שבת 19 באוקטובר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    מטבח מרוקאי שעושה נעים בפה וטוב בלב. האחים שמעון ומיקו ברק עם אמם, מזל
    24 שעות • 04.09.2016
    "מרוקאי זה בנשמה"
    האחים שמעון ומיקו ברק מנתיבות הביאו לתל אביב לא רק את האוכל של אמא שלהם, אלא גם את האמא עצמה, שבוחשת בסירים של המסעדה המרוקאית שפתחו בעיר הגדולה
    שיר־לי גולן

    נניח שאצל הסבתא שלכם לא הועמדו על הכיריים סירים מהבילים של חריימה חריף וקוסקוס עם ירקות בכל הזדמנות, שסיגרים פגשתם בעיקר כמתאבנים חסרי טעם בחתונות, שעל פסטיה מתקתקה שמעתם המון ושהטאג'ין שרכשתם פעם בנסיעה לצפון משמש אצלכם כאלמנט קישוטי בסלון. האם תתקשו לבטא את צמד המילים EWA SAFI? גם אם התשובה חיובית, נראה שתהנו מהאוכל שמוגש במסעדה המרוקאית החדשה הזאת.

     

    האחים שמעון ומיקו ברק, בעלי המסעדה, שגדלו בנתיבות והיו במשך שנים חלק מסצנת חיי הלילה התל־אביביים, מכוונים בעיקר אליכם. מיקו מציין בחיוך ש"היו לנו מאבקים סביב השם למקום, אמרו לנו שזה לא קליט ולא יתפוס, ואנחנו התעקשנו. אמרנו 'הרבה אשכנזים בעיר עוד יגידו אווה סאפי', שזה אגב, צמד מילים שמשמעותן 'די, מספיק'". זה כנראה ההסבר לכך שהמאכלים במסעדה המרוקאית הכשרה הזאת אינם חריפים בדרך־כלל, וגם אלה שכן, עושים את זה בחן, מתוך התחשבות בחיך שאינו מורגל לדרגות חריפות מאתגרות.

     

    "מרוקאי זה בנשמה, ואני למשל לא אוכל קוסקוס של אף אחד חוץ מאמא שלי, אבל אוכל זה דבר שמרגש אותי ואכלתי במיטב המסעדות בעולם", מספר מיקו, "כולנו במשפחה בשלנים וגרנו במטבח של אמא מזל, סוליקה. שנים הייתי פותח שולחן בבית, מבשל למשפחה ולחברים ארוחות שישי גדולות של אוכל טעים, מדויק אבל לא מפונפן ומשובש. לארח מרוקאים זה לא קל, אי־אפשר להתחרות באוכל של אמא, אבל נדלקנו על המקום הזה ואחרי שהתלבטנו אם לעשות בר או מסעדה יפנית או תאילנדית, פתאום הבנו שברור לגמרי שזה יהיה מקום של אוכל מרוקאי משובח. כדי להיות טוטאלי אתה צריך להיות אותנטי, להיות מי שאתה".

    אז מיקו ואמא מזל עסקו שעות ארוכות בהדרכת הצוות ובדיוק טעמי המטבוחה והפרנה, הסיגרים וקציצות הדגים בידיהם של מי שלאו־דווקא גדלו עליהם בבית, בהשראת מגמת הבריאות הופחתו משמעותית כמויות השמן בכל התבשילים, והתוצאה היא מטבח מרוקאי שעושה נעים בפה וטוב בלב.

     

    כמקובל, זה מתחיל בפלטת סלטים הכוללת גזר, חצילים, טחינה, פלפלים קלויים, עגבניות חריפות וסלק. תוסיפו לזה מטבוחה ופרנה (שמגיעה עם צלוחית חריפות של אריסה מרוקאית שעשויה מפלפלי שאטה), את התפאורה המרוקאית המודרנית והמוזיקה העליזה ברקע, ואת קוקטייל הבית העוקצני והכיפי, ואתם כמעט במרוקו.

     

    הפסטיה היא ללא ספק דוגמנית הבית - היא ממולאת בשר טלה ופרגית טחונים, טנזיה, שזיפים ואגוזים שמתקרמלים יחד וקינמון - עם אבקת הסוכר העדינה והפלפל האדום החריף שמונח לצידה (אבל לא קרוב מדי, לטובת חרדי החריף) - היא מצליחה להיות גם טעימה מאוד וגם כוכבת אינסטגרם בהתהוות.

     

    שקדי העגל המונחים על קוסקוס עשוי היטב היו לא פחות מנפלאים, קציצות הדגים היו מהנות ובשר הטלה שהתגלה כשהורדנו את מכסה הטאג'ין היה נימוח ונפרד בהתמסרות מוחלטת מהעצם, תוצאת הבישול הארוך והמוצדק שעבר.

     

    תה עם נענע ועוגיות מרוקאיות מסורתיות (יויו ושבקיה, בין השאר) הם סיום הולם לארוחה כזאת, שהדיוק והעדינות משחקים בה תפקיד חשוב כשלצידם חומרי גלם איכותיים.

     

    שמעון מבטיח שבקרוב יתחילו לקיים כאן קבלות שבת עליזות עם שוק אוכל שאפשר יהיה לקנות ולאכול גם בבית. בינתיים הם מתרגשים מהעובדה שעברו את הביקורת הקפדנית של הדודות ("תביאי למטבח פה את הבשלנית המרוקאית הכי טובה והיא תתבלבל. זה סרוויס מטורף בלי סירים גדולים. כל מנה מתחילה מאפס") ומבטיחים "אנחנו פה כדי להישאר. העיר מפותחת קולינרית מאוד ורוויה ואין ערובה שנצליח, אבל החלום שלנו הוא להיות המסעדה המרוקאית הטובה בארץ וגם בעולם, וזה עוד יקרה".

     

    † EWA SAFI, רחוב השחר 6, תל־אביב. כל יום משש וחצי לפנות ערב ועד אחרון הלקוחות, סגור בשישי־שבת.

     


    פרסום ראשון: 04.09.16 , 19:29