בני הבית: אפרת אלבז־וייס (38), גרושה טרייה, סגנית מנהל סניף ברשת מועדוני בריאות וכושר גדולה, ירין וייס (8 וחצי), עולה לכיתה ג', וצ'ייסר (7), כלב מגזע שיצו ("אבל גברי ומחוספס").

גירושים: לפני כחודשיים וחצי, לאחר כ־14 שנות נישואים, התגרשה אפרת מבעלה יובל וייס (38), מנהל סניפים ברשת גדולה למוצרי חשמל. "בחור מקסים ומוכשר", היא מגדירה אותו בחום.

רוגבי (פוטבול אוסטרלי): ענף הספורט הקשוח והגברי שבו החלה אפרת את דרכה, והפכה לשחקנית היחידה בארץ. "כשהייתי בת 14 אדוארדו קברל עלה מארגנטינה לבאר־שבע, והקים בה קבוצת רוגבי עירונית. הרוב היו נערים, אבל הגיעו גם כמה נערות שפרשו מהר מאוד. אני שרדתי. ארבע שנים הייתי בנבחרת העירונית שנקראה 'קאמל', ועברתי גם קורס מאמני רוגבי והוסמכתי כשופטת".

צוק איתן: אפרת היא אחותו של דורון אלבז, שהתפרסם כאשר במהלך מבצע "צוק איתן" הקים בהתנדבות על גבול רצועת עזה תחנת רענון לחיילים, שם דאג להם לכל טוב בסיוע מערך מתנדבים שגייס.

טיפולי פוריות: באמצעותם נולד ירין. "מעולם לא הייתה לי בעיית משקל", אומרת אפרת, "אבל מאז הטיפולים כל הנושא הבריאותי השתבש, כולל המשקל".

המהפך: עד לפני שנה הייתה אפרת הבעלים של עסק מצליח — "השוק של פרנצ'סקה" — לממרחי בריאות שפיתחה וייצרה בעצמה. שש שנים הפעילה את העסק, עד שסגרה. "השילוב של עבודה קשה המון שעות ביום, בשילוב הסטרס והגירושים, גרמו לי לסגור את העסק ולחזור לאהבה הבסיסית שלי — ספורט. התקבלתי לעבוד כמדריכה בסניף גדול של רשת מכוני כושר ובריאות, ובתוך זמן קצר קודמתי לתפקיד סגנית המנהל".

ארוחת בוקר: אפרת קמה ב־05:30 ושותה כוס נס על חלב סויה, בלי סוכר. ירין מתעורר ב־07:00 ושותה כוס שוקו. לפעמים הוא גם אוכל קערית קורנפלקס עם חלב.

ארוחת עשר: ירין לוקח לבית הספר כריך, לחם לבן עם טחינה. הוא מאוד אוהב טחינה, "יכול לחיות רק על זה", צוחקת אפרת. היא עצמה אוכלת ב־11 סלט קצוץ במשרד עם שתי כפות בורגול או עדשים.

ארוחת צהריים: ירין אוכל בצהרון מנה בשרית עם תוספת אורז, פסטה, פתיתים או קוסקוס. "אני לא באמת יודעת מה הוא אוכל", אומרת אפרת, "הוא ממש לא מגוון ולא מנסה מאכלים חדשים". אפרת אוכלת בעבודה חזה עוף עם אורז או סלט עדשים עם בטטה. "אם לא הספקתי להכין ולהביא איתי אוכל אז אני קונה ירקות מוקפצים או סושי".

ארוחת ערב: חביתה, סלט, גבינות, טוסט, ותמיד יתקבל אצל ירין בברכה גם לחם עם טחינה.

פירות וירקות: ירין כמעט ולא נוגע. הירק היחיד שהוא מוכן לאכול, ורק עם הרבה מלח, הוא מלפפון.

נשנושים: "יש בבית מגירה עם הכל", מודה אפרת. "המון חטיפים מלוחים. ירין אוכל חטיף כזה כל יום. מתוקים אין לנו בכלל. ירין הוא ילד של מלוח, ואני לא אוכלת סוכר".

אוכל בחוץ: פעם בשבוע מזמינים פיצה, ופעם בשבוע מזמינים סושי.

שתייה: אך ורק מים.

ספורט: ירין מתמקד יותר ב"ספורט אצבעות" במשחקי האקס־בוקס, לדברי אפרת. "מדי פעם הוא זז ממקום ישיבה אחד לאחר", היא נאנחת. "הוא ממש לא פעיל. המרחק מבית הספר שלו אלינו הביתה הוא חמש דקות הליכה, אבל אוי ואבוי אם לא אגיע לאסוף אותו במכונית".

אצל אבא: גם בימים שבהם נמצא ירין אצל אביו הוא אוכל את אותם דברים כמו אצל אפרת. "המאכל האהוב עליו הוא פסטה עם טחינה", מתארת אפרת, "וזה גם מה שהוא אוכל אצל יובל. לפעמים גם ג'חנון עם ביצה קשה".

הכי מפריע: "לאורך השנים ויתרתי לירין על אכילת פירות וירקות, ועכשיו זה מציק לי", אומרת אפרת, "אצלי, גם בגלל הגיל, חילוף החומרים כבר לא כמו שהיה, וגם לי יש רגעים של בריחה לפחמימות ריקות".

דבר הדיאטנית, רותי אבירי

הורים רבים כמו אפרת מתלוננים שהילדים לא פעילים מספיק. מסתבר שיש לא מעט דברים שאנחנו יכולים לעשות בקשר לכך:

1. לדבר איתם על הקשר בין ספורט לבין "להיות גדולים וחזקים" ולא על הקשר בין ספורט ל"בריאות".

2. למצוא עבורם פעילויות שהם נהנים מהן. לפעמים זה דורש לחשוב על פעילויות יותר יצירתיות מ"חוג כדורגל" שאולי הילד לא אוהב גם אם כל החברים הולכים, כמו למשל רכיבה על סוסים או למצוא ילד גדול יותר, מעין חונך שיהווה דמות עבור הילד להזדהות איתה, שיעשה פעילות כלשהי עם הילד מספר פעמים בשבוע.

3. לעודד פעילות גופנית כי היא בריאה, ולא למטרת הרזיה! מחקרים מראים שרק כדי לעזור למנוע השמנה, יש לעשות פעילות גופנית שש פעמים בשבוע, שעה בכל פעם ובעצימות גבוהה. רוב הילדים לא יעמדו בזה.

4. לשנות את התפיסה שלנו מ"לעשות ספורט" או "פעילות גופנית", ל"להניע את הגוף" ולנסות לייצר תנועות שלא היו שם קודם, ויהיו קטנות ככל שיהיו: ללכת ברגל, לרכוב על אופניים, לצאת לטיולים ארוכים או קצרים ליד הבית, להוציא את הכלב או אפילו רק להוריד את הזבל. בעניין הזה, אני ממליצה לאפרת להפגין יותר אסרטיביות וסמכותיות ולהפסיק להסיע לביה"ס.

5. לתת דוגמה אישית, ואת זה אפרת מספקת די והותר. היא חיה ונושמת ספורט, ואין ספק שירין סופג את האווירה של אהבת הספורט. גם אם כרגע אינה משפיעה, יש סיכוי טוב שתשפיע בעתיד על רצונותיו לספורט. כלשהו.