בונים על החוף

"חוף זיקים משרת מאות אלפי אנשים, מבאר־שבע, מאופקים, משדרות, מנתיבות, מאשקלון ומכל המושבים והקיבוצים באזור", סיפר אתמול תושב זיקים אדם מתן, שמוביל את המאבק נגד כוונת המדינה להקים יישוב קהילתי לדייגים על החוף. "הוא צריך להישאר פומבי ופתוח לציבור, ולא להפוך לאחוזה פרטית של אף אחד — ואנחנו ניאבק על זה".

למרות כל המאבקים הציבוריים לשמירה על החופים, המדינה מקדמת תוכנית לבניית "כפר דייגים" בחוף זיקים — שמורת טבע, שמשמשת גם אתר הטלה חשוב לצבי ים — על שטח נרחב ממש על קו המים. מדובר בשטח שאותו רוצים להקצות לתושבים שפונו מהיישוב דוגית שבגוש קטיף בהתנתקות ב־2005, ושלהם הובטח כי יקבלו גישה לים כפי שהייתה להם ברצועת עזה. התוכנית קודמה במהלך העשור האחרון על ידי המדינה, מנהלת "תנופה" שנועדה לסייע למפוני גוש קטיף, ולאחרונה גם על ידי משרד החקלאות שבראשו עומד אורי אריאל מהבית היהודי. תסקיר השפעה על הסביבה קבע אומנם שישנן חלופות טובות יותר להקמת כפר הדייגים, שהמרכזית שבהן היא המרינה באשקלון, ופתרון זה מקובל על המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ונציגי ארגוני הסביבה — אך נציגי הדייגים טענו בעבר כי אינם יכולים לפעול מהמרינה באשקלון, בשל סכסוך שיש להם עם דייגי האזור, ואף הציגו מסמך משטרתי. בימים האחרונים פנו במשרד החקלאות למשטרה כדי לגלות אם סכנה כזו אכן קיימת, ולא קיבלו אישוש לכך. בנוסף, ל"ידיעות אחרונות" נודע כי פקחים של רשות הטבע והגנים תיעדו בימים האחרונים לפחות דייג אחד ממפוני דוגית במרינה באשקלון.

אלא שחרף כל זאת, ממשיך משרד החקלאות לקדם את התוכנית לבניית המבנים על קו החוף — שלטענת רשות הטבע והגנים, יהיו הלכה למעשה יישוב קהילתי — ולהקצות לכל דייג 300 מ"ר על קו המים, שמהם יוכל להפעיל סירות דיג. במשרד להגנת הסביבה מתנגדים למהלך, אך אריאל כבר פנה בנושא לשר החדש זאב אלקין, וגורמים במשרד הביעו חשש שהוא יאשר את הבנייה. בתחילת השבוע הבא צפוי להתקיים דיון בתוכנית בוועדת התכנון המחוזית, ולקראתו מתוכנן היום כינוס מחאה.

"אני רואה חשיבות עליונה למחויבות המדינה לטפל במגורשי גוש קטיף", מסר בתגובה אלקין. "נחפש את הפתרון המתאים ביותר, גם מבחינת הצורך לשמור על החוף והסביבה". אריאל מצידו מסר: "11 שנים אחרי הגירוש מגוש קטיף, מדינת ישראל עוד לא טיפלה בדייגי היישוב דוגית — הפתרון מתגבש יחד עם משרדי הממשלה האחרים, ואנחנו לוקחים בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים, הן התעסוקתיים, הן הסביבתיים והן האנושיים". מנגד, טענה יעל דורי מארגון "אדם טבע ודין": "מדינה שחפצה לשמור על תושביה ועל נכסי הטבע שלה לא מוסרת רצועת חוף נדירה לידיים פרטיות — מדובר ברעיון הזוי, ונילחם על מנת להורידו מהפרק".