שפה זרה: על הפודקאסט של מלקולם גלדוול
באמצע הפרק השישי מלקולם גלדוול מצטט מתוך 'משחק המספרים' - ספר מדע פופולרי מ־2013 שעוסק במתמטיקה הסודית של הכדורגל. ההבדל בין כדורגל לכדורסל, אומר גלדוול, הוא שבכדורגל יכולת של קבוצה היא נגזרת של השחקן הכי חלש שלה, בעוד בכדורסל היא נגזרת של השחקן החזק ביותר. החינוך בארצות־הברית, הוא מסביר, הוא לא כדורסל אלא כדורגל - ולכן כל המיליארדרים שתורמים מאות מיליוני דולרים לאוניברסיטאות העשירות ביותר, כמו פרינסטון, לא משנים בשום צורה את מצב החינוך במדינה, ועדיף שיתרמו לאוניברסיטאות החלשות.
הטענה הזו - משכנעת, פשוטה, אינטליגנטית ואלגנטית - היא רק המחשה אחת לפופולריות המוצדקת של גלדוול ולאיכות הפודקאסט החדש שלו, Revisionist History, שניתן לשמוע בחינם באינטרנט או להוריד לנגני הפודקאסטים למיניהם על הסמארטפון.
אחרי שורה של ספרים מצליחים - ביניהם 'ממבט ראשון', 'מצוינים' ו'דוד וגוליית' - שהצטיינו בהנגשה של רעיונות אקדמיים לקהל הרחב, גלדוול החליט להשיק תוכנית רדיו אינטרנטית בת עשרה פרקים, שבהם יתעמק ב"דברים שהתעלמו מהם או לא הבינו אותם". השם 'היסטוריה רוויזיוניסטית' מטעה, שכן אין הרבה היסטוריה בעשרת הפרקים הללו, ולמעשה רובם עוסקים במאה ה־21. התחושה היא שההשראה של גלדוול לא הייתה בהכרח מחקרים היסטוריים, אלא שילוב בין הפודקאסט האמריקאי המצליח This American Life, שמציג בהרחבה סיפורים קטנים בעלי משמעות גדולה, לבין ההתעמקות העיתונאית של ג'ון אוליבר בתוכנית Last Week Tonight, שכמעט מדי שבוע מציג סוגיה אמריקאית מודרנית באור חדש.
אבל כאן נגמרות הבעיות. גלדוול כריזמטי, אינטליגנטי ומאוד רדיופוני, ובחירת הנושאים שלו מרתקת: החל מפמיניזם וניהול כיבוש, דרך זריקות עונשין בכדורסל ו'הללויה' של לאונרד כהן, ועד לדת וסאטירה - כולל עשר דקות שלמות שמוקדשות ל'ארץ נהדרת' ולראיון עם מולי שגב, שבסופן הטענה שבארצות־הברית כבר לא עושים סאטירה איכותית כמו בישראל. זה אמנם לא תחליף לטקסטים של גלדוול, מבחינת העומק שהפורמט מאפשר, אבל זו ללא ספק דרך מצוינת להיחשף לאחד המוחות המרתקים של התקופה.
לפנייה לכתב/ת 
