למה לרוץ אם אפשר לצעוד בכיף?
השחקנית עידית טפרסון היא מאמינה גדולה בהליכות, בפילאטיס ובתזונה מאוד מסודרת • המומחים מעריצים את ההתמודדות שלה עם בנה במצבים רגשיים מאתגרים, אך מייעצים לה לבדוק את רגישותה למוצרי חלב ואת נטייתה לאסתמה של העור
מי אני: "שחקנית, בימים אלה מופיעה בעונה השנייה של הסדרה 'שכונה' (ערוץ ניקלודיאון ב־HOT), שהיא להיט גדול. משחקת גם בהצגה 'הדיירת' בתיאטרון הספרייה ומצטלמת לעונה השנייה של 'מתים לרגע' שתכף עולה למסכים (HOT3). גרושה פלוס שניים, גרה בהרצליה, בת 57, 1.84 מ', שוקלת 62 קילו".
יום העבודה שלי: "במהלך השנה קמתי בחמש וחצי בבוקר, גם מפני שההסעה של הבן שלי הייתה בשעה מוקדמת, וגם מפני שברוב הימים יש הצגות בוקר ואני נוסעת בכל רחבי הארץ, מנהריה ועד אילת. לפעמים יש כמה הצגות ביום, וכשיש לי הצגות במקומות מרוחקים אני משתדלת לנסוע מוכנה, כי לפעמים אני מגיעה למקומות שאין לי אפילו מקום להתאפר. גם בשבתות אני קמה מוקדם, כי ככה התרגלתי.
"יש לי ימים אינטנסיביים שכוללים צילומים בבוקר, חזרות אחר הצהריים והצגה בערב. מלבד הצגות יש לי הרצאות שאני נותנת על גידול ילד חריג ואני מספרת את סיפור ההתמודדות של המשפחה שלנו, שמגדלת ילד אוטיסט בתפקוד גבוה. העבודה שלי מודולרית ולוקחת אותי למקומות שונים, וזה נפלא. בסדרה 'שכונה' אני מנהלת התיכון המרשעת, זה תפקיד מרתק ואני מרשה לעצמי דברים שביומיום אני לא הולכת עליהם. למזלי העבודה שלי מתאימה לאופי שלי, כי לו הייתי נשארת לעבוד בין ארבעה קירות זה לא היה עושה לי טוב, גם ניירת מדכאת אותי.
"הייתה לי שנה קשה, אבא שלי נפטר, ולפנות בית של הורים זה לא פשוט, צריך לארוז את הילדות ולהיפרד ממנה. תקופת הקיץ היא עונת המלפפונים בתיאטרון, ועבורי זו הייתה הזדמנות להשלים הרבה זמן עם משפחה וחברים, לבלות עם הילדים שלי, וסוף־סוף אני הולכת להצגות של אנשים אחרים, כי כשאני משחקת אין לי סבלנות ללכת לתיאטרון. לעיתים נדירות קורה שאני נכנסת למיטה ורואה סדרות, אבל ביולי־אוגוסט אני מרשה לעצמי להתענג על זה בכיף. שגרת העבודה חוזרת בספטמבר".
התזונה שלי: "אני אלרגית למוצרי חלב, אז אני מעדיפה סויה, ואני לא חובבת של בשר אדום. אני אוכלת הרבה עוף, פסטה, ירקות, ותמיד יש איתי בקבוק מים. אני אוכלת מאוד מסודר: כשאני מתעוררת אני לוקחת תמר לח וכעבור שעה וחצי אני שותה מיץ תפוזים, קפה, וחייבת סנדוויץ'. בצהריים אני אוכלת פסטה, דג בתנור או עוף עם סלט, דברים כאלה, וארוחת הערב קלילה ובשעה מוקדמת. פרוסה עם משהו, ירקות מבושלים, תפוח אדמה אפוי. כשיש הצגה אקח סנדוויץ' ואחרי ההצגה תפוח או חטיף בריאות. בשישי בערב יש ארוחה משפחתית גדולה, אני מבשלת בשר אדום מדי פעם, לא על בסיס קבוע. אני לא בן אדם של מתוק ואני אוהבת קוביית שוקולד מריר עם הקפה. אני מאלה ששותים קפה לפני השינה וישנים ממש טוב, חצי כפית נס עם חלב סויה וקוביית שוקולד – זה סוגר לי את היום יפה".
כושר: "אני צועדת שלוש פעמים בשבוע ועושה פילאטיס כבר שנים אצל דליה מנטבר. יש תקופות שאני לא מצליחה להגיע למכון בגלל עומס בעבודה, אז אני מקפידה לעשות תרגילי פילאטיס לבד בבית או מאחורי הקלעים. זה עושה לי נורא טוב. זה טקס שלי עם עצמי, אוסף ומחבר אותי. שחייה משעממת אותי נורא, ריצה זה דבר נוראי. כששיחקתי ב'זינוק בעלייה' רצתי מרתונים, הצמידו לי מאמן כושר ועשו לי אימונים לפני הצילומים. אמרתי לעצמי 'הנה ההזדמנות שלי לבדוק אם אני כמו חברים שלי שהתמכרו', אבל השתעממתי. למה לרוץ אם אפשר לצעוד בכיף? זה עשה לי בעיות בברכיים, הייתי לפני צילומים למרתון ירושלים ולא יכולתי לזוז. הביאו לי פיזיותרפיסט שעשה לי חבישה נהדרת ובזכותה רצתי. זה לא בשבילי".
טיפוח: "אני מאוד נזהרת משמש, יש לי עור רגיש ונוטה לאלרגיות. לעת זקנה פיתחתי אסתמה של העור ואני הולכת עם שרוולונים, אחרת יש לי פריחות מגרדות. אני חובשת כובעים רחבי תיתורת, וכל הזמן עם מקדם הגנה. אני מקפידה לנקות את הפנים, לא נרדמת עם איפור, משתמשת בקרמים כמובן. העור שלי רגיש, ולכן אני נצמדת לחומרים שטובים לי. אני עושה פרוצדורות שיעניקו לי מראה צעיר, אבל בזהירות ובעדינות, כי אני פוחדת מתגובת העור ורוצה להיראות טבעית".
לנפש: "יש לי בן אוטיסט בתפקוד גבוה, שסיים את מערכת החינוך המיוחד, ובת שסיימה בגרויות ועומדת לפני גיוס. זה שהם סיימו את מערכת החינוך משנה לי את החיים, אני פטורה מקניות לבית ספר, זה כיף גדול. הייתי בטוחה שיהיה לי קשה שהילדים סיימו עם מערכת החינוך, ולהפתעתי הרבה אני מלאת עליצות. הבת שלי מתגייסת, והבן יהיה במרכז תעסוקה, זה פוטר אותי מהמון ריצות ואסיפות הורים וטיולים. בורכתי בשני ילדים מקסימים, וכיף לי לי לראות איזה אנשים נפלאים ועצמאיים הם צומחים להיות, יש לי נחת גדולה להגיע לשלב הזה בחייהם. ילדים מלמדים אותך המון דברים על עצמך, וילד עם צרכים מיוחדים מלמד אותך התבוננות פנימה. אני בטוחה שזה הפך אותי לאדם קשוב, פחות שיפוטי. אני לא באה לעולם בדעה שאני יודעת הכל, אלא שצריכים להיות פתוחים. אוטיסטים הם בני אדם שחיים את הרגע בצורה מלאה ולא יודעים לשקר, זה שיעור נורא גדול.
"אמא שלי נפטרה לפני חמש שנים וחצי ואבי נפטר השנה. היו להם חיים טובים, והם הלכו לעולמם בגיל מופלג, אבל זקנה זה לא דבר קל. המזל שלי הוא שאני באה ממשפחה חמה ומלוכדת, אנחנו מאוד קרובים. בשבועות שאבא שלי היה מאושפז ראיתי את כל העולם הגריאטרי והבנתי מה מחכה לכולנו. כל יום הייתי אומרת לאבא שלי 'אני אוהבת אותך, שיהיה לך יום טוב' ואבא שלי היה עונה 'כל יום הוא יום טוב'. אין הצגה שנייה וצריך לטעום את החיים ולעשות מהם הכי טוב שאפשר. צריך לאסוף סביבך רק אנשים שנותנים לך אנרגיות טובות, לנסות לעשות נעים לך ולכל מי שאתה אוהב ונמצא סביבך. אני מגלה שיש שקט שבא עם הגיל ולומדת שהכי חשוב זה להיות נאמנה לעצמך".
שורה תחתונה: "אני אסירת תודה על כל מה שיש לי".
מה אומרים המומחים?
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט:
"עידית שומרת על אורח חיים בריא. התפריט שלה מאוזן ומסודר, היא צורכת בעיקר מזון ביתי וטרי וממעטת בצריכת מתוק. היא נוהגת נכון בכך שהיא צורכת ארוחת ערב קלה בשעה מוקדמת יחסית.
"עידית צריכה לבדוק אם היא אלרגית למוצרי חלב או שיש לה אי־סבילות. ההבדל הוא דרמטי, מאלרגיה לחלב סובלים פחות מ־1% מהאוכלוסייה ובמצב כזה יש להימנע לחלוטין ממוצרי חלב, כי חשיפה עלולה להיות מסוכנת. אי־סבילות למוצרי חלב היא חוסר יכולת לעכל כמויות גדולות של חלב. במצב כזה ייתכנו תופעות לוואי במערכת העיכול לאחר צריכה של מוצרי חלב, ואז ניתן לצרוך מוצרי חלב דלי לקטוז או תחליפים.
"בכל מקרה, עליה להקפיד על צריכת סידן מספקת. היא בגיל שבו חשוב מאוד לשמור על בריאות העצם, ומשקלה מאוד נמוך ביחס לגובהה, מה שעלול להצביע על צפיפות עצם נמוכה. סידן שלא במוצרי חלב יימצא בטחינה משומשום מלא, בשקדים, בברוקולי, בכרוב ובסרדינים. עידית ממעטת בצריכת בשר אדום, מה שעלול להוביל למחסור בברזל. לכן מומלץ להעשיר את התפריט בברזל ממקורות אחרים – הודו, קטניות ופירות יבשים".
צחי נחום, מומחה לפיזיולוגיה של המאמץ ברשת גו אקטיב:
"עידית בוחרת באופן מודע ומקסים לבצע פעילויות שעושות לה טוב לגוף ולנפש. הליכה היא הפעילות הפשוטה והקלה ביותר לביצוע, בעלת יתרונות רבים לתפקוד הלב ולמטבוליזם. השילוב עם פילאטיס הגיוני, כי תרגילי פילאטיס מתמקדים בחיזוק שרירים, יציבה וגמישות מפרקית. אלה מרכיבי כושר הכרחיים בגיל המבוגר יותר".
ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:
"עידית אומרת שהיא סובלת מעור רגיש, נוטה לאלרגיות. אסתמה של העור היא מחלה דלקתית כרונית, המתאפיינת בגלים של התלקחויות, ויש צורך לטפל בה באופן קבוע כדי לתחזק ולמנוע את ההתקף הבא עד כמה שניתן. המחלה שכיחה בגיל הילדות ונדירה יחסית בגיל הבוגר, כך שהייתי ממליצה לבצע טסטים על העור, כדי לבדוק שהקרמים נכונים לה.
"נשמע שעידית מטפלת היטב בעור, אבל הייתי מציעה לה להשתמש בסבון המכיל לחות או בשמן במקום סבון, בייחוד בעונות היובש, ולהשתמש קבוע בתכשיר לחות לעור הגוף מיד לאחר המקלחת. אסתמה של העור נוטה להחמיר במצבי יובש, והדברים הפשוטים הללו לעיתים יעילים מאוד בהרחקת ההתקף הבא.
"עידית אומרת שהיא עושה פעולות להצערת העור בזהירות. קל מאוד להיסחף לעולם האנטי־אייג'ינג המבטיח לעיתים קסמים לא מציאותיים. חשוב מאוד לשמור על פרופורציות כדי להישאר עם מראה טבעי ולא עשוי, בייחוד לאור עיסוקה, שדורש יכולת מימיקה והבעה על בסיס קבוע".
צביה חי אל, מנהלת מעגלים, בית הספר לאימון ולהתפתחות אישית:
"עידית היא אישה גדולה מהחיים. היא לוקחת את הקלפים שניתנו לה ויוצרת מהם את הטוב ביותר. יש לה פרספקטיבה בריאה ומפוכחת על החיים, ונראה כי היא יודעת להעניק לעצמה זמן ומקום, במיוחד עכשיו, כשהילדים קצת גדלו והעומס יורד.
להיות הורה לילד עם צרכים מיוחדים זה אתגר לא פשוט בכלל, ולדבר על זה מול קהל ולעשות למען זה עשייה במובן החברתי זו כבר גדולה של ממש. היא מבינה את תפקידה החשוב של המשפחה והיא מעניקה לה המון מקום והתייחסות. לאבד שני הורים בחמש שנים זו התמודדות מאוד קשה, והיא, בדרכה המיוחדת, צועדת בתוך התהליך באומץ". •
לפנייה לכתב/ת 
