"חרב עליי עולמי. אם הייתם שואלים איזה פרויקט שלנו הוא פיקס, הייתי ישר עונה 'חניון הברזל'"
רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס, האחראית לבניית החניון שקרס, לא מבין איך זה קרה. "החבר'ה שלי מיררו למנהלי העבודה את החיים בכל מה שקשור לאיכות ולחומרים. עשינו הכל לפי הספר" אבל עדויות שהגיעו ל"ידיעות אחרונות" מעוררות סימני שאלה. "העובדים אמרו שפירקו את תבניות הבטון אחרי זמן קצר מדי", מספר לב מלמד, עגורנאי שעבד באתר. "היו קירות ועמודים שהתפרקו ותיקנו את זה עם שפכטל. הם אמרו לי 'תראה איזה חאפ לאפ'"
בקומת החניון 4- שעליה קרסו הקומות העליונות נתקלנו בתוכנית הבניין של הפרויקט. היא נפרסה על גבי שרידי קורת בטון כדי לשמש למחלצים מורה נבוכים בתוך מבוך ההרס והשברים תחתם נלכדו הפועלים. 4 קומות, 540 מקומות חנייה. על הנייר זה נראה לא רע: פיר מדרגות מוביל מקומת הרחוב לקומות החניון התת־קרקעיות. תוכננה גם מעלית. בכל קומה עמדת תשלום. 2.70 מטר רוחבו של כל מקום חנייה, 5 מטר אורכו. מעל כל אלו, על גג החניון במפלס הרחוב, תוכננה גינה נחמדה, עצים, קצת דשא וערוגות פרחים, מרחב ציבורי שאמור היה להוות חיבור בין רחוב הברזל הסואן לפארק הירקון הסמוך.
את כל זה מתארת התוכנית בצורה גרפית ברורה ונקייה אבל אז אתה מרים את הראש ומביט סביבך, במחלצים העמלים בפטישונים, חותכים ברזלים דקיקים המבצבצים מחגורות בטון במכשירי חיתוך להבה. סורק את הבור העצום שעומקו 12 מטר, גובהו של בניין בן 4 קומות, מרים מבט אל המנופים הענקיים המרימים מתוכו ערימות חומרי בניין שבורים, משתאה נוכח ההמולה הזו שכל תכליתה לחפש ולחלץ את אלו שרק לפני כמה ימים הלכו כאן עם תוכנית הבנייה בידם מבלי לדעת שזו תביא עליהם חורבן, תקרוס על ראשם פשוטו כמשמעו.
עבד אל סייד, 20, תושב חורה בנגב, עבד באתר העבודה של החניון כטרקטוריסט. הוא אינו זוכר את הנפילה, יותר נכון צניחה מגובה הרחוב מטה אל 4-. רק כשהתעורר בקבינה של הטרקטור וראה לפניו מספר חובשים של מגן דוד אדום ששאלו אותו אם הוא בסדר. שום דבר לא היה בסדר אצלו באותו הרגע. "הייתי המום", הוא אומר, "כאב לי כל הגוף וחשבתי שאני בתוך חלום".
"באתי לעבודה ביום שני השבוע בשבע וחצי", הוא מספר. "התחלתי כרגיל. בחודש האחרון פיזרתי אדמה על כל השטח שמעל החניון, על הגג שלו. רצו לעשות שמה גינה, ובמקומות מסוימים האדמה הייתה צריכה להיות יותר מחצי מטר גובה. בכל יום היו מגיעות משהו כמו 10 משאיות פול טריילר מלאות חמרה ושופכות בצד. כל משאית כזו זה 45 טון חומר. ואני הייתי בא ולוקח עם הכף ומפזר בשטח איפה שאמרו לי. היה שמה גם מכבש שהיה עושה הידוק של האדמה. כשהיה עובד היה עושה רעידות בבניין ובזמן הזה אני הייתי יוצא עם הטרקטור שלי מהגג, מחכה בצד שיסיים".
הרגשת שזה מסוכן למבנה, כמויות האדמה ששפכת?
"לא, אם היה מסוכן לא הייתי עובד שמה, אף אחד לא אמר שזה מסוכן. אני עשיתי מה שאמר לי מנהל עבודה, אני לא מהנדס. זה כבד מאוד, המון טונות. היה עוד דבר שמה – אני לפני שמונה חודשים עבדתי למטה, בקומה התחתונה של החניון, בחפירות. אז הייתה בעיה של כניסת מים מהירקון, והביאו משאבות. חשבתי שטיפלו בזה אנשים שמבינים".
28 פועלים הרוגים
כ־13 אלף אתרי בנייה פעילים בישראל ובהם עובדים עשרות אלפי פועלים, רובם פלסטינים, ערבים ישראלים ועובדים זרים. רמת הבטיחות הירודה ואי־ההקפדה על כללי העבודה גורמים לאלפי תאונות שבמרבית המקרים מסתיימות בפציעות קלות של העובדים. מאז תחילת השנה נפצעו כ־250 פועלים באורח בינוני עד קשה. 28 פועלים נהרגו במחצית הראשונה של השנה במהלך עבודתם בבניין, נפלו מגובה רב או נפגעו מעצמים כבדים. מאז 2006 נהרגו באתרי בנייה בארץ 325 עובדים. מספרים בלתי נתפסים.
ד"ר יורם קליין, מנהל יחידת הטראומה בתל השומר, אומר שבכל יום נתון שוכב אצלו במחלקה פועל בניין פצוע. "אין מצב שאין לי ברשימות החולים מאושפז כתוצאה מתאונת עבודה. זה מאוד שכיח ומאוד מתסכל כי את רוב התאונות ניתן היה למנוע. פועל שנופל מפיגום בקומה רביעית לא היה נופל אם הוא היה מאובטח. הוא שוכב אצלנו שלושה חודשים ומכאן הולך לשיקום לחודשים ארוכים. חלקם נשארים נכים לכל חייהם".
ויש שנקברים תחת ההריסות. את חלדון דוואבשה פגשנו במתחם משפחות הנעדרים שהקימה עיריית תל־אביב מאחורי אתר הקריסה. בן 31, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים, נראה בשוק למרות השעות שעברו מאז שחולץ מבין ההריסות. "קמנו בשתיים וחצי בלילה בבית שלנו בדומא ונסענו במונית למחסום קלקיליה. בשבע בבוקר התחלנו לעבוד באתר. עבדתי בקומה -3, רגיל, טייחות, שפכטל, דברים כאלה, ופתאום רעש חזק והמון אבק. עפתי שש מטר באוויר על הקיר של הגרם מדרגות. זה מה הציל אותי, שהייתי קרוב למדרגות, שמה הבניין לא נפל. היה המון אבק שנכנס לי לריאות ובקושי נשמתי. אחרי כמה דקות באו אנשים והוציאו אותי משם".
כעבור מספר שעות וסדרת בדיקות בבית החולים הוא שוחרר וחזר לכאן, אכול דאגה לשלום חברו וקרוב משפחתו, מחמוד דוואבשה, שעבד בקומה -4. "אנחנו שנינו נשואים לשתי אחיות. מהרגע שיצאתי מהבור ניסיתי להתקשר אליו אבל הוא לא ענה. בדרך כלל אין שם קליטה אבל חשבתי אולי הוציאו אותו כמו שהוציאו אותי והוא יענה לי. אני לא ישן ולא אוכל מאז התאונה. אני גם לא רוצה ללכת הביתה. איך אני אלך הביתה לכפר לבד כשמוחמד במינוס 4 במלכודת? תשאל אותי וופא אשתו, 'איפה מוחמד', מה אני אגיד לה? השארתי אותו לבד במינוס 4? יש לו שני ילדים, בני 6 ו־3.5 והוא מפרנס יחיד. מי יאכיל אותם? אבל אינשאללה אולי יהיו לנו בשורות טובות".
החברה המבצעת של פרויקט החניון ברחוב הברזל ברמת החייל, דניה סיבוס, היא לא הראשונה בין החברות שעובדיהן נפגעים במהלך העבודה. אבל לפי העדויות ששמענו השבוע היא דוגמה טובה לאיך הדברים מתנהלים בענף הבנייה. לב מלמד, עגורנאי וחבר בוועד העובדים של ארגון מפעילי עגורן צריח בהסתדרות, עבד באתר הקמת החניון עד לפני שלושה חודשים, ושמע מפועלים באתר איך "מעגלים שם פינות". "אני הייתי מפעיל עגורן באתר במשמרות לילה. בלילה היינו עושים יציקות בטון של עמודים וקירות, זאת אומרת הייתי מניף את הלוחות של התבניות והפועלים למטה היו מחברים אותן ושמים בתוכן ברזלים לחיזוק, ואחר כך הייתי מניף דוד של בטון והם היו שופכים לתוך התבניות.
"העובדים של המשמרת יום אמרו לי שהם היו באים בבוקר ומפרקים את התבניות של היציקות שעשינו בלילה כדי להתקדם בעבודה. בטון צריך לתת לו זמן להתקשות אבל הם פירקו את התבניות אחרי זמן קצר והיו קירות ועמודים שהתפרקו להם והם תיקנו את זה עם שפכטל. את זה הם סיפרו לי בקטע של 'תראה איזה חאפ לאפ'.
"היה שם עוד מקרה שקרה אחרי שכבר עזבתי את האתר ושמעתי עליו מאנשים שעבדו שם, אירוע שקשור לתקרת האפס, התקרה העליונה, זו שקרסה. כשבנו אותה, לפני שיצקו בטון, עשו תבניות, מעין שבלונה שעומדת על עמודים. השבלונה קרסה ושני עובדים נפצעו".
רועי ויינשטיין, גם הוא עגורנאי, דובר הארגון, מספר על עוד אירועים שהתרחשו באתר החניון. "חבר בארגון שלנו אמר לנו שפעמיים קרה שבזמן ששיחררו תבניות אחרי יציקות, העמודים התעקמו כתוצאה מהכוח שהופעל עליהם. אנחנו לא קונסטרוקטורים אבל דבר כזה לא אמור לקרות".
נפגשנו במשרדו של יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ. "הענף עבר הפרטה מוחלטת שהביאה לזלזול מוחלט בכל נושא אפשרי. רוב החברות רוצות לבנות כמה שיותר מהר ולחסוך כמה שיותר בעלויות. לא פלא שאסון רודף אסון", הוא אומר ומוציא מקלסר עב כרס מכתבים ששלח לכל גורם אפשרי שבהם הוא מתריע על בעיות הבטיחות ועל חוסר האכיפה באתרי הבנייה. את המכתבים שלח לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הכלכלה לשעבר נפתלי בנט, לשר הכלכלה לשעבר אריה דרעי. לרוב נענה בתשובה לאקונית, "פנייתך התקבלה ותטופל כנדרש".
דן ורשבסקי, עגורנאי וחבר בוועד הפעולה של הארגון, אומר שהוא וחבריו התריעו מספר פעמים על בעיות בטיחות ותאונות עבודה שאירעו באתרים של דניה סיבוס. בפברואר 2015 שני מנופים קרסו באתר הבנייה של קניון עזריאלי־ראשונים בראשון־לציון. "הציבו עליהם שלטי פרסום גדולים, שחרגו מהגודל שהגדיר היצרן, ופעלו כמו מפרשי ענק בגלל הרוחות שנשבו באזור", אומר ורשבסקי. "לפני 3 שבועות, שוב באתר עזריאלי־ראשונים, נפצע קשה פועל בן 17 שנפל מגובה 6 מטר. לפי החוק לא ניתן להעסיק באתרי בנייה פועלים מתחת לגיל 18. אבל זה לא רק דניה סיבוס", הוא מוסיף, "רוב החברות מעגלות פינות בכל מה שקשור לבטיחות, בנהלי עבודה ובאיכות העבודה. לא מכיר חברה שעובדת לגמרי ביי דה בוק ובעסק הזה של הבנייה לכל דבר עלולה להיות השלכה שיכולה לסכן חיים".
ומה קורה כשמדווחים על התאונות ובעיות הבטיחות, מתייחסים לדברים?
מלמד: "יש שתי תגובות. משרד הכלכלה עונה 'נטפל, תודה רבה' ומנהלי העבודה אומרים 'נבדוק את זה'. בפועל עובד בניין צריך לבחור בין בטיחות לפרנסה. אם אתה מתלונן יותר מדי שולחים אותך הביתה ומביאים מישהו אחר במקומך. היום העסקה היא דרך חברות כוח אדם. אומרים לך 'תרד מהמנוף' ותוך שעה מגיע מישהו שמחליף אותך. אתה עובד 12 שעות ולא פותח את הפה מהפחד שיגידו לך 'אל תגיע יותר לעבודה'".
דיקדקנו בכל פרט
דניה סיבוס היא אחת מחברות הבנייה הגדולות בארץ. מהמטה שלה באור יהודה היא מנהלת עשרות פרויקטים בתחום התשתיות והמגורים בארץ וברחבי העולם. זו החברה שבנתה בין היתר את מגדל הפיקוח החדש בנתב"ג, את הארנה בירושלים, תיאטרון הבימה המחודש ואת בסיס הטילים להגנה מפני טילים בליסטיים של ברית נאט"ו ברומניה. זו לא סתם חברה, זו חברת ענק שתיכננה עד היום כ־200 חניונים בארץ ובעולם, חלקם הגדול באותה השיטה שבה נבנה החניון ברחוב הברזל (בנייה קונבנציונלית - יציקת בטון בתבניות). הכי דומה לחניון הברזל הוא חניון היובל בקריית הממשלה בתל־אביב, שנבנה מתחת כר דשא עצום. גם חניון שרונה הענק מתחת לדרום הקריה נבנה באותה השיטה, כמו גם מרתפים בני 20 אלף מ"ר מתחת לבית החולים באשדוד. אפילו החניון מתחת בניין מטה מחוז תל־אביב, שאחראי על חקירת האסון, נבנה באותה השיטה.
רונן גינזבורג הוא המנכ"ל. 46, ג'ינג'י נמרץ שלוקח ללב, מהנדס בניין בהכשרתו שהתחיל לעבוד בחברה לפני 18 שנה בתור מהנדס ביצוע. השבוע העביר את רוב זמנו באתר ההריסות, בסיוע לכוחות החילוץ. בין לבין נתן לנו כמה משפטים. "ברמה האישית אני מרגיש שחרב עולמי. נהרגו שם אנשים, בעלי משפחות, אנשים שעבדו באתר שלנו. הלב נקרע. אם הייתם מעירים אותי באמצע הלילה ושואלים איזה פרויקט של דניה הוא פרויקט פיקס, הייתי ישר עונה 'חניון הברזל'. אני יודע כמה החבר'ה שלי מיררו למנהלי העבודה באתר את החיים בכל מה שקשור לאיכות העבודה והחומרים. שיגעו אותם. אני יודע שעל כל פעולה, על כל יציקה, קיבלנו אישור. עשינו הכל לפי הספר, דיקדקנו בכל פרט ופרט".
וזה בכל זאת קרה.
"מבחינתי מדובר באסון לאומי. לאסון הזה אין קשר לנושאי בטיחות. עשינו כל מה שיכולנו ברמה הכי גבוהה גם בתחום הפיקוח וגם בביצוע ובאיכות הביצוע.
"באותו רגע שקיבלתי את הדיווח על האסון, ישר רצתי לאתר. כל ההנהלה שלנו רצה לשם. היינו שם עד לפנות בוקר למחרת. אני בעבר הייתי איש יחידת החילוץ של פיקוד העורף. יש לי שם המון חברים, קצינים, מפקדים, אני יודע כמה חשוב פה מרכיב הזמן. באתי למפקדים ואמרתי להם, 'כל חברת דניה לרשותכם. מה שאתם צריכים, רק תגידו'. באותו יום לא עניין אותי כלום, לא השם שלי, לא השם של החברה, הדבר היחיד שישב לי בראש זה להוציא משם את הפועלים שנלכדו. לא חשבתי על שום דבר, כן כשל, לא כשל, קודם כל בואו נוציא את האנשים מההריסות".
למחרת, בדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הבטיח גינזבורג שיתוף פעולה מלא עם החקירה. "לא נסתיר, ניתן את כל החומר והמידע. המקרה הזה לא קשור לאירוע בטיחות בעבודה. החניון עמד שבועיים או שלושה ממסירה וכפי הנראה יש כאן כשל הנדסי, ולא נושא של בטיחות".
את המכרז לבניית החניון הוציאה עיריית תל־אביב באמצעות חברת "אחוזת חוף" בשיטת DBOT design build operate transfer. העירייה היא זו שהגדירה את הצרכים, את גודל החניון ואת הגינה שמעליו שתתחבר לפארק הירקון. חברת אפריקה ישראל נכסים זכתה במכרז יחד עם דניה סיבוס ואמורה הייתה לתפעל אותו ב־20 שנה הבאות.
משרד המהנדסים מילר שנבל צחר ושות' תיכנן את הקונסטרוקציה עבור דניה סיבוס. זה אחד המשרדים הגדולים והוותיקים בארץ וברזומה שלו תכנון מיליוני מ"ר למגורים ומבני ציבור. בין היתר הם תיכננו את מבנה הכנסת, דיזנגוף סנטר, נמל חיפה ואת כל קריית סביונים. חנוך צחר, מהנדס ותיק ובכיר ושותף במשרד, היה המתכנן של החניון.
לאחר הכנת התוכניות הן הוגשו ל"מתכנן הצל" שנבחר על ידי עיריית תל־אביב לפרויקט, משרד ירון שמעוני שחם, משרד ותיק וגדול שמאחוריו מאות פרויקטים. זה עניין שגרתי בפרויקטים ציבוריים מסוג זה: הגורם המזמין שוכר מטעמו יועצים שעוברים על התוכניות, בודקים ומאשרים אותן. תוכנית הקונסטרוקציה אושרה ובמקביל בחרה עיריית תל־אביב את חברת קידן הנדסה, שפיקחה על עבודות הבנייה בשטח. את העבודות באתר ניהל עבור דניה סיבוס מהנדס בניין. לדברי מקורות בדניה, כל פעולת יציקה קיבלה אישור קונסטרוקציה לפני העבודה. כל יציקה נשלחה לבדיקת מעבדה. גם התקרה שקרסה, 40 ס"מ עובייה בסך הכל, עברה אישור של הקונסטרוקטור.
אם היה כאן כשל תכנוני או רשלנות תכנונית, כשל בביצוע או רשלנות בביצוע, את זה חוקרת עכשיו המשטרה. כך או כך, דניה לא חפה מטעויות. מאז תחילת השנה אירעו באתרי החברה בארץ (70 בסך הכל) 268 תאונות עבודה. 250 פועלי בניין נפצעו בתאונות הללו. "ב'דניה' בשנה האחרונה היו לא מעט מקרי בטיחות", הודה המנכ"ל גינזבורג. "לפעמים זה על בסיס יומי שעובד נפגע. הכל מדווח באופן מיידי בחברה. בסטטיסטיקה של ענף הבנייה בשנה האחרונה היו אצלנו בערך 5 מיליון שעות עבודה. אתר בנייה זה אתר מאוד מורכב מבחינת שליטה והתמצאות. הוא משתנה מדי יום, קשה לעקוב אחרי אירועים ולנטר אותם. למרות זאת צריך לעשות הכול כדי שעובדים יחזרו הביתה בשלום. אנחנו עושים כל מאמץ, אבל תקלות קורות".
החברה מעסיקה 17 מנהלי בטיחות וכל תאונה נחקרת בחברה. הדוחות מופצים בין מנהלי השטח והעובדים עוברים הדרכות בטיחות כמה פעמים בשנה, ועדיין שמענו לא מעט עדויות מאנשי מקצוע שעבדו באתרי החברה שאמרו כי מנהליה בשטח אינם פתוחים לשמוע הערות הקשורות לנושאי בטיחות.
על הצורך בהידוק הפיקוח על החברה מעידים הדברים הבאים. ביום שני, שעות ספורות לאחר התמוטטות מבנה החניון בתל־אביב, פירסם משרד הכלכלה דו"ח ראשוני על ההתמוטטות. על מבצעת הבנייה באתר, חברת דניה סיבוס, נכתב כך: "חברת דניה סיבוס היא חברת בנייה גדולה שבחלק מאתריה נמצאו ליקויי בנייה משמעותיים. בין השאר ניתן לציין פיטורי עגורנאי שדרש לתקן ליקויים שנרשמו ע"י בודק מוסמך, 3 תאונות עבודה בפרקי זמן קצרים במהלך שנה זו באתר בנייה בראשל"צ, ליקויי בטיחות רבים באתר בנייה פארק עוגן ברחובות, הפרות צווי בטיחות באתר בנייה קניון עזריאלי בראשל"צ ותאונת נפילת עובד מגובה 7 מטרים בנמל התעופה החדש באילת. כן נפתחו בשנתיים האחרונות 3 חקירות נגד מנהלים בחברה. עקב כך קבע מינהל הבטיחות מבצע אכיפה מוגברת ממוקדת באתרי החברה במסגרתו מתוכננים ביקורי פיקוח בכל אתרי הבנייה ופתיחה בחקירות פליליות של מנהלי החברה, עקב הפרות חוק שיימצאו". ¿
לפנייה לכתב/ת 
