה רטורית, חדר 101, למה פיל) וכמפיק מוזיקלי (אופרת הרוק 'מאמי', 'שינויים בהרגלי הצריחה' של נטאשה ועוד), לצד השקת מהדורות ויניל לאלבום הסולו היחיד של אלפנט ולמיני אלבום של להקה רטורית.

רשימת המשתתפים מדברת בעד עצמה: בערב הראשון (7.9) ישתתפו מיכה שטרית, ארז לב ארי, שי צברי, נקמת הטרקטור, ערן צור, מוניקה סקס, מאיה בלזיצמן ומתן אפרת, אייל אבן צור וטל פוגל, ובערב השני (8.9): אהוד בנאי, ברי סחרוף, רמי פורטיס, משינה, אסף אמדורסקי, הילה רוח, רייסקינדר, רם אוריון ושני פלג. כל אלה עם להקת הבית חיה מילר. לך, אלפנט!