ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    מאיר שלו
    המוסף לשבת • 08.09.2016
    גם אנחנו מסכנים
    מאיר שלו

    השבוע הודיע משרד החינוך ש"יום היציאה והגירוש" יצוין בפעילויות שונות בבתי הספר. אודה ואף אבוש - על אף היותי אזרח ישראלי ותיק ואדם מן היישוב, לא שמעתי מעולם את שמעו של היום הזה. לו הייתי שומע הייתי זוכר, כי "יום היציאה והגירוש" הוא שם כל כך ביזארי, עד שיקשה על המוח האנושי לשכוח אותו. הבנתי שהכנסתו לתוכנית הלימודים קשורה לדו"ח ועדת ביטון, אבל כשבדקתי מצאתי ש"יום היציאה והגירוש" נקבע כאן כבר לפני שנתיים בלי קשר לוועדה הזאת. הוא נועד להזכיר לנו ולעולם את הרדיפות שנרדפו היהודים בארצות ערב ובאיראן ולהדגיש את העובדה שלא רק הפלסטינים איבדו רכוש ולא רק להם יש פליטים - גם אנחנו מסכנים. התאריך שלו נקבע ל־30 בנובמבר, כי הוא היום שאחרי כ"ט בנובמבר, שבו קיבל האו"ם את הצעת חלוקתה של ארץ ישראל להם ולנו, וגל של איבה כלפי היהודים התעורר אז בארצות ערב.

     

    עתה סיפח לו משרד החינוך את היום הזה, והודיע שיצוין בבתי הספר בכל 30 בנובמבר בטקסים, בפעילויות, בדיונים ובשיעורים. ועל מנת שכולם יבינו שמשרד החינוך מאמץ בזאת את מסקנות ועדת ביטון, יורחבו תכניו והוא יוקדש לא רק ליציאתם ולגירושם של יהודי ארצות ערב, אלא גם לתהליך הקליטה שלהם בישראל ולתרומה שתרמו לה. יתקיימו בו פגישות ושיחות של התלמידים עם עולים ותיקים מארצות המזרח, שיספרו להם על סבלם, על קליטתם, על מורשתם ועל תרבותם.

     

    על התכנים ועל המפגשים האלה יש לברך, אבל הכללתם במסגרת "יום היציאה והגירוש" - מביכה ומיותרת. השם הזה לא מביע דבר ממה שמשרד החינוך מנופף בו. לא תרומה לארץ, לא כמיהה אליה, לא ציונות למיניה. להפך. הוא עוד אחד מהמונחים השלטוניים המתמסכנים והפרנואידיים, וקובע שיהודי ארצות ערב לא באו ארצה אלא רק משום שגורשו מארצות אחרות. לו אני מזרחי, הייתי נעלב: מה? האשכנזים באו בגלל התעוררות הציונות והספרדים כי זרקו אותם מהבית? אלה ציונים מרצון ומיוזמה ואלה מחוסר ברירה? האם צריך לכנס שוב את ועדת ביטון או למנות לצורך העניין החדש ועדה חדשה?

     

    אגב, ניסיתי לשער בליבי איך נוצר השם המוזר הזה. את המילה "גירוש" בחרו, מן הסתם, כדי ליצור זיקה לגירוש ספרד. את המילה "יציאה" בחרו, אולי, כדי ליצור זיקה ליציאת מצרים. אבל לשפה העברית יש שורש יפה מאוד - שנוטה במילה האחרונה של התנ"ך, אגב - לתאר בה את יציאתם של יהודים מן הגולה לארץ ישראל, והוא "ע.ל.ה". אבל לימוד העלייה המזרחית ארצה תחת הכותרת "יום היציאה והגירוש", יאמר לתלמידים שלאשכנזים יש ציונות וקונגרסים והעלייה הראשונה והשנייה והשלישית והלאה, ולספרדים גירושים ויציאות. אם זה מה שמשרד החינוך חושב, שיקום ויאמר זאת בפירוש.

     

    ועוד גירוש

     

    אפרופו ספרדים, גירושים ומשרד החינוך, כמו בכל פתיחה של שנת לימודים, גם השנה היו כמה דיווחים על גירוש של ספרדים ועל יציאתם - אבל לא מארצות מוצאם אלא מבתי ספר של אשכנזים חרדים שלא מסכימים לקבלם. וראה זה פלא: כשמישהו מתבטא בצורה שמעליבה את עסקני הקיפוח, מיד ניצבים כל שרי הממשלה מול המצלמות ומפיקים מהסיפור כל מיליגרם אפשרי של יחסי ציבור, אבל כשהגזענים האמיתיים הם מנהלים ומורים חרדים, שממומנים מכספי ציבור ולא מקבלים תלמידים בני עדות המזרח - איש אינו פוצה פה, קל וחומר לא מפסיק את המימון של בתי הספר האלה. אבל אם ראש הממשלה ירא מהחרדים עד איסור תיקונה של מסילת ברזל בשבת, מה לנו כי נלין על קטנים ממנו?

     

    משאל עם

     

    הרעיון לקבוע את עתיד השטחים במשאל עם מעורר כאן רגשות. לא רק בזכות העניין עצמו, אלא מכך שהוא מגיע מצד שמאל דווקא. אנשי ימין מתמרמרים על החידוש השמאלני המרגיז הזה, ואפשר להבין מה הקפיץ אותם. בדרך כלל מי שמציע משאל עם הוא מי שמרגיש שהעם איתו, והעובדה שהפעם השמאל עשה זאת מעידה על ביטחון עצמי מעצבן ומפתיע. במאמר מוסגר אוסיף שגם זה פן של ההתמסכנות שנפוצה כאן: גם אחרי עשרות שנים בשלטון, ומול שמאל חלש וחסר מנהיג, עדיין מתנהגים בימין כמיעוט עלוב ונעלב, ולא כמו רוב שולט, מנצח ובוטח. אולי צריך לקבוע לכבודם את יום העלבון והמסכנות וללמד גם אותו בבתי הספר, בשיעורי האזרחות.

     

    האם אכן השמאל בטוח שמשאל העם יקבע שיש לוותר על השטחים? אינני משוכנע בכך. אבל כל תוצאה תלחץ ואולי אף תכפה על המנהיגות חסרת החזון והמעש שלנו לעשות משהו - לכאן או לכאן. בינתיים ברור שעצם הדרישה לקיים משאל עם מעידה על תחושה ציבורית עזה, שהממשלה והעומד בראשה חסרי יכולת ונטולי תוכנית בכל תחום שהוא. ירמיהו הנביא הוכיח את עצמו במילים: "את רגלים רצת וילאוך, ואיך תתחרה את הסוסים". לראש הממשלה אין היושר הפנימי הזה, אבל די לראותו מתפקד כמנהל מחלקת האדנים ברכבת ישראל, כדי להבין איך הוא מנהל את המדינה כולה.

     

    אבל מעבר לכך, בצמד המילים "משאל עם" הכל מתייחסים למילה "משאל". תוהים - מה בדיוק יישאל במשאל הזה ומה תהיינה התשובות? אבל המילה החשובה והבעייתית יותר בצמד הזה היא "עם": מי הוא העם שמשאל העם יופנה אליו? מבחינה פורמלית מדובר בכל מי שיש לו זכות בחירה לכנסת, אבל אני בטוח שרבים ידרשו להוציא מקהל הנשאלים סקטורים שאינם לרוחם: ערבים, שמאלנים, הומואים, ובהמשך - חילונים. יהיו גם מי שידרשו לשתף במשאל יהודים שחיים בארצות אחרות. לא בכדי: כשיגיע יום היציאה והגירוש, הם יבואו הנה או שאנחנו נבוא אליהם. בקיצור - אל תתכוננו להפתעות. ¿

     


    פרסום ראשון: 08.09.16 , 18:39