מבצע אחד + אחת

"אם אנשים מאמינים שהם רוצים להיות בזוגיות וזה פשוט לא הולך להם — יש הסתברות גבוהה שגם לא ילך להם בעתיד, עד שיבררו לעצמם מהו המכשול הפרטי שלהם ביצירת זוגיות", אברמסון אומרת. "אני מציעה להם להפסיק להסתובב סביב אנשים לא מתאימים ולהפנות את המבט פנימה, אל עצמם. זה מה שיקדם אותם במציאת בן זוג. לא התמונה היפה שישימו באתרים כמו ג'יי דייט ולא החידודים שיכתבו באתר ההיכרויות אלפא. הם צריכים להבין שהם לבד, לא כיוון שטרם מצאו את האדם הנכון, אלא כיוון שהם בעצמם עדיין אינם האדם הנכון לזוגיות".

זה גם המסר המרכזי בספרה החדש של אברמסון (78), "בלא זוגיות — למה אני עדיין לבד" (הוצאת מודן). מי שהתפרסמה כמנחה המיתולוגית של התוכנית "קשר משפחתי", ניהלה את בית הספר להורים של מכון אדלר וכתבה כמה ספרי ייעוץ (בהם "לומדים זוגיות"), מתפנה עכשיו לטפל גם באוכלוסיית הפנויים והפנויות. הספר מבוסס על מכתבים שנשלחו אליה למדור "מצד שלישי", שכתבה בתחילת שנות האלפיים ב"ידיעות אחרונות" ומעשרות שיחות שניהלה עם מטופלים בחדר העבודה הקטן, הדחוס רהיטים כבדים, שבו ישבו מולה מבוגרים וצעירים, בני דור ה"טינדר", וסיפרו שוב ושוב כמה חייהם מוצלחים, ואיך זה שלמרות הכל, הם לא מוצאים זוגיות.

"האמת היא שאני באופן אישי מעולם לא התלבטתי בבעיות האלו", היא מודה. "יצא ככה שכל חיי, מערכת יחסים אחת נשקה למערכת יחסים שנייה, אבל עם השנים פגשתי בקליניקה יותר ויותר אנשים שרוצים זוגיות ולא מוצאים. השאלה שלהם, למה אני עדיין לבד, הובילה אותי לספר הזה".

בספר היא עושה הבחנה בין פנויים צעירים לבין מבוגרים, המצויים בחצי השני של החיים (מעל גיל 45). עם העלייה בגיל, היא מודה, משתנה גם הפער בין ההיצע העומד בפני גברים לבין זה שקיים עבור הנשים. "הציפייה הכללית, שהגבר יהיה מבוגר מהאישה, פותחת בפני הגברים אפשרויות רבות יותר. הם יוצרים לא פעם זוגיות עם נשים צעירות מהם, אפילו בכמה עשורים, ואכן, אחרי גיל 40 יש יותר נשים פנויות מאשר גברים.

"לא מזמן היה אצלי גבר בן 70 שהתאלמן ואמר לי במפורש: 'מה, אני אקח אישה בגילי, בת 70? זה לא מעניין אותי'. אז הוא מחפש אישה בת 50 או 60. גברים תמיד מחפשים אישה מושכת. 'אני רוצה עור חלק, אני רוצה שדיים זקופים', הם אומרים לי לא פעם, אבל זה קצת יותר מורכב מזה. כי אחרי היכרות, פתאום הם יכולים גם להתאהב באישה בגילם".

למרות שהם טוענים אחרת?

"אני זוכרת ששידכתי פעם שני אנשים, אישה מקסימה שהכרתי עם גבר בן 55. כשהצעתי לו לפגוש אותה הוא שאל: 'בת כמה היא?' אז שאלתי חזרה, 'למה, יש איזה גיל מקסימום מבחינתך?' והוא ענה: 'כן, 45'. אמרתי לו: 'אני חושבת שהיא בת 45', למרות שהאישה הייתה בת 53. כן, אני מודה ששיקרתי. הפגשתי ביניהם והתוצאה הייתה שהוא דווקא רצה להמשיך להיפגש והיא זו שלא רצתה אותו. לכן אני אומרת לאנשים שמחפשים אהבה לא להיות נוקשים מדי בקשר לקריטריונים כמו גיל למשל".

אז לאור המצב, היית מציעה לנשים לזייף את גילן?

"אני לא רואה בזה חטא. עם זאת, אני בשום אופן לא רוצה לרמוז שבחצי השני של החיים לא מוצאים זוגיות. גם נשים בוגרות, נדיבות, חמות וגמישות באשר לסוג האנשים שהן מעוניינות בהם — יוצרות יחסי זוגיות חדשים. מה שחשוב זה לא לסנן אופציות באתרי היכרויות על סמך כל מיני קריטריונים כמו עדה, השכלה וגיל. צריך לתת צ'אנס גם לשמנות, לכאלה שלא נמצאים בדרך לדוקטורט. אנחנו יודעים שיכולה להיווצר התאהבות גם בין אנשים שלכאורה לא מתאימים ושונים זה מזה".