שלישי 29 בספטמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: יובל חן
    7 ימים • 07.09.2016
    בית בריא | משפחת גרוסמן, פתח־תקווה

    ¿ ההורים: שרי (29), מנהלת מוצרים בחברת ביטוח, כרגע בחופשת לידה, אבי (30), יועץ ביטוח, הילה (חמש וחצי) בגן חובה, יצחק (ארבע וחצי) בגן תת־חובה, וחגי התינוק בן כחודשיים.

     

    ¿ אורח חיים: חרדי. הילדים במוסדות החינוך החרדי, ובני הזוג הכירו ונישאו לפני כשמונה שנים בשידוך, "כמקובל אצלנו", לדברי שרי.

     

    ¿ זיכרון ילדות: "כילדה גדלתי בבית שבו הקפידו על תזונה בריאה", מספרת שרי. "לבית הספר הייתי מקבלת כריך עם טונה, אבוקדו או גבינה, והייתי מסתכלת בערגה על ילדים שהגיעו עם ממרח שוקולד. אני זוכרת את עצמי מספרת ששכחתי את הכריך כדי שישלחו אותי לשרת שהיה מכין כריכים עם שוקולד לילדים ששכחו להביא".

     

    ¿ בישולים: אבי הוא הבשלן בבית. "רק כשהתחתנו למדתי ממנו, בפעם הראשונה בחיי, מה ההבדל בין חזה עוף לבין כרעיים למשל", נזכרת שרי. "באתי מבית של שבע בנות ואח אחד. עיקר התזונה הייתה חסה וגזר. לא ידעתי מה זו שווארמה, מה זה המבורגר. לצערי, ככל שלמדתי ממנו להכיר את כל מאכלי הבשר, גם המשקל עלה בהתאם".

     

    ¿ ארוחת בוקר: שרי ואבי מתעוררים מדי בוקר ב־06:00, ולא מספיקים לאכול או לשתות. ב־06:45 הם מעירים את הילדים, שעד השעה 07:30 צריכים להיות כבר במוסדות החינוך. "בבוקר אנחנו ממהרים מאוד, אז אבי נותן לילדים ביסקוויט, עוגייה מלוחה, ולפעמים גם חצי כריך עם חומוס או גבינה".

     

    ¿ ארוחת עשר: "אנחנו נותנים להם לבחור בין כריך עם גבינה לבין כריך עם ממרח שוקולד", מתארת שרי. "ממה שהם מספרים לי, הם מעדיפים את הגבינה. ליד זה הם מקבלים בדרך כלל מלפפון".

     

    ¿ ארוחת צהריים: הילה ויצחק אוכלים בצהרון. "מפריע לי שלא בכל יום נותנים להם מנה בשרית, ולפעמים הם מקבלים במקומה שניצל תירס, שניצל סויה או אפילו פלאפל וצ'יפס", אומרת שרי. "בגלל זה אני מקפידה יומיים בשבוע שיאכלו בארוחת הערב מנה בשרית, מהאוכל שהקפאנו בסוף השבוע". שרי ואבי משתדלים לקחת איתם בכל יום לעבודה מנה מהאוכל שהקפיאו בסוף השבוע — שניצל, קציצות או עוף, עם אורז או פתיתים. "אם לא בישלנו מראש אז אני אוכלת בעבודה, ולפעמים לא מתאפקת ובוחרת בפסטה עם שמנת. אבי יכול לחטוף מנת שווארמה".

     

    ¿ ארבע אחר הצהריים: שרי אוספת את הילה ואת יצחק מהגנים. "כשאנחנו מגיעים הביתה אני מקפידה לתת להם פרי כלשהו לפי העונה", היא אומרת. "בשבילי זו נקודת המשבר. אני כל כך עייפה, ואולי כדי להתעורר אני בורחת לארון או למקרר וחוטאת במשהו מתוק".

     

    ¿ חטיפים: אין בבית על בסיס קבוע. "לפעמים בשבתות אנחנו מרשים לילדים לבחור חטיף, ואם הם לא מסיימים אותו, הם יכולים להמשיך לאכול אותו במהלך השבוע".

     

    ¿ ארוחת ערב: בדרך כלל ביחד — חביתה, לחם, סלט וגבינות. פעם־פעמיים בשבוע אוכלים ארוחה בשרית.

     

    ¿ שתייה: בעיקרון השתייה בבית היא מים. "בשבתות יש שתייה מתוקה, מיצי פירות שאני מוהלת לילדים במים. אבי שותה בערב משקה דיאט מוגז שהוא אוהב".

     

    ¿ בריאות: "עברנו ללחם מקמח מלא והפסקנו להכניס הביתה נקניקיות. כדי להתגבר על הצורך למשהו מתוק אחר הצהריים, גם אני התחלתי לאכול תערובת של שומשום וגרעיני דלעת".

     

    ¿ ספורט: שרי ואבי משתדלים שאחד מהם ישגיח על הילדים בזמן שהשני יוצא להליכה. שרי לפעמים גם רצה. "גם הילדים זקוקים ליותר זמן של תנועה פיזית, אבל כשחוזרים אחר הצהריים הביתה בחום של יולי־אוגוסט, כבר קשה לקום ולצאת שוב מהמזגן".

     

    ¿ הכי מפריע: "הייתי שמחה לגוון יותר בתוספות בריאות לארוחות הצהריים", אומרת שרי. "אני גם מרגישה שעדיין סדר היום התזונתי שלנו לא מאורגן מספיק. הייתי רוצה שהוא יהיה מובנה יותר ומתוכנן. שלא יקרה מצב שבו יוצאים החוצה אחר הצהריים, ואז פתאום רעבים ואוכלים איזו פיצה".

     


    פרסום ראשון: 07.09.16 , 14:36