yed300250
הכי מטוקבקות
    צביקה טישלר
    מסלול • 01.09.2016
    אמא בעבודה מותק, תחמם לך אוכל
    מה אוכל הילד שלכם כשאתם עובדים עד מאוחר, והאם באמת אפשר לדאוג לתזונה שלו בשלט רחוק? • מדריך להורה העסוק
    מירי בן־דוד ליוי | צי לומים: דנה קופל, צביקה טישלר

    "ברור שיש נקיפות מצפון, בקשר לילדים", מספר בגילוי לב איתמר סלומון. "לא קל לנו עם זה שרוב היום הם בגן, וכשאנחנו בבית, אם לא יצאנו קצת לגינה, מה שנשאר זה בעיקר השכמת בוקר, לחץ, מקלחות והרדמות. בעניין האוכל אני פחות מודאג. אני יודע שהילדים שלי אוכלים טוב ואני רואה עליהם. אני אף פעם לא מתווכח איתם ולא מכריח אותם לאכול משהו. אני לא רוצה להפוך את האוכל לאישיו, למטלה".

     

    רבים מאיתנו עובדים שעות ארוכות וחוזרים מאוחר הביתה. וכשההורים עסוקים, מה אוכלים בינתיים הילדים לארוחת הצהריים? בבית משפחת סולומון מחולון את רוב הארוחות החשובות במהלך היום הילדים עופר (6), ליאור (4) וניר (2) אוכלים בגן הפרטי או העירוני. להורים - איתמר (37), ראש צוות בדיקות תוכנה בחברת היי־טק, ועמית (35), כלכלנית - יש אמון מלא בתזונה שהילדים מקבלים מחוץ לבית: "זה דורש מעורבות בתחילת השנה ואצבע על הדופק, אבל יש תחושה שהילדים מקבלים את כל מה שהם צריכים", אומר איתמר, שחוזר הביתה רק לקראת 7 בערב. "חשוב לנו מה הילדים אוכלים, ואנחנו גם שואלים ועוקבים. בדיקות העלו שהקייטרינג של הילדים שלנו בהחלט סביר. אנחנו דווקא רואים יתרון באכילה קבוצתית, כי הילדים שלנו מאוד בררנים בבית, וכשהם אוכלים עם החברים הם נפתחים למאכלים שלא חלמנו שיאכלו בגלל שהחברים אוכלים וזה מה שיש. בגן, למשל, הם אוכלים שעועית ירוקה, בזמן שבבית הם רוצים רק פסטה יבשה".

     

    עמית חוזרת מהעבודה ב־5 ואוספת מהגנים את הילדים. לדבריה, כשמדובר בגן הפרטי היא רגועה יותר: "ברור שכשמבשלים אוכל בגן עצמו ומשקיעים בבישול זה אחרת. אבל גם עם הגדול בגן העירוני אני רואה שהכל בסדר ובודקת שהוא חוזר שמח ולא רעב. אני שואלת אותו לפעמים מה הוא אכל כדי לדעת שיש גיוון ושטעים לו".

     

    מה אוכלים אצלכם בבית בבוקר ובערב? אתם משקיעים יותר כדי לפצות על השעות שבהן הילדים מקבלים אוכל לא ביתי?

     

     

     
    זיו רהב וענבל אזואלוס. קשה לשלוט במה שהילדים אוכלים | צילום: דנה קופל
    זיו רהב וענבל אזואלוס. קשה לשלוט במה שהילדים אוכלים | צילום: דנה קופל

     

     

    איתמר: "לא. בבוקר הילדים אוהבים לשתות תה בלי סוכר עם ביסקוויטים ליד. כך נשאר להם מקום לכריך שיקבלו בבוקר בגן. בערב אנחנו לפעמים יוצאים לגינה ולוקחים פסטה. יש לנו מזל שהילדים אוהבים ירקות חתוכים. הם יכולים לשבת מול הטלוויזיה עם מלפפון. אנחנו שמים להם בקופסה פלפל, עגבניות ומלפפונים. את האוכל המושקע המבושל בבית אנחנו משאירים לסופי שבוע. אני חי לפי תזונת הפלאו וכמעט לא צורך פחמימות, אז גם האוכל המשפחתי מושפע מכך. הילדים אוהבים קציצות ברוטב עגבניות וזו הזדמנות להחביא בתוכן קישואים, גזר, סלק, פטרוזיליה, חצילים וירקות, שבנסיבות אחרות אין סיכוי שהם יצרכו. קורה גם שאוכלים בבית באמצע השבוע מנה בשרית מזינה: מוציאים את הבשר מראש ומכינים תערובת. עם קצת התארגנות אפשר להשקיע בארוחה גם אם חוזרים הביתה מאוחר".

     

    אז אין לך רגשות אשם לגבי התזונה.

     

    לדברי הדיאטנית הקלינית רותי אבירי, "כשעובדים עד שעה מאוחרת - יש ויתור על חלק בחיים של הילדים, ובכלל זה על השליטה על מה שהם אוכלים. נכון שאנחנו מנסים לשלוט מרחוק, אבל זה לעולם לא יהיה דומה לזמן שאנחנו נמצאים שם ליד. אנחנו לא באמת יודעים מה היה, איך היה, מה וכמה הם אכלו".

     

    אבירי מציינת שאפשר לנסות לאפשר תזונה מאוזנת גם ללא נוכחות בכל שעות היום: "הדבר הכי נכון הוא שנכין בעצמנו את האוכל בצלחות שדורשות רק את הסרת הניילון וחימום וכוללות את כל מה שנרצה באופן מסודר: חלבון, פחמימה וירק. הבעיה שזה דורש הרבה זמן והתארגנות שלא ממש מתאפשרים לאנשים עסוקים שנעדרים הרבה שעות מהבית. אחרי יום עבודה מפרך לא ממש אפשר ללכת למטבח ולהשקיע בארוחה של מחר. אם רוצים כן לבשל אז יותר סביר שנעשה את זה פעם בשבוע, כנראה בסופ"ש, ונקפיא לימים הבאים".

     

    היתרון כאן, לדבריה, הוא שאפשר להקפיא ארוחה שלמה בצלחת, ואז הילד הבוגר רק מחמם את האוכל: "אפשר להכין גם בשיטת הפאזל - מקפיאים לחוד פחמימה, חלבונים וירק, והילד יכול לבחור מה הוא מוציא לעצמו באותו יום ולחמם מה שהוא רוצה. זה מצוין, כי כל ילד אוהב משהו אחר והרצון שלו משתנה מיום ליום. הבעיה שהוא לא תמיד יוציא מהמקפיא ויבחר. לפעמים הוא פשוט ייקח מה שזמין לו ויוותר על הארוחה המזינה".

     

    חלק מההורים סומכים על המבוגר האחראי שנמצא עם ילדיהם, אבל לדברי אבירי "זה עדיין לא אומר שהמטפלת או הסבים יגישו בדיוק את מה שתרצו שיגישו. לכל אחד יש תפיסה משלו, ואפשר רק לנסות לעשות תיאום ציפיות".

     

    אבירי מזכירה גם את הפיתוי של בני הנוער לאכול בחוץ, או להזמין אוכל: "ילד לא מזמין חזה עוף וסלט. תמיד זה יהיה מזון עתיר שמן ולא אידיאלי. אז כדאי שתהיה להם אופציה אחרת. יש גם את האוכל התעשייתי, מוכן וקפוא, שלא אנחנו הכנו. אני תמיד אומרת שהכל תלוי במינון. אם נתקענו, וזה מה שיש - לא קרה כלום. אבל מובן שאסור לבנות על המזון הזה מלכתחילה באופן יומיומי, ולו בגלל העובדה שהילד יתרגל לטעמים של המזון הזה שלפעמים הם יותר מתוקים, מלוחים, או שומניים, ואז החך מתרגל לטעם החזק, שלרוב פחות יאפיין את האוכל הביתי".

     

    אז אין ממש פתרון כשההורים חוזרים רק בערב.

     

    "הכל אינדיבידואלי, ותלוי מי נמצא שם במקומנו. זה תלוי גם בילדים. כל משק בית צריך לעשות את השיקולים שלו בהתאם לאמונותיו ולתפיסותיו".

     

    ד״ר לירון ענבר, פסיכולוג תעסוקתי מומחה, מציין כי "הורים במשרה מלאה לוקחים בחשבון היעדרות של תשע שעות בכל יום, מיום ראשון עד חמישי, וזה רק הבסיס. בפועל, אנשים עובדים גם יותר. נוסיף לזה את התנועה בארץ שמוסיפה עוד כ־40 דקות לכל כיוון בממוצע. זה משאיר מעט זמן להיות בבית עם הילדים, וכך הם אוכלים לא מה שהוריהם מכינים להם. גם לא תמיד יש זמן לעשות קניות או לבשל. ברור שתמיד יותר טוב אוכל מבושל ומושקע בבית, אבל בחיים המודרניים יש מציאות אחרת".

     

    אחד הפתרונות של ד"ר ענבר הוא ללמוד לתפעל את המטבח בצורה מהירה: "למשל, להוציא קטניות להשריה בבוקר לפני שיוצאים, לארגן אוכל בקופסאות, ללמוד לתפעל נכון מכשירים שחוסכים זמן, לתכנן את זמן הקניות, לקבוע חלוקת תפקידים בין ההורים, לאמץ מתכונים פשוטים להכנה שהם גם בריאים וטעימים ולא להסתבך. אי־אפשר לעשות הכל באופן מיטבי".

     

    הוא ממליץ לפני שחותמים על חוזה עבודה "לבחון כל מיני אספקטים: למשל, לשים ווייז בבוקר כדי לבחון כמה זמן ייקח להגיע לעבודה, לבחור מסגרות גנים בהתאם - אולי עד 17:00 ולא עד 16:00, כדי לאסוף את הילדים בנחת. צריך גם לארגן עזרה של סבתות ובייביסיטר ולעשות תיאום ציפיות עם הבוס כדי למנוע עוגמות נפש בעתיד. לא להתבייש לדבר איתו מראש על מה יקרה אם הילד יהיה חולה, או אם תיאלצו לצאת פעם מוקדם. חשוב גם למצוא זמן לשלב ביומיום את הספורט שלכם, את התזונה, את הזוגיות ואת התחביבים המועדפים עליכם".

     

    "לפחות ארוחה חמה אחת ביום"

     

    ענבל אזואלוס (38), כוכבת הילדים "ענבלי בא לי" ומנהלת אמנותית בתיאטרון "בים בם בום", וזיו רהב (35), מוזיקאי בפרויקט של עידן רייכל, הם הורים לסהר (15) ושחף (12). לשניהם קריירה אינטנסיבית סביב השעון, ובדרך כלל בשעות לא קבועות. לדברי ענבל, "רוב העבודה שלי היא בחופשות ובחגים, אז אני מופיעה ארבע פעמים ביום. בזמן הזה הילדים לא במסגרות ומתעוררים מאוחר, כך שקשה לי מאוד לשלוט באוכל שלהם. השילוב עם החזרות, ההופעות, הצילומים, האודישנים, הבימוי והפגישות לא מאפשר לי להיות עקבית עם הארוחות של הילדים או שלי. לכן, אני בדרך כלל משתדלת להכין לילדים מבעוד מועד לפחות ארוחה חמה אחת ביום הכוללת מנת בשר ומנת פחמימה. הרגלתי אותם מאז שהיו קטנים לאכול ירקות, כך שהם חותכים לעצמם ומאוד אוהבים לאכול סלט - רק מלפפון ועגבנייה, אבל גם זה משהו. לצערי, ארוחת הבוקר שלהם כוללת מקסימום קורנפלקס עם חלב".

     

    לבית הספר ענבל מכינה כריכים עם חביתה, חומוס, ירקות, או גבינה, "ולפעמים כריך עם שוקולד. הם מאוד אוהבים המבורגרים, צ'יפס, פיצות וג'אנק פוד, ואני מאפשרת להם אבל מאוד משתדלת למתן את הכמויות. המודעות שלי לתזונה נכונה ובריאה מאוד גבוהה, אבל היכולת שלי להנחיל את ההרגלים הנכונים בבית נמוכה כי אני לא שם כל הזמן והם כבר גדולים, והרבה יותר פשוט להם לקחת כסף ולרדת לאכול בחוץ עם החברים, בעיקר כשאני לא נמצאת. לא פעם, אפילו כשיש אוכל מבושל ומוכן בשבילם, הם מדלגים על הארוחה כי מיהרו לאימון, או לעניין אחר עם חברים, ואני מגלה את זה רק מאוחר יותר כשאני שואלת מה אכלו".

     

    זיו מודה שהוא פחות דומיננטי בעניין התזונה בבית: "אני פחות מודע לתזונה בריאה, וגם השעות הרבות של העבודה והיצירה לא מאפשרות לי לאכול בשעות קבועות או לעקוב אחרי מה שהילדים אוכלים. מבחינתי, העיקר שיאכלו ויהיו שבעים. ענבל היא בשלנית מעולה ומכינה אוכל ביתי טעים, אבל בימים מטורפים היא לא מספיקה להגיע לזה".

     

    השניים מודים שיש להם "ייסורי מצפון אדירים. היינו שמחים אם היינו נוכחים יותר ומוודאים שהילדים אוכלים אוכל בריא, בשעות הנכונות ובמינונים הנכונים".

     

    לסדר לילדים מנות אישיות במקרר

     

    "הורים צריכים להבין שככה זה כשעובדים קשה ואי־אפשר לעשות הכל מושלם", מרגיעה סוזי גלר, דיאטנית קלינית. "יש אידיאל ויש מציאות, ואנחנו לומדים איך לתמרן ואיך להפוך את העניינים לכמה שיותר פשוטים כדי להקל על עצמנו. זה מתחיל בקניות: כשאנחנו עוברים ליד החסה אנחנו אומרים לעצמנו שנשטוף אותה ונחתוך סלט. אבל אפילו את הכמה שניות האלה של השטיפה אין לנו. אז למה לא לקנות אותה שטופה ו/או חתוכה? תעשו לעצמכם הנחות. אל תגידו: 'בחיים לא אגע בקופסת שימורים'. קופסת שימורים עם גרגירי חומוס עדיפה על חטיפים. קנייה חכמה אפשר לעשות גם באינטרנט. להגיע לרשימה אידיאלית ולחזור עליה. אם רוצים ממש להשקיט את המצפון, שווה להשקיע כמה דקות בחיתוך פירות וירקות ולגרום להם להיות זמינים כנשנושים כשהילדים חוזרים מהמסגרות ואתם לא נמצאים. אפשר להכין ליד פתק ולכתוב מילה טובה לילדים".

     

    לגלר אין בעיה עם השיטה של להכין פעם בשבוע אוכל בריא ולהקפיא: "אם הילדים צריכים לאכול לבד בצהריים, כדאי לסדר להם מנות אישיות כדי שיצטרכו רק להסיר את הניילון ולחמם במיקרו או בטוסטר אובן. כשהם גדולים יותר, אפשר להשאיר בבוקר סיר איטי והם יכבו כשיגיעו הביתה לאוכל חם ומוכן, אבל זה לא מתאים לכולם. כדי שיצרכו הרבה ירקות אני ממליצה על הקפואים למיניהם כמו כרובית וגזר. אפשר גם להכין צ'יפס ירוק במקום תעשייתי. ירק קפוא זה דבר נהדר, והמקפיא שומר על הערך התזונתי שלו. בנוסף, אפשר לקנות בשר בכמויות ומראש לחלק אותו בצורה נוחה כך שיהיה אפשר להוציא מגש של חזה עוף, למשל, ולהכין בכמה דקות סטייקים. התכנון מראש מאפשר לנו יותר. לא כל אוכל מהיר הוא 'ג'אנק'. אפשר לאכול לחם מלא עם אבוקדו, ביצה קשה ושני ירקות ונקבל מנה מזינה. זה לא מעובד ולא מטוגן. חשוב גם להימנע משתייה מתוקה. כדאי שיהיו רק מים זמינים כשתייה בבית".

     


    פרסום ראשון: 01.09.16 , 20:24
    yed660100